אז שתדעו, יש לי כבר קצה חוט וזה הולך להיות סיפור מ-ע-י-י-ף! אבל עדיין, אני בטוחה שיהיה מעניין, אז שימו לב ;) אני רוצה להתחיל לכתוב אותו, ובשביל זה אני […]
אתם מכירים את ההרגשה הזו ? אתם מסתכלים עליו במבט לא ידוע מרגישים משהו… רעידה קטנה שעוברת בגוף שלכם, בציפייה לגלות איך הוא נראה. משהו בו עניין אותי משך אותי […]
שנה עברה. שנה מלאה בריונות, מכות והשפלות. שנה מלאה בקללות, התעללויות, ואלימות. הוא נזכר לבוא אחר כך, אחרי שסבלתי כל כך. ועדיין רציתי את החלאה הזה, הזה שזרק אותי מול […]
הודעה חשובה: אני מוסיפה עוד דמות- לורן-כולם קוראים לה לור והיא חברה של ליאם וגם חברה ממש טובה של אמ ודז והיא הצטרפה אליהן מאוחר יותר (אני מזכירה שפעם הן […]
אני יודעת איך הדברים האלה עובדים. הרי אני מכירה את הכללים. החוכמה היא לא ליצור קשר עמוק- אף פעם לא להרשות לעצמך להיקשר רגשית. להינות מהרגע , ולשכוח מהכל ברגע […]
~הקדמה~ 3: שמי נעה (נועה עם חולם חסר), בת 15 וחצי, כיתה י, חיה את החיים….(: יש לי שיער חום חלק ועיניים חומות. לחברה הכי טובה שלי קוראים עמית, יש […]
היי בנות אני צריכה עוד דמות- שתהיה חברה של אחד מהבנים- חוץ מזאין או הארי- כלומר או של נייל או של לואי או של ליאם ותהיה אחת מהחבורה עם הבנות…. […]
מה אעשה בלעדייך, מבלי לראות את חיוכך. מעיף אותי לשמיים, מרחיק אתי לשחקים. משגע מבלבל אותי כול כך. אני אהיה בסדר, ראשי צלול עכשיו כשהרעש נפסק ראשי מפסיק להסתובב ונהיה […]
כשהגעתי לסמטה הכי חשוכה חיי עמדו בין הפטיש לסדן. הייתה לי חבורה 'המגניבים' פעם אמר יוסי בצחקוק. מצד שני הייתה שני. שהייתה אהבת חיי. לא יכולתי לוותר עליה. לא יכולתי […]
בין הסמטאות של ירושלים ובין המקומות שאף אחד לא מתקרב אליהם כמו השוק האפור וכל הפינות והבסטות של הנוכלים שגונבים כסף, נמצא בית ישן, אבל הוא רק נראה ישן. הבית […]
הם ישבו סביב השולחן העמוס בכול טוב, אוכלים בשקט. כמו בכל ארוחת שישי משעממת. "אז רז, איך בבית הספר?" שאלה אותה אימה, שוברת את השתיקה. "כרגיל אמא. לימודים." אמרה רז. […]
אני אוהב אותה?!? פרק 15: נ.מ רון: הלכתי לבית של רונה. הגעתי לדלת ודפקתי עליה. כעבור כמה דקות היא פתחה לי עם דמעות בעיניה. כשהיא ראתה אותי היא מחקה את […]
אני מתה. אני הולכת ליד האגם הצלול וטובלת בו את ידי. הירוק משתרע סביבי, מצדד בי. אני מתה, ולא מבינים למה. אני גם לא, אבל אני מתה. הציפורים מצייצות, ופרחים […]
פרק 4: נכנסתי למיטה ואחרי כמה דקות שחשבתי לעצמי נרדמתי . – —————- נקודת מבטה של נוי : קמתי בבוקר אף אחת לא הייתה בחדר כנראה הן יצאו לאכול או […]
אולי זה קצת מוזר, אבל לא רציתי לשקר לאודיסאוס רק כדי להציל את החיים של כולנו. בזמן שהתחלנו ללכת בחזרה לאלסיום גוש גדול חנק לי בגרון. מצאנו חמש דקות לפני […]
לאחרונה התחלתי להרגיש משונה. משהו מוזר. אתם מכירים את זה שאתם מסתובבים בעולם הזה, משאירים את טביעות הרגליים שלכם מאחוריכם, ולא מבינים למה. כלומר, למה בכלל אני כאן? למה אני […]
באתי לפתוח את הדלת אבל אז הרגשתי יד מונחת על הכתף שלי. הסתובבתי אחורה… וכמובן מי זה היה? …. רז. " מה אתה עושה משוגע, הבהלת אותי!! " צעקתי/לחשתי לו. […]
– פרק 26 – ההופעה עומדת להתחיל, אמבר פרי ואלי ליידי, וגם הידידה של נייל שהוא מאוהב בה, היילי. ״בייב, אתה מוכן?״ שאלתי בחיוך שסידרתי את חולצתו ״כמו תמיד״ אמר […]
– סטיבן – יום ההולדת 16 שלי, ה-22 במרץ יום שיוויון האביב והיום הגורלי לעתיד העולם התחיל בצורה משעממת. אבא שלי בירך אותי, דודה שרה כמעט הפכה אותי לפיתה מעוכה […]
"שש מאות חמישים שקל נכון?" הוא שאל. לבשתי בחזרה את המעיל שלי. "כן" אמרתי לו, "וזה אחרי הנחה". "בובה את יקרה" הוא אמר לי והסניף בפעם האחרונה להלילה את השיער […]
"אמה!" קר רצה לעברנו, מתנשפת. היא עומדת מולי ובוחנת אותי בכעס. "איפה את חושבת שהיית?! חיפשתי אותך! למה בכלל נעלמת ככה?! את צריכה להודות לדניאל שמצא אותך, אחרת אני-" היא […]
אז ככה השם של הסיפור הוא חבר שלי ערפד ואני לא יודעת-בעתיד השם לא יהיה כך רלוונטי אם הבנתן את הכוונה (כי היא כבר תדע) אני מבקשת שתגיבו על השם […]
והוא בא בכלל להגיד לי ש ….. ____________________ " לא יגנובה אני בא להגיד לך שחבר שלך מסכן בגלל שהוא הולך לסבול עוד הרבה .. הוא הולך לראות אותי ואותך […]
אני ממליצה למי שלא קראה לקרוא את ביחד לנצח והכל התחיל למעלה- גם שלי- אני מתכוונת להמשיך גם אותם- אז לכל אלה שכן קוראות ועוקבות-לא לדאוג!!!!!!!!!! אז ככה לקים מעכשיו […]
מרגשיה בתוכי ריקנות .. הגוף שלי לא יכול כבר לחיות , כי הוא כבר חי חיי כאב , המחשבה שאולי זה הסוף , שבו אני יצליח להתאבד.. היום אוולי זה […]
הקדמה+פרק 1 "היי בייב" הארי אמר לי כשעמדתי ליד הלוקר שלי והוצאתי את מה שאני צריכה להיום "היי" אמרתי כשנשקתי על שפתיו נשיקת בוקר טוב וכל התלמידים במסדרון כמעט התלחששו […]
הכל חשוך. אני מושיטה את ידי, מחפשת ומנסה לגעת בך, אך אתה נראה כל כך רחוק, כל כך רחוק. אני מנסה להתיישב, אך כל חלק בגופי מכאיב לי וגורם לי […]
הם ישבו סביב השולחן העמוס בכול טוב, אוכלים בשקט. כמו בכל ארוחת שישי משעממת. "אז רז, איך בבית הספר?" שאלה אותה אימה, שוברת את השתיקה. "כרגיל אמא. לימודים." אמרה רז. […]
"קחו אותה." החוטף אמר, ודחף אותי לכיוון שאר האנשים. הייתי עם כיסוי הפה וכיסוי העיניים, ולא שמתי לב לאן אני הולכת ועם מי. איבדתי שיווי משקל, נפלתי והאיש הרים אותי […]
