קולה מתערבב באפלה הסמיכה, "אני לא רואה אותך". שפתי לא-נוגעות מאחורי ברכיה. אני נושף ושומע אותה נושפת חזרה אלי. "אבל עכשיו אני יודעת איפה אתה". לשוני מטיילת על השוק שלה. […]
יערה שלי מתבוננת דרך החלון, אצבעה מלטפת ענף צעיר דרך זגוגית. "אני חייבת לצאת", כך היא אומרת, והקול שלה נישא כל הדרך ממרום גבה, מתגלגל על מותניה ומחליק אל תוך […]
טוני אוחז בעדינות במרפקי. ידו השמאלית ממששת דרכה אל פרק כף ידי. "זה מדגדג", אני מתפתלת. "אל תזוזי", מחזירות אותי עיניו החומות אל שולחן הניתוחים. אצבעותיו ננעלות עלי ואני רואה […]
גשם קרב תלוי באוויר. אל תוך העמק הכחול-ירוק אנו שוקעים יחד. ברקים רחוקים מבזיקים מולנו. אף פעם לא ראיתי ים בסערתו. יערה מצביעה על אבנים קסומות מתחת לרגלינו. בוראת יקום […]
הוא שם. כה ברור וכואב לי. ואני מתחילה לרוץ, לברוח הרחק ככל שאוכל. מתנשפת אני עוצרת בראש הגבעה החשוכה, משקיפה על המדרונות. אני רואה אותו במרחק. מפה הוא נראה כמו […]
כשאומרים לי שיש תקווה, ושכל הדברים נראים כמתכנסים בדיוק למקום הנכון, אז בדיוק אני מתחילה לבכות. אנשים שמדברים איתי על אור בקצה המנהרה לא רואים את הפיתולים בהם אני אובדת […]
אני רגיל לדממה מסביבי ורק בשקט שנוצר אני מסוגל לתפקד. רגיעה-לכאורה משמעה שהכל תקין ואין ממה לחשוש. אפשר להמשיך הלאה. בזכות הרגיעה זכיתי בהמון עצמות שנזרקו לעברי וזה רק הזין […]
בתוך הסירה אני מטלטלת. מעלה. מטה. במהירות רבה כל זה קורה לי. וטוב לי עם הגלים האלה. לא מקיאה בכלל. גם בלי הכדורים. נראה לי שהקברניט פה די מנוסה. הוא […]
הרכב נכנס בדהרה שקטה לחצר המוצלת. בכל בוקר היא פותחת את הדלת שלמה ובטוחה בעצמה, אך הפעם זה היה שונה. יום השואה בשבילה הוא יום ייחודי שבו לא עושים את […]
איזו הקלה לשמוע משפט שכזה. במחי מילים אני עולה מתהומות. ולא משנה לי בכלל אם באמת יותר קל לי, ואם אכן אני שלמה יותר עם עצמי לגבי מה צריך לעשות […]
מה אורזים כשבורחים מהבית? מברשת שיניים, מברשת שיער, גרביים ותחתונים. אה, וכמובן את חולצת הקארטה הירוקה שלי, כי היא כל-כך נעימה על הגוף. בורחת? לא, ממש לא. נראה לי שהתבלבלת […]
אין לי אויר. אולי כדאי שאתרחק קצת מהאש? בדרך כלל אני מגיעה, מהנהנת בראשי לכמה פרצופים ומתיישבת מהר ברגליים משוכלות בצד. ואז לא זזה במהלך כל החגיגה. אין צורך לחרוג […]
הפעם הקודמת בה נסעתי ברכבת הייתה לפני שנתיים. זה היה בתקופה שעוד הרשו לנו לנסוע ברכבות. אני זוכרת שהייתי ממש קטנה, וישבתי על הספסל שבקרון בין אבא לאמא. העצים נמלטו […]
הנה מתחיל לו עוד ניסיון. אני שואפת אויר בלתי נראה ועושה את המסע במעלה המדרגות. הוא מחכה לי שם כאילו לא מבחין בי אבל עיניו כבר דומעות. ידי מחטטת בתוכי […]
אני רואה את ידה העייפה מגששת אחרינו בתוך הקופסה. היא שולפת משם אותי ואת שני אחיי. היא מדליקה אותי ונותנת לי לחרוך את רגלי אהוביי כדי שיוכלו לעמוד איתן. אני […]
למד אותי קצת לחייך השפתיים כבר יבשות שנים שלא אמרתי תודה שנים שלא בכיתי למד אותי קצת לאהוב אני אבוד בתוך מערבולת של כאב והנאה לא ידעתי שכשאגדל העולם יראה […]
הָיִיתִי רוֹצָה אֲבָל אֲנִי לֹא יְכוֹלָה הָיִיתִי רוֹצָה אֲבָל אֲנִי מְפַחֶדֶת הָיִיתִי רוֹצֶה כָּל כָּךְ רוֹצָה כָּל כָּךְ סְלִיחָה
האודיטוריום הענקי באוניברסיטה היה ריק לחלוטין. כלומר, כמעט ריק, כי מטילדה כן ישבה באחד המושבים האחוריים, אך היא החשיבה את עצמה כריקה ולכן האודיטוריום הענקי היה ריק לחלוטין. אבל זהו […]
ימים אמרו ויגידו סתיו חולף, ובא גשם מגיע ושוב אביב חיוכים ודמעות מתמזגים להם ביחד קמט במצח שערה לבנה בין כל אלה מחפשת חיוכך ימים חולפים וערב בא ירח מלא […]
הכל זה כסף כסף כסף ואם אין לך כסף, אין לך כלום אם אין לך כסף, הבעיות שלך לא אמיתיות אם אין לך כסף, לא תטפל בבעיות הלא אמיתיות שלך […]
בלי כתר , ללא ממלכה , ללא ליווי ללא שינוי אתה תלוי בשמש זקוק לאור שלה כדי להתקיים. שני כתרים לא יספקו את רצונך רק הכוכבים נאמנים לזריחתך ואתה בלעדיהם […]
איך יורדות נשמות לעולם הזה ? מה אומרת על זה הקבלה ? שם הציור הזה הוא : ״נשמה יורדת לעולם״ – זוהי אמנות דיגיטלית של האמנית אורית מרטין. חשבתם פעם […]
"איפה אני?" פיהקה סוני והרימה את ראשה בלאות, "מה קרה לי?" "סוני!" זינק ישון ממושבו שלצד מיטתה, "התעוררת!" "כמה זמן ישנתי?" "היית חסרת הכרה שבועיים שלמים, כבר חששנו שלא תתעוררי!" […]
נפטרתי ממך ונשאר רק החלקים האלו החלקים השרוטים שלי אם תשאלי אותי איפה אני אני פה בחוף מביטה בעזיבה שלו ויודעת שהסיפור חוזר על עצמו הכל בגללך בגלל העניים הרשעות […]
היא מתחילה להוריד מעליי את הבגדים, לא הייתה לי שום דרך להתנגד או לעזור לה, אז שכבתי שם, באוויר על הגב, בוהה בתקרה ומוחזקת על ידי רצועות הסקוצ'. מנסה במאמץ […]
בוקר, קרני השמש החזקות של אמצע אוגוסט חודרות מבעד לחלון ומסנוורות אותי. אני פוקחת עיניים בקושי, הצלצול החד והצורמני של הטלפון שלי כבר נכנס לי לחלומות, ברור לי שהוא מצלצל […]
דמדמדם תן לי בכדוריות כמו שטד אמר זה בדם תן לי בכדוריות זה מושלם לובש אדום וסגול גם נעלי אדידס צבע קריזה ביצ' על תשים אותי בפריזר אל תהרוג לי […]
אני מכין עוגיות לפרנסתי. כל יום קם בארבע בבוקר, הולך למאפייה שלי, מוציא את כל הבצקים מקירור, מכניס לתנור, ומחכה לריח שיאפוף את החנות. בסיומו של יום, בסביבות תשע בערב, […]
