הסיפורים של קורנל לוסטיג
סוף סוף השעה 18:00 ואפשר לצאת מהעבודה. שדרת מאגרו (Bulevardul Magheru) מלאה באנשים, בקושי אפשר להתקדם, ואי אפשר להימלט מהשלוליות. עוד מעט ערב ובקושי ניתן לראות משהו. הקיצוצים האחרונים השאירו […]
חיוכך המלא מאשר את קיומיבלעדיו אני זוחל במחילות אטומות של לוגיקה יבשה
היה פעם בעבוע במרחב עצום, ללא גבולות. הבעבוע החל לנוע, לחוש את המרחב. פנה ימינה והמשיך ישר. עצר לרגע והסתכל. מצא את עצמו באותו המקום, במרחב עצום ללא גבולות. שינה […]
שוב יום מעצבן בבית. רק מחכה שיסתיים כדי שאוכל לצאת לטיול הערב. אמי החורגת אינה מסוגלת לסלוח; שנים על שנים ועדיין כועסת. אבא לא מתערב. כאילו דבר לא קרה. אני […]
"יש עוד חלק לסיפור," אמר בטון הרגיל מבלי להסיר את מבטו ממנה. "כשפגשתי אותך לראשונה היית קורנת." "היה לי מאהב בשבע השנים האחרונות לנישואיי", אמרה לאחר היסוס קל וכמה נשימות. […]
נפגשנו כשהייתי בן 15. חבר טוב הכיר בינינו ומאז, פרט לכמה ריבים לא משמעותיים שלא נמשכו יותר מכמה חודשים, אנחנו ביחד. אש ניצתה מהרגע הראשון והיא ממשיכה לבעור עד היום. […]
מעבר להרי ההתלבטות והוויתור; מעבר למים העכורים שבחצי הכוס המלא או הריק;מעבר לתהום הידוע כשביל הזהב;מעבר לדרקון בעל שני הראשים; אחד שרוצה, האחר שאינויש חיים…הם ממתינים.
לפני שנים רבות, בזמנים רחוקים, אנשים ואלים חיו ביחד והיו מודעים לנוכחותם האחד של השני. היו להם, לבני התמותה ולאלים, יחסים מורכבים. באותם הזמנים, במדינה רחוקה טרויה שמה, שלטו בעוז […]
מעטים הם אלה המסוגלים להיות בין שאלה לתשובה,ללא תשובה וללא שאלה.מעטים מתמהמהים במרחב שבין לראות לבין לסגור את החלון.רוצה להצטרף?
קצת קריר אבל סוף סוף יום של שמש. יום ששי מושלם. ומה איתי? בנמל כבר אין מקום פנוי, כל בתי הקפה מלאים… אפשר לצאת עם מירי להליכה. בטח כבר גמרה […]
הבוקר ראיתי פיל. זה שוב קורה. זה כבר יום יומי, וזה כבר לא רק בבוקר. בהתחלה עוד יכולתי לחשוב שזה חלק מחלום אבל הפיל היה שם גם אחרי הגילוח. בהתחלה […]
שני העצים מבעד לחלון תומכים בעשייה. לא שאכפת להם אם הסיפור מקורי או לא, אבל חשוב להם שיובל ירגיש טוב. קיים קשר טוב בין העצים לבין יובל, במיוחד אחרי שיובל […]