הם הרגו אותה זה לא יכול להיות אחרת. אני יודע שזה הם. אני בטוח. הם עוד ישלמו על זה. אני זוכר כשהייתי עוד תמים וחיכיתי לאור הקטן והמלטף של החדר […]
ריק ריק. ככה קוראים לו כאן כולם. בארץ קראו לו אריה, על שם סבו שנשרף באושוויץ, רק שבפועל כולם תמיד קראו לו אריק, וככה גם נרשם בביטוח הלאומי האמריקאי. את […]
הקדמה- שיין היא אחת מבין האנשים היחידים בעולם שיודעים על השער , והיא גילתה אותו בכלל בטעות, כאשר ניסתה לחמוק מהמשטרה. אבל אחרי שגילתה את השער חייה השתנו, מאחורי השאר […]
פרק 15: הדובי השרוף של רובין הענקים היו גדולים מאוד ובערך באותו גובה, הפנים שלהם היו נראות אנושיות אך זה היה הדבר היחיד שנראה אנושי בהם. הם היו שרירים ועורם […]
"א- אמא?" שאל דניאל בבלבול. "את לא מתה?" "לא, דניאל. אני כאן, חזרתי לקחת אותך," השיבה וחיוך נעים ורגוע שעורר בחילה בדניאל היה נסוך על פניה. "שמעתי מדודתך שאתם לא […]
פרק 14: זוכרים בפרק אחד שסיפרתי לכם קטע מהעתיד שלנו? טוב, הגעתם לעתיד שלנו. אז, כן, הגעתם בדיוק לנקודה ממנה התחלתי, הנקודה, שכנראה, בלבלה אתכם לגמרי – קוראים יקרים. הסיפור […]
כשפקחתי את עיניי ראיתי שאני נמצא בתוך מערה חשוכה שהייתה מוארת על ידי לפידים שהיו דבוקים לקירות האבנים של המערה. הסתכלתי לצדדים וחיפשתי את שון אבל לא מצאתי אותו. "הו, […]
כולם באים כשהמלכה מארחת מסיבת תה. הם נאספים סביב שולחן הפלסטיק הנמוך עליו ערוכים מבעוד מועד כלי פלסטיק וורודים שמעוטרים בציורים עזי צבע של פרחי היבסקוס גדולים, חלק מהכוסות מעט […]
המורה קראה לכולם להיכנס לכיתה, ופתחה את המקרן והתחילה להסביר דברים, אבל אני לא באמת הקשבתי. אני יושב צמוד לקיר, ליד החלון, ואני אוהב להסתכל דרך החלון. הראש שלי לא […]
גדלתי בחברה נאורה. אינטליגנטית. וכל אדם שהיווה חלק מאותה חברה נחשב כאדם חכם בעל פוטנציאל להצליח. אך לא לכל אדם היה מה שהיה לי. בשלב מסויים בחיים שלי קיבלתי מהסביבה […]
שיעור אומנות, השיעור המיותר ביותר בבית הספר, לפחות בשבילי. אבל אם להיות כנה, אין לבית הספר שום דבר חדש ללמד אותי. "בוקר טוב תלמידים," ברכה אותנו המורה שבדיוק נכנסה לסטודיו […]
אז אני מאוד מודה לאמורה שהכינה את הכריכה הקודמת שהייתה מדהימה, אבל יצא לי להכין עכשיו כריכה שאני דיי מרוצה ממנה. תכתבו לי בתגובות מה אתם חושבים על הכריכה שהכנתי […]
אנחנו היחידים בשולחן ואני מנסה שלא להרגיש מובכת מהמבט החודר של אוז, אני מרגישה כאילו הוא חושש שאני אקום ואברח לו. תחושה מוזרה בהנחה שאצליח בכלל לקום מהשולחן לפני שהוא […]
אלנה הרגישה הרבה יותר טוב בבגדיה שלה, מחוץ ללבוש בית החולים הדק והחושפני. למרות שהיתה רגילה לשמלות החושפות של הנמאדל כאשר מציגים נקבה כבשלה לנישואין, כותונת בית החולים הייתה משהו […]
החורף אינו עונה נעימה לאנשי כפרי הטונדרה, כשהחורף מגיע, היבולים המעטים מתים, חיות המשק מתקשות לשרוד והכפור מסוגל להרוג כל אדם חסר זהירות. משום כך, לקראת החורף היה ניתן לראות […]
פרק 13: מי אמר צניחה חופשית בעולם האש ולא קיבל? אחרי שכולנו נחנו מהביקור הטראומטי בכלוב החשוך והמלחיץ ביותר של פנריר, הזאב שעתידו לבלוע את אודין בראגנרוק, סוף העולם והמימד […]
~עלול להכיל שפה גסה.~ כשהלכתי במסדרון בית הספר, המבטים של שאר התלמידים ננעצו בי, "כרגיל." מלמלתי לעצמי, כיסיתי עוד קצת את ראשי בכובע העליונית שלי והמשכתי לצעוד עם הספרים לכיוון […]
תלתלים אפורים נפרשו על הכרית הלבנה ואלינור נשענה לאחור, שוקעת לרכות הכסתות. השנים השאירו בה את סימנן. קמטים עדינים כציור עיפרון בזוויות עיניה ופיה וזיכרונות טובים ורעים כאחד נוצצים כאבנים […]
השד רב העוצמה, ורב הכוח, המרשים, בן המדור התשיעי של הגיהנום, קאלאטון, קרב בחשש אל המערה העצומה, עמוק מתחת לאדמה. מפלים של נוזל אפרפר נזל לידו, אבל הוא שמר מרחק […]
שנאה ודם- אני לא מצפה שתבינו אותי. אני לא מצפה שתרצו להתקרב אליי. אני לא מבקשת מכם שום דבר. כל מה שאני מבקשת, זה שתקשיבו לסיפור שלי. סיפור על שנאה […]
ג'ון ארטוס, ככה קוראים לי. או לפחות ככה קראו לי. נולדתי בשנת 2001 כשהעולם התפתח מכל הבחינות אך השאיר את האנושיות מאחור. נולדתי בניו יורק שם הפשע היה כמעין מקצוע […]
"לעזאזל!" לחשה אריה. היא הציצה מבעד לפסל הנחושת אל עבר הפונדק. בעלת הפונדק חזרה בעצבנות אל מקום עסקיה לאחר שיחה קלה עם כמה מלוחמי הלגיון, חברי המשטר של אלינאה. היא […]
כעת נלך עשרים שנה קדימה. החורף הקשה התחלף בימים חמימים, שדה תפוחי האדמה של אותו ברנד'ון חזר להניב פרי ורבים שכחו את אותו אירוע. ולבינתיים, גם אנחנו. כעת אנו בשדה […]
פרק 12: כולם משלמים על הטעויות שלי אילו רק יכולתי לתאר לכם את המבטים של חבריי לקבר, ושל האלים מאחורינו, בשתי מילים, המילים היו: זועמים. מאוד. לג'ייסון התנפח אפילו וריד […]
את רוב זמנו הפנוי ג'רי בילה בחדרו. שום דבר מעניין לא קרה עד אותה תקופה ארורה- הכל היה רגיל במובן של שיגרה מאוד משעממת. זו הייתה תקופת סוף הלימודים בשנתו […]
בלה קמה מוקדם והביטה מחלון חדרה על אור הבוקר , זה עוד יום שהיא צריכה להיראות אצילה ובוגרת אבל בהחלט היה לה קשה עם זה , האחוזה מלאת מרחב לצעוק, […]
תמיד אמרו לי דבר אחד בבית: "גבולות קיימים בשביל מטרה מסוימת." חה. זה די מצחיק. אני תמיד חשבתי שגבולות נמצאים שם בשביל שיפרצו אותם – אחרת, מה המטרה שלהם? בכל […]
"ג׳וש?" ריי שאל. "אתם צריכים ללכת מכאן." דרש. ג׳וש נראה מתוח כשענדתי עלי את התליון. הרגשתי שוב פעם חזקה ובטוחה. "למה גנבת את התליון?" שאלתי ברוגע. הוא נאנח, צעד קדימה […]
נקודת מבט אליה: הבוקר עבר במהירות. בשש היו את האימונים הרגילים עם זוג האחים מייקל וג׳סי, ואחר כך ארוחת בוקר לצידו של ריי, מה שהרגיש דיי נחמד. אולי לכאן אני […]
אליה וריי נכנסו לבסיס באי רצון, ואליה ראתה כי לידם עומד השומר שלו שיקרה והתחמקה מאחורי גבו. היא שלחה לו מבט מתנצל, וחזרה להביט באנשים שעמדו מולה בחצי מעגל. "שניכם […]
