נקודת מבט מור: אני ודולב שונאים אחד את השני, שנאת מוות, מאז שאנחנו קטנים, פשוט אנחנו טובים באותם תחומים ובדרך כלל מתמודדים ראש בראש במשימות. \"מה קורה מור?\" שאל אותי […]
"אוקיי, חניכים יקרים, המשימה שלכם היום זה תרגיל פשוט במתמטיקה, אתם חושבים שזה פשוט אז הפיתרון הוא לא לחשב הפתרון הוא לחשוב מחוץ לקופסא! שכל קבוצה תשלח נציג שיקבל את […]
היי בנות אז ככה,אני רוצה להתחיל עוד בערך שבוע או משהו את העונה השנייה של חבר שלי ערפד ואני לא יודעת מזה. קצת התעקבתי עם העונה השנייה אז אני מצטערת […]
-ליסה- "חבר שהשתלט עליו שד…".אמרה הילרי,כשעיניה הכחולות בהרו,היא חייכה מעט,הנחתי שיש לה פיתרון וחייכתי גם כן ."אכן יש פיתרון,הוא אפילו די פשוט..".השיבה לי הילרי,אך היא עצרה במשפטה,וחיוכה ירד. "…אך לא […]
יום אחרי יום, הגלידה קפאה בלשוני. כל יום הטעם הרגיל, שוקולד מספק. אף פעם לא נגמלתי מזה, אפשר לומר שהייתי גלידהיסטית (?), מכורה לגלידות באופן רשמי. אבל מישהו ידע את […]
כל אדם הוא חלק זעיר, כמעט בלתי מורגש, מהפאזל האנושי. באיזה צבע כל חתיכה, אתם שואלים? (אתם בטח לא שואלים, אך בכל זאת אענה). לכל אדם צבע שונה, חתיכה שונה, […]
רין מיהרה לדרכה, מתחמקת מכנפיים מתנופפות ומנסה לא להתנגש באף אחד, למרות שזה היה בלתי אפשרי, המסדרון היה עמוס לחלוטין, בשדים ובמלאכים יחד. היא כבר התנגשה במלאך אחד, כחול שיער. […]
בפרק הקודם: "אני מצטער"אמר חלושות ומת בין זרועותיי. "לא,לא זה לא יכול לקרות לי שוב ליאם תתעורר,ליאם"אמרתי בקול שבור וניערתי אותו רציתי לראות את עיניו עם ניצוץ כמו בכל פעם,אבל […]
פרק 32 נמ שירן "הכל בדאגה ובאהבה" ליאם אמר וגרם לי לצחוק חזק יותר כששינה את המשפט המקורי-הכל בצחוק ובאהבה. תקתוק בדלת קטע את שיחתנו. ניגשתי אל הדלת ופתחתי אותה […]
חיילים יש בכל צד וכל אחד בטוח שצידו הוא הנכון, כל חייל הוא גם טוב, כל חייל הוא גם רע, תלוי מאיזה צד אתה מביט בו. רוצחים יש בכל צד, […]
"אתה חתיכת שקרן!" הנערה הבלונדינית תקעה את אצבעה בחזו והוא הרים את ידיו בכניעה. "היי, אני מצטער -" "אל תתקרב אלי יותר, שמעת?" העיניים הכחולות שלה דמעו, אבל לא היה […]
פרק 23 ~ נ.מ של שחר ניכנסתי לחדר של נועה "יפה שליייי" אמרתי וחיבקתי אותה "חיימשלייי" היא אמרה לי "איך את מרגישה?" שאלתי "בסדר את ואיתי חזרתם?" היא שאלה צחקתי […]
●נקודת מבט של ליאב. שמתי את אסיף שנרדמה בחדר, יפה שלי חולה, אין דבר שאני אוהב יותר ממנה. התהלכתי במסדרון, יוצא מבניין הפנימייה ומתיישב על הדשא כדי לנוח קצת. שמתי […]
פרק 3. "אמרתי שהרגליים שלי נרדמו." אמרתי שנית. "לא, זה ממש לא טוב." היא נלחצה. "למה? מה כבר יקרה?" "אם שני הרגליים שלך רדומות כל כך הרבה זמן, זה אומר […]
***נקודת המבט של ג׳ייק*** כבר יכולתי לראות אותה מבפנים. אני יודע שהיא לא רוצה להיות איתו. אני לא יודע אם היא רוצה להיות איתי, אבל היא בפירוש לא איתו מאהבה.. […]
אני לא רוצה לבכות, ואני לא רוצה לראות, אני לא רוצה לשמוע, אף אחד, כי אתם רעים. אני לא רוצה לצחוק, אני לא רוצה לצעוק, ואני לא רוצה לנשום. רק […]
שתיקה ארוכה מידי, זה מתחיל להיות מביך סתם לשכב ולהסתכל על דניאל, ואז על הרופא, ושוב על דניאל, ושוב על הרופא, ושוב על דניאל."אנחנו צריכים לכרות לה את הברך" הרופא […]
דניאל נשמה עמוק, וצעדה אל הטירה. בכניסה עמדו שני שלדים שעמדו על המשמר, אוחזים בחרבות שלופות. "מי זה מעז להגיע לארמונו של.." השלדים השפילו את מבטם על דניאל, וקרקשו בפחד. […]
נקודת המבט של שירה: כל הדרך לשיעור לא הפסקתי לחשוב על אלידור. אני דואגת לו והוא לא מקשיב. אני יודעת שהוא עושה את זה כי הוא נמצא תחת איום, אין […]
אני עומדת להזהיר אתכם כבר עכשיו, זה עומד להיות סיפור אהבה. היא הולכת להיות נערה נורמטיבית לגמרי, והוא נער משולי החברה. אבל זה לא מעניין, נכון? אז בואו נוסיף מעט […]
כבר שבועיים שאני תקוע בגיהינום הזה. אש ובזלת בכל מקום, אדמה יבשה, סדוקה ולוהטת, שמיים אדומים כמו דם שממטירים גשם חומצתי בהפרשי זמן לא קבועים ולרוב גם לא צפויים, המזיקים […]
״אתן חברות של אלי?״ הרופא שאל אחרי שעות של המתנה במסדרון. ״כן״ ישר כולנו קפצנו. ״בואו איתי״ הוא אמר והלכנו אחריו, הוא הכניס אותנו לחדר שבו ראינו את אלי מחוברת […]
– סטיבן – ״למה שהם יפתחו את השער?״ שאלה לוסי אוחרי הנבואה. היא התנשמה בכבדות. ״כדי שיהרס האיזון,״ ענתה אנבל. ״כמו שסיפרתי אתמול. העולם יתמלא בנשמות של אנשים שמתו לפני […]
אני רוצה,אני רוצה את הרגע הזה את הרגע שבו שנינו נסתכל אחד על השנייה בעיניים נאמר את האמת,את האמת ששקעה כל כך עמוק בליבנו "אני אוהב אותך"הוא יאמר… "אני אוהבת […]
"יש לך קצת זמן לדבר?". התקשרתי למתן, לא היה לי משהו אחר לעשות. ידעתי שהחברים שלי לא יוכלו לספק לי את מה שאני צריכה, והבנתי שאיתו אני כן אצליח לדבר. […]
פול דיווי גריפין עמד לבדו בתחנת הרכבת והחזיק מזוודה קטנה מעור. שערו הזהוב נצץ באור השמש הדל עד שהעננים השחורים כיסו את השמיים ותקוותו כבתה יחד עם האור. פול היה […]
"אתה … אתה הצלת אותי ?" אני שואלת, מגמגמת מעט. "כן, תתפלאי אבל זה אני" הוא אומר מחייך ומתעסק עם משהו בידו. אני קמה לראות מה זה ואני רואה רשת […]
"אני נשארת לישון כאן"החיוך ירד מפניו "מה?" הוא היה מופתע,לא ציפה לזה. "קראתי קצת באתר על המקום הזה,יום שישי ושבת יש כאן חופש,אני לא רוצה לישון לבד במעונות,בלילה הקודם סרינה […]
התעופפתי באוויר והוטחתי בקיר בחוזקה. נאנקתי מכאב. "את לעולם לא תצאי מיפה , רק אני קובעה את החוקים אז כדי שתוותרי כי זה לא יעבוד!" צעק עלי הבוס (שכחתי לציין […]
.gif)
