הסיפורים של א.מ.ש
לפני מספר חודשים כאשר למדנו בפסח על דברים מן ההגדה, המורה שלנו הראתה לנו מצגת ובה תמונות של אנשים. היו שם מפורסמים, נשיאים, וגם אנשים כבולים בשלשלאות וחסרי בית. המורה […]
"רוני?" אני שומעת קול קורא בשמי, בעדינות. כנראה של אמי. "מה?" אני שואלת, חצי ישנה. אני מתהפכת במיטתי לאחד הכיוונים, בעוד עיני נשארות עצומות. אני מרגישה יד מונחת על כתפי […]
מדי פעם ישנם רגעים בהם אני לא מבינה דבר. למה? למה? למה? השאלות מתרוצצות בתוך ראשי. השקט לא מגיע, הרעש תפס את מקומו באכזריות. וזהו השלב בו אני תוהה; האם, […]
אני עפה בדממה לאורך השמיים הזהובים, עטופי העלטה הכהה. אני מביטה מטה, אך לא רואה את הקרקע – כה גבוה מרחפת אני ברקיע. עננים דמויי צמר חולפים על פניי – […]
לבד בשבילי משמעותו אינו להיות באמת לבד, בלי איש ליד. לבד בשבילי משמעותו לא להיות פתוחה עם אף אחד, לא להסיר לעולם את המסיכה. לבד בשבילי משמעותו שאיש אינו באמת […]
דממה שררה בחדר הקטן, האפרורי. איש לא היה שם מלבדה. למעט זיכרונותיה, אשר לא עזבו אותה אף לא לשנייה בודדה אחת – הם רדפו אותה לכל מקום אליו הלכה. זה […]
"בחיי שהיא כבדה," "אני בטוח שתתגבר על זה." "אבל היא כבדה!" "בוא נגיד שאתה יותר." שני אנשים עמדו ליד קים המעולפת וניסו למצוא דרך להביא אותה אל הטנדר גדול אשר […]
הברקים הבזיקו בשמי הלילה הכהים, חסרי הכוכבים. הרעמים נשמעו באיחור קל ומפתיע, כל פעם מחדש, והרעידו את השמיים השקטים. "לוס," נשמעה לחישה מהקצה השני של החדר. "לוס." הייתה זו אחותי. […]
קוראים לי סול אמרל ואני בת ארבע-עשרה. קוראים לי סול אמרל ואני בת ארבע-עשרה. אבל אני לא יודעת אם זה נכון. יש לי שני הורים ואח. להם קוראים ג'ודית ואבי. […]
תהרוג אותי כבר. תעשה שייגמר. תעשה שיסתיים. תעשה שלא אסבול עוד. תהרוג אותי כבר. אני לא נחוצה לעולם. אני רק מעיקה על נפשך. נו כבר! למה אתה מחכה? תהרוג אותי […]
מסביבי הכול חשוך, עטוף בעלטה נצחית. אין אני בין המתים, אך עם זאת אין אני בין החיים. איני קיימת, אך איש אינו השמיד אותי. אולי יום אחד עיניי יפקחו, ביום […]
לא יכול להיות שזה נגמר עכשיו. זה לא ייתכן. זה לא קורה. מבטי ההמום נעוץ בו. הוא עדיין באותה תנוחה, לא זז אף לא מעט. והוא נועץ בי מבט קר. […]
אני מצטערת… זה לא היה בכוונה… או שכן, אני כבר לא יודעת. אבל אני מצטערת… לא רציתי לעשות זאת. לא רציתי לגרום לדבר כה משמעותי… לא רציתי שדבר כזה יקרה. […]
אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני לא מצליחה לכתוב! אני רוצה לכתוב אבל לא מצליחה להביא את עצמי למצב שבו אני כותבת משהו. אני מרגישה כאילו נפל לי הבורג […]
"פעם, בארץ רחוקה-רחוקה, היו שתי ממלכות. הממלכות הללו היו הגדולות והעיקריות באזור, מרכז הפעילות. לשתי הממלכות האלו היה מלך אחד. עד כמה שזה נשמע מוזר, ואולי לא כל-כך הגיוני – […]
"מה? מתי? איך? מעולם לא הייתי כאן." המטרתי על אלזה ליזל שאלות. הייתי מבולבל – מאיפה היא מכירה אותי? יכול להיות שנפגשנו פעם? שיערה החום הגלי של אלזה ליזל הסתיר […]
אל תצפה לזה, כי בקרוב זה לא יקרה. רק תגיד לי מתי אתה מבקש שהכול יתרחש, מכיוון שאני רוצה לעשות זאת הכי רחוק ממועד בקשתך. רק בשביל להעמיס על כאבך, […]
אני אפול, בדרך אל ההצלחה אני אקום, בדרך אל ההגשמה אני אפול, בעודי את הגלגל דוחפת אני אקום, ואמשיך ללכת. יש לי חלום, כמו לכל אחד אחר יש לי רצון, […]
תן לי יונה יונה של שלום תן לי ענף שיגשים לי חלום. צועדים בגאווה ברקע הפצצות מפזרים אהבה בלב המלחמות. אל מותם צעדו ראשם מורם או שאל מותם הגיעו תוך […]
באותה הפעם, הפעם האחרונה באותה השנייה, השנייה הבודדה אותה אחת, אשר לקחה ממני הכול אך עם זאת, שחררה אותי מהבור. באותה הפעם, אותה אני זוכרת באותה השנייה, אותה אני משמרת […]
כה לבד כאשר מביטה אני בשמי הכוכבים. כה לבד כאשר רואה אני את האחרים. כה לבד כאשר מסתכלת אני על אותם חברים. כה לבד כאשר מתייחסת אני אל אותם המילים. […]
החדר היה מואר באור מנורות בוהק שסנוור את עיניו של וויל. הוא זכר את המבט המאשים שנשלח אליו רגע לפני שדלת הניידת נטרקה לפניו. "מדוע גנבת?" שוטר במדים מלוכלכים וזנוחים […]
היה היה פעם קקטוס גינה נחמד ושקט. הוא לא עשה דבר רע, רק עמד על אדן החלון וחייך אל העוברים ושבים עם קוציו החדים. יום אחד אחד הילדים נדקר ממחטיו […]
אולי יום אחד פשוט אלך, כמו הרע, פשוט אתנדף אולי יום אחד, פשוט אשכח מהטוב, מהרע, ופשוט אקח מה שליבי כה חפץ בו מה שעדיין אין לו מה שהינני כה […]