פרק ראשון תליון הבוקר הזה של יום ראשון לא היה נראה כמו ראשיתה של שרשרת אירועים שתגרום לסוף העולם. יצאתי את דלת ביתי ונשמתי את האוויר. ריח פרחים נישא ברוח, […]
יש כל כך הרבה דברים שצריך להסביר, ואני יודע שזה מרגיז, האמן לי, אבל אני לא יכול להסתכן ולהסביר את כולם בבת אחת. אני מבטיח לך שהכל יקבל הסבר הגיוני. […]
"מה חשבת לעצמך?!" רוגזת מתילדה ואני שותקת. "למה לא סיפרת לי? את יודעת מה הורייך יעשו אם הם ישמעו על היעדרותך?" "אבל-" אני מנסה, אך כמובן שהשמרטפית קוטעת אותי. אני […]
פרק ראשון: אני חייבת לקלוע למטרה! אסור לי לפספס אותה שוב! אני מתנשמת ומתנשפת בכבדות, זיעה מטפטפת על מצחי. "קדימה, קלריסה, את יכולה…" אני לוחשת לעצמי ושולפת עוד חץ מגולף […]
ובאחד מאותם ימים חסרי מטרה מצאתי את עצמי מטייל בחוף הים האהוב עלי. חוף שקט, מחוץ לעיר, והאנשים המעטים שמגיעים אליו עושים זאת מאותה סיבה כמוני. השקט והבדידות במקום מאפשרים […]
כשנכנסו מחוללת הברק עם הנער והנערה אל לשכתו של אדון המחוללים, מלווים בפרח־אור, כבר המתין להם שם חסר סבלנות האיש הזקן בלבושו המרושל. לפניו ישבה דיה בעיניים מזוגגות, מותשת עדיין […]
זה סיפור מבוסס על: מלאכים, שדים, גן עדן, גיהינום, רקיעים… בקיצור-פנטזיה יהודית. מי שרוצה ויכול לעזור לי עם דמויות לסיפור: שם (יכול ליהיות מישהו/משהו שכתוב בתנ"ך/בחז"ל): מראה (כנ"ל): אופי: רקע: […]
כשאר אקונטה נשקה את לוק היא לא חשבה שזה ישנה את העולם , היא לא חשבה שלוק הוא בעצם שד שהוטלה עליו קללה שהוא חייב לנשק משהי כדי שיחזור לצורתו […]
"מה? לא, זה לא הגיוני. פרופסור בלק לא כזה הוא אפילו לא זוכר שם אחד בכיתה ואני אפילו לא מדברת על המערכת שלנו, זה נראה כאילו הוא באמת עוקב אחריך […]
נשמע הצלצול, אלה כמו תמיד מתחילה לשכנעה אותי להיכנס לכיתה אך אני לא מקשיבה לה, אלה פותחת את התא שלי ומתחילה להוציא את הדברים שלי ארנק, טלפון וכו\' \'\'נו ג\'יין […]
"לאני, עוד שתי דקות את עולה לזירה." הוא אמר ברצינות. הרגשתי שאני התקווה האחרונה שנשארה לו. הסתכלתי סביבי. תלמידים רבים הריעו לקבוצה של טיילר והסתכלו על מוקי כלוזר אמיתי. לבשתי […]
"מלאור ממש לא בוחל באמצעים" אביעד אמר כשהם ופלוגה של מלאכים משוריינים בכף רגל ועד ראש הגיעו לשם בפורטל ישר מהארמון. הם עמדו באמצע שדה קרב מלא בגופות של מלאכים […]
פרק 3: צ'ארלי מספר: "את יודעת, קייטי, זה מסע ארוך ומסוכן!" הערתי בזמן שצעדנו בין העצים. "אני מודעת לזה, אבל אם כבר מצאנו את המפה והמסלול אז ננסה לפחות.". "בטוחה?" […]
סחבתי אותו על גבי עד שהגענו בחזרה לבית הספר. מיס קמבל בדיוק הייתה עסוקה בלדבר עם אחד התלמידים. כשהיא שמה לב אליי ואל סקיי הפצוע היא צעקה בבהלה. "מה קרה […]
רוברט מספר: "אין אני גמור. נמאס לי!" קרא פטריק. "מה קרה, אחי?" שאלתי אותו. "כל פעם שאני מנסה, אני לא מצליח." "אתה לא רציני?!" קמתי "שוב לא הצלחת?" "כן, הנערה […]
כשהגיע הבוקר, מיהרתי לחזור לחדרי. מיס קמבל עדייו ישנה. יצאתי בשקט כדי לא להעיר אותה. כשחזרתי לחדר להפתעתי כבר כולם היו ערים. הם הסתכלו עליי במבט כעוס. "את מוכנה להסביר […]
ישון ושתי הנערות התעוררו מאוחר בבוקר. גופם דואב וראשם מסוחרר. אחאיים היה מסוגר בתוך עצמו, וכמעט שלא הוציא הגה. פרח־אור ביקר אותם והגיש לפניהם ארוחה צמחונית נוספת, אך לאיש מהם […]
אליזבת- זו הפעם השנייה השבוע שאני עוברת בצורה המוזרה הזאת ממקום אחד אל המקום השני… לא יודעת מה אם אחרים אבל לי זה עושה כאב ראש חזק מאוד ויש לי […]
"וואו לאני! את נראית פשוט מדהים." מופיסי תפר לי שמלה שחורה קצרצרה שהצמידה את כל גופי. היא הבליטה את הקימורים שלי וחשפה יותר מדי עור. לא היה לי נוח איתה. […]
קייטי מספרת: השמש החלה לזרוח. "אנחנו לא נספיק להגיע לשם. אולי אני אבטל את זה פשוט וזהו?" התחלתי לרוץ. רוח הבוקר ליטפה את פניי והמעיל הארוך התנופף לו ברוח. איזו […]
"מאוהבת? במאמן שלי?" זה היה נשמע לי נורא. "תפסיקי להכחיש. אני רואה איך את מסתכלת עליו…" "וואו אתה פשוט-" "בכל מקרה, שתדעי שזה לא ילך ביניכם. ברגע שאליס תחזור הוא […]
קפאתי לרגע. חשבתי שזאת בדיחה ושהם צוחקים עליי. "את חיה?" אריק קירב את ידו אל פרצופי והזיז אותה כדי לבדוק אם לא קיבלתי שבץ. "להציל אתכם ממה? תקשיבו… אם הסתבכתם […]
הגעתי לחדר ותוך שתי שניות נרדמתי על המיטה. לא היה אכפת לי מכלום. רציתי רק לישון במשך זמן רב אך לצערי הבוקר הגיע מוקדם מדי. ואיתו גם מים קרים שנשפכו […]
"כן המאמן?" "תפסיקי עם זה." "להפסיק מה?" נלחצתי. ידעתי שהוא הולך לנזוף בי. "עם הביטחון המופרז הזה שלך. אני אומר את זה לטובתך. זה יכול לפגוע בך בסופו של דבר." […]
דיה נשענה על מעקה האבן והביטה מטה, אל מי האגם ששבו לרגוע. גם דיה חזרה לנשום כרגיל. הסערה שהכתה בה שכחה עם הסתלקות הדרקון השחור. ישון התקרב אליה. הנער ביקש […]
חדר האימונים היה קטן ומחניק מאוד. לא היה כל כך נעים להיות בו. "חשבתם על לשפץ פה אולי?" "אני בסך הכל מאמן. לא שיפוצניק." הוא התנהג בחוסר סבלנות. זה היה […]
היו הייתה פעם ילדה שגרה בכפר מכוסה בשלג. קראו לה אליגייטו. בכפר הזה, כל פעם שקמו בבוקר ראו מלא פסלים משלג ממש יפים. כולם חשבו שמי שעשה את הפסלים זה […]
"שמך הוא לאני במקרה?" עורו היה לבן כשלג. שיערו היה שחור כהה ועיניו כחולות כים. שפתיו היו אדומות כדם. הוא היה נראה מפחיד אך יפה בו זמנית. "כן. מדוע?" הוא […]
אם תמוז לא הייתה נכנסת למחסן הנטוש היא בחיים לא הייתה מגלה שיש יותר אנשים מרק אליאנה ואבא שלה בסכנה. היא הופיעה במרכז המחסן והופתעה לגלות שאין שם אף אחד. […]
"המאמן"? מופיסי דפק בעדינות על הדלת. "בדרך כלל לוקח זמן עד שהוא פותח לנו…" "מה?! אפשר לדעת למה אתם מפריעים לי בדיוק בזמן החופשי שלי?" הוא יצא מחדרו ונשען על […]
