אנדרומדה

רוקמת החלומות 26/06/2021 260 צפיות 7 תגובות

את כבולה לצוקים הסלעיים על שפת הים. המים מכסים את ברכיך, אבל הרוח החזקה החלה לעודד את הגלים להתנפץ על שאר חלקי גופך. את בקושי מצליחה להמשיך לעמוד, אלמלא השלשלאות, כבר היית קורסת. כפות רגלייך מחליקות, ואת לרגע תלויה באוויר, אך שבה במהרה, כי אין לך ברירה. רסיסי מי מלח שורטים לך את הפנים. גבך נחבט בסלעים. הרוח חזקה מדי. את לא רואה כלום, השיער מסתיר הכל. את מתחננת לאלים שהמפלצת כבר תנגוס בך, שתושיע אותך מן הייסורים. מה עוללה לך אמך? במה את אשמה?

מי המלח צורבים בשריטות הטריות. את רוצה לזעוק. את מנסה, אך נחנקת במהרה. את מפסיקה לנסות. שוב מאבדת אחיזה, שוב תלויה מעל הקרקע הסלעית שעליה הוכרחת לעמוד. זרועותייך כואבות, תכף הכל ייגמר, את משקרת לעצמך. את עומדת שם כבר כמעט יממה. איך לא איבדת הכרה? את לא יכולה, כל גופך כאוב מדי. הסבל מותיר אותך ערה. גל עצום כמעט מסיים את חייך בנשימה. לצערך, זה עוד לא קרה. הנה זנב המפלצת. את זועמת שהיא איחרה. לו היה בכך הכוח היית זועקת שתוציא לפועל את חשקה, שתסיים את הדין הנורא. את לא מספיקה להביט אל תוך עינייה השטניות, והנה הוא, פרסאוס. הוא הבטיח ובא. רכוב על הסוס המכונף, ובידו ראש המכשפה. הוא זועק לך שלאחר מכן, יישא אותך לאישה. לרוע מזלך, הוא נבלע בפי המפלצת. אין שום ישועה. את מתפללת, אך האלים הם אלו האחראיים לגורלך הנורא. נגיסה. זו איננה אגדה.

אנדרומדה
דרוג הסיפור 5 | 6 מדרגים

תגובות (7)

הנגשה מעניינת מאוד לסיפור המוכר. מתאים לדעתי להקראה בפני תיירים על המזח הצפוני ביפו העתיקה (מתחת לכנסייה הארמנית).

יפה מאוד.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

27/06/2021 17:47

    התיירים כנראה יאלצו ללמוד קודם את השפה. תודה רבה :)

    28/06/2021 23:12

עד כמה שזכור לי, לפי המיתולוגיה פרסאוס הציל אותה ונשא אותה לאישה. את מרמזת שהפי אנד שייך לאגדות אבל המציאות לרוב אחרת?

27/06/2021 19:04

    אני מרמזת שהמציאות נסיבתית. לפעמים עם כל הכוונה והרצון, אין באמת יכולת להתמודד עם משהו כמו מפלצת נוראה 🤷‍♀️

    28/06/2021 23:22

ממש אהבתי. אני מכורה למיתולוגיות, ומאוד נחמד למצוא ככה באתר גרסאות מקוריות לסיפורי אגדות. אני מנסה להיזכר בסיפור במלואו…האם פרסאוס לא הציל אותה בסוף? בכל מקרה, לעיתים קרובות גם אני מוצאת את עצמי עם רצון לכתוב סיפור בדרך שונה שמעט נוגדת את המציאות. אני חושבת שאני עצמי הייתי בוחרת בסוף שונה. לאו דווקא הפי אנד, אלא משהו שמרמז על קצת יותר כעס או תקווה. פשוט…שירגישו קצת יותר את הרגשות שאמורים להיות לה בסיטואציה כזאת. אבל אולי זו רק אני.

30/06/2021 14:00

    תודה רבה. אני תמיד מנסה להעביר את הרגשות של הדמות בצורה מיטבית עד כמה שאני יכולה. מודה שפה קצת פחות, אולי כי ההשקפה חיצונית יותר. לקחתי לתשומת לבי :)

    30/06/2021 16:33

סיפור מדהים

28/10/2021 19:19
סיפורים נוספים שיעניינו אותך