התעוררתי עם קרניה הריאשונות של השמש, הן ליטפו אותי ונזכרתי שאני הולכת אולי לפגוש היום את ג׳ון. חייכתי וניגשתי לחדרה של מאיה. היא הייתה ערה וכבר לבושה. היא סימנה לי […]
ראיתי מישהי, בערך בגילי, יושבת בשקט על בול עץ, לבדה לגמרי. נדמה היה לי שהיא כותבת. ביומן, אני חושב. גבה היה אליי. היה לי דחף פתאומי לגשת אליה, לדבר איתה, […]
ג'ייד כבר היתה ספוגת מים מהסערה המתחוללת בחוץ כשפתחה את דלת השיש הכבדה של הארמון. היא היתה עצבנית מכך שאחיותיה לא חשבו לבדוק מה איתה. כשנכנסה, צפתה באחיותיה יושבות להן […]
חמש דקות לפני: מקס יצא מהחלון אל הסולם חירום ועבר בעזרתו אל חלונו של החדר, בו היה אמור להיות "הקורבן" . הוא חיכה לדפיקה, אשר אותה הייתה צריכה לבצע אן, […]
הדבר האחרון שקאלין חשב שיקרה לו, קרה. הוא מצא את עצמו מתהלך ביערות הפראיים שעל אי האמזונות, לא מאמין או בטוח שזה באמת קורה לו. ליבו דפק בחוזקה ושמיעתו התחדדה […]
ריקו התאמן עם סאם בשטח הפתוח שליד המפלים. שוב. כבר בקצב קבוע הם מתאמנים בכל בוקר מאז חזרתו. עכשיו שאלי גירשה אותו כדי להיות לבד, הוא הרגיש את הדחף להחזיק […]
אני יודעת שחפרתי ממש אבל הייתי רוצה לבקש את העזרה של אחד או אחת ממכם, שתזרו לי לכתוב כי אני פשוט שונאת את כל מה שיוצא לי. יש לי רעיון […]
התחלה שהמשיכה במסלול ארוך, כבר הגיעה לסוף. אבדות שלא ישובו בחזרה, נגמלת מהם. נגמלת מכל אותם האנשים שהקשו, שהייתי תקועה עליהם בדרך. כבר לא מביטה לאחור, לא מחפשת את הרוע. […]
אז קודם כל אני רוצה לציין שזה מה שנקרא "וואן-שוט", וזה לא קשור לעלילה של הסיפור שלי עצמו וזה לא קרה בסיפור עצמו, ככה שאין סיבה לחשוש מספויילרים בקשר לעלילה […]
פציעות עמוקות, שתיקות רועמות. דרך שמובילה אל הלא נודע, ציפייה למקום מבטחים. מחשבות שממלאות את הראש, לבד בכל האנרכיה. בתוך עולם שמתנגש עם המציאות, בלתי אפשרי. החור לא נסתם, הפצע […]
שעה זו הייתה מאוחרת בלילה, המקום היה ריק מאדם, מלבד אריק; אריק הוניוס, בן החמש עשרה. לפני חודשיים היה לי את יום הולדתי ה-15, חשב אריק, וכל מה שעברתי עד […]
דיכאון כשעונה המשיבון. הדבר הכי קשה שאפשר לעשות, זה לסבול ולהחזיק במפנים את הדמעות. לדעת שאין לך את האפשרות להראות את הכאב, לדעת שאת פשוט זאב בודד. בשביל אנשים כמוני […]
"לא!" הצעקה של אדם המשיכה להדהד במוחו. הוא ראה את הסכין ננעצת בגרונה של אולימפיה ואז נשלפת ממנה כשהיא מכוסה בדם. הדם של אולימפיה. הדם השפריץ לכל עבר והיא נפלה, […]
כמה קרני שמש חורפיות מסתננות דרך חלון חדר-האמבטיה, לא מחממות, סתם עושות לך טובה. אני מסיים למלא את הגיגית. שלוש בועיות צפות על פני המים, שתיים מהן מתפקעות ביחד והשלישית […]
זה היה המדבר, שהזקנים קראו לו "הסדן שאללה מכה עליו". והוא הלך במדבר הזה במשך מה שנראה כמו זמן ארוך מאוד. והלך. מה שהתחיל כמטאפורה עממית הפך כבר מזמן לפטיש […]
ליום ההולדת של בילסקי, החבר'ה הלכו לטויס-אר-אס וקנו ג'יפ צעצוע קטן ולבן, והדביקו אותו לגליון בריסטול שהכינה החברה של מישהו בעזרת טוש, חול מהגינה ודבק פלסטי. התוצאה היתה דגם של […]
האור שהסתנן סינבר אותי מעט. מאיה עמדה שם. היא ניגשה אלי והניחה יד מנחמת על ראשי. "זה לא הדודה שלך שם למטה?" היא תמהה. אמ.. הטפתלתי והתישבתי. "זה חברתה הטובה […]
~~~ נקודת מבט לורן~~~ אני לא מאמינה אמרתי וחיבקתי אותה ישר. אביגיל תרגעי תסתכלי אליי הוא לא עשה לך כלום אוקי? גיא הציל אותך ואליאור אוהב אותך ורוצה להגן עלייך […]
לא משנה מה אני עושה במוחי עובר רק דבר אחד בלבד, שחר בגד בי. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו ועל עדן מתנשקים מול העיניים שלי, וזה כל כך כואב. […]
לשבור את הכלים, להתפרק. להרגיש שחורה, להתפגר. לא למצוא נחמה בכלום, לצרוח. לא למצוא כלי מכיל, לברוח. למאוס בהכל, לשנוא. להחניק דמעות, לטבוע. להעביר ליטוף על צלקות, איך אפשר לסלוח?!
אני מצטערת שהעלילה בפרק הזה לא יותר מדי מתפתחת ושהפרק קצר, רציתי להמשיך אבל הסוף הזה הרגיש לי הכי מתאים, תהנו- ליאה הביטה במחברתו של קארל. "איך פתרת את כל […]
התמונה שלי עלתה בחדשות. "לפני כשעה" אמר השדרן, "כשיצאה קורניליה שפרד מאחד הסטים בעיר, נתקלה השחקנית בעדת כתבים וצלמים, אך היא לא נשאלה על הסדרה החדשה עליה היא עובדת כרגע, […]
פרק 4: חלומות חצי הזאבה ג'ורדן קם מהמיטה באיטיות, משפשף את עיניו בעצלות ומביט ברחבי האוהל הגדול. ג'ו נרדם על המיטה ליד ושרה נרדמה במיטה מתחת לג'ו. הבוקר הפציע ויחד […]
ראיתי איך האור האיר, מציץ מהחריץ בקיר, ואז נפתח לי צוהר – שער אל עולם מדהים שם צוחקות נשים בזוהר, שם גברים מאושרים. ואני – הופתעתי בעיצומה של תנועה שלא […]
מ-פה זה יוצא לכל קצוות הארץ על-ידי שליחים אלקטרוניים סוסים לבנים חומים שחורים עם דגל לבן בחותמת דם אני לא יודע אם היא התחתנה, אם היא מצאה בחור בכלל אהבתי […]
כאילו איך אתה מרגיש באמת אני רואה אותך, אבל איפה אתה הדלתות נסגרות תמיד עליי לא מנתקים מגע בגלל סיבה קטנונית בדידותך היא בדידותי, אולי באמת זה לא מקום שלך […]
כי אני מסתכל במראה. כל מה שאני רואה זה הבעה קרה כי אני מרגיש שאין לי נשמה . ושהדרך כבר יותר מדיי ארוכה. ואני תולעת על החכה בדרכה האחרונה. התבונה […]
לונה נעצה מבט בעשרות התלמידים שהביטו בה בשעשוע וחיוך ממזרי התנשא על פניהם. \\\"התורה שקיבלנו (עם ישראל) בהר סיני עשרת הדיברות.". התחילה להקריא לונה מתוך הדף ולא העזה להרים את […]
אני ורוזי ישבנו לארוחת ערב. היא לא דיברה, מאחר שאנג'י לא הופיעה איתנו פה. היא הייתה בעבודה הערב, כי היא התנדבה לשלם את חשבון הטלפון שאמור לבוא עוד עשרה ימים, […]
