הסיפורים של Carmel Levy
"היי, אתה החדש? אני שקד, ברוך הבא", קראה מישהי מאחוריו. היא מדברת אליו? קורן הסתובב לאחור בכיסאו, מתנער מחלומותיו בהקיץ. הוא צריך להפסיק לעשות את זה – הוא לא רצה […]
"היי אחי, למה ככה? אתה בסדר?" קורן ניגב את עיניו בשרוולו, אך לא העז להסתכל למעלה. אולי אם יתעלם מהקול הוא ילך. הוא לא במצב לדבר עכשיו.. יד נחה על […]
האל עצם את עיניו, חיוך דק נמתח בפיו. מלאכיו המשיכו לפנות אליו בשאלות, מטרידים אותו כהרגלם בדברים של מה בכך, בסבל חולף ובאושר נעלם – דברים שהלוגוס יטפל בהם בעצמו. […]
נגה התכופפה, רוכנת על ברכיה, כפות ידיה מחפשות במים הקרים. חושך היה סביבה, מואר בלובן החיוור של הכוכבים. בעוד היא מביטה בהם ושוקעת במחשבות, הם החלו ליפול – כפי שידעה […]
"מה? אין פה כלום" קורן הביט סביבו בתמיהה, שהפכה מהר מאוד לכעס. הוא רץ קדימה, מסתובב לאחור לסהר, עוצר אותו מהליכתו הנינוחה. "עבדת עלי! ידעתי! אם תנטוש אותי במדבר ישימו […]
קורן ישב במטוס, מביט בעיר חיפה הולכת וקטנה, נוצצת באורה הכתום של הזריחה, עטופה בחיבוק הגלים הבוהקים. הוא החניק פיהוק – סהר בא לאסוף אותו מביתו בארבע בבוקר, כשהוריו עוד […]
כשסהר החנה את רכבו בחניה המוכרת של ביתו של קורן, זוהר דמדומי הקיץ האחרון כבר גווע, מותיר אחריו שמיים בוערים בבוהק פנסי הרחוב, חושפים בקושי את מעטה הכוכבים שמאחוריהם. קורן […]
עיניו של קורן נפקחו לאט, מתקשות להסיר מעצמן את חוטי השינה. הוא לא הצליח לחשוב ברור. מוחו הרגיש כמו צמיג שנשרף בשמש, מכווץ ומסריח. הוא שיפשף בכוח את עיניו, ממצמץ. […]
קורן פקח את עיניו, ממצמץ באיטיות, מנסה לסלק את קורי השינה מעיניו. החדר הואר באור פלורסנט מסנוור, רוח ייללה, שורקת מבעד למסגרות החלון, שחשיכה סמיכה כיסתה אותו.. חשיכה? מה? איפה […]
קורן קילל בלבו כשהרוח הקפואה הכתה בו, מטיחה בפניו טיפות גשם גדולות ורטובות. כמובן שהוא לא חשב אפילו לקחת את הז'קט שלו, למה שהוא יחשוב בכלל לפני שהוא שוב הורס […]
קורן הניח את העיפרון מידו, מביט בפחד מרותק במעשה ידיו. שום דבר לא עזר; קורן לא היה יכול שלא לצייר, וכשהיה מצייר – המכשף האפל תמיד היה שם. דמות מקומטת, […]
"מפגר" לא חשבתי שמילה אחת, שנזרקה לשיחה בלי לשים לב, יכולה לחדור כל כך עמוק ללב שלי, שלא אצליח להירדם כל הלילה. אפילו שאני יודע שהיא נזרקה סתם ככה, אמנם […]
אני זוכר את הלילה בו כתבתי על המיטה בחדרי באוניברסיטה בקיץ ההוא . תחילה ההודאה סירבה לצאת למודעותי, אולם אצבעותיי הקלילות משכו אותה החוצה בכוח. רק אז הצלחתי להירדם. האם […]
אני נאנח; אני לא יכול יכול לכתוב. כלבים נובחים, ילדים קוראים זה לזה מתוך משחק – ואיזה משחק אני משחק? … מה אני עושה פה? אני עייף מכדי לחשוב על […]
החיים לא מושלמים. לא מספיק לרצות כדי להגשים. לפעמים, גם אם מנסים חזק חזק – זה לא עובד. לא חשוב כמה התאמנתי בתור ילד, כמה התאמצתי – תמיד נשארתי מאחור. […]
דֹּק שֶׁל אוֹר חִלְחֵל דֶּרֶךְ אֹבֶךְ לוֹהֵט מֵטִיל צֵל עָמוּם כְּאִלּוּ מִתְחָרֵט; לֵמִקְצָב הַוַּלְס אֲנִי רָקַדְתִּי עַד שֶׁמּוּל דְּמוּתֵךְ עָמַדְתִּי – עוֹצֵם עֵינַי כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיכָן אֲנִי מְחַפֵּשׂ בָּאֲדָמָה חוּט […]
ערב שישי, אזניי מצלצלות בדממה המשתררת בחדרי. אני מרים את ראשי, לראות אם אולי משהו ישיב את מבטי מהתהום. כדור טניס משך אותי להרימו, יושב על רצפת העץ בסבלנות. המיטה […]
אני גורר את עצמי מהמיטה, מתכוון להתארגן ולצאת במהירות ; לא כל יום אני זוכה ביום חופשי, ועלי לנצל אותו. אך לאחר שנפרדתי משותפיי, שקט השתרר בחדרי הקטן. רק מנגינה […]
הגשם מרעים על גג הרעפים בזעף, משתתק לפתע, ושוב חוזר. כמו רב בצעקות עם אלוהים. אני מטה אוזן לחלון, מתאמץ לקלוט את לחישתו הנעלמת לפתע. אולם אני שומע רק את […]