איימי גרינברג היא ילדה נורמלית לגמרי. זה מה שהיא תגיד לכם אם תשאלו אותה את זה, אחרי שהיא תנעץ בכם מבט כאילו יצאתם מבית משוגעים. לדעתה, אנשים רגילים לא שואלים […]
זה היכה בי כמו פטיש חמש קילו. נכנסתי למכבסה השכונתית , ואז ראיתי אותה. ניסיתי להתרגל למעבר מאור השמש האכזרי ברחוב לאפלולית ששררה בתוך החדר. פעמון הדלת השמיע קול רך, […]
כמה שבועות לפני זה "אתם ראיתם את זה?!" שאלה אלי בקול מזועזע, היה קל להבין על מה היא דיברה. "לצערי הרב, אני יושבת בשורה הראשונה, היה קל להבחין." אמרתי, די […]
•ירדן• שמתי על עצמי טרנינג שחור, אספתי את השער לקוקו בלרינה ויצאתי לעבר ביתה של עדי. היה לי קר. רצתי כדי להתחמם קצת, אבל זה לא ממש עזר. לבסוף הגעתי. […]
אני מתעורר ומושך את הסיגריה לאט-לאט-לאט מתוך הקופסא, ושם בפה. אני לא מצית אותה, אני מחפש את נעלי-הבית, והולך בהם כבד לשירותים. אני משתין. אני שוטף ידיים עם קצת סבון, […]
הכיבוש משחית אותנו ערכית ומדרדר אותנו מוסרית. כשטייס מתייחס להפצצת אזרחים כאל "מכה קלה בכנף", כשטענת הרג של 700 ילדים בידי צבא ה"הגנה" לישראל נענית ב"בסדר אבל…" וכשמהכיכרות עולים קולות […]
גופי שותת דם, נשמתי רחוק אי שם. לברוח מכולם. והדם. החתכים נהיים עמוקים והדם זורם כנהרות מפותלים. האם אתם שמחים? קיבלתם מה שאתם רוצים. נשמתי נהיית כבדה, כולי נהיית רפויה, […]
כשהגעת, הזהירו אותי מפניך. אמרו שאתה מסוג האנשים שלוקחים הכל איתם כשהם עוזבים, והורסים את השאר בדרך. אמרו לי שאני לא אשאר מי שאני כרגע, ולא אהיה אף פעם מי […]
עמדתי בסמטה האפלולית, כבר היה חמש אחר הצהריים ושמיכה עבה של עננים כיסתה את השמים הקודרים. לא היה איש מסביב. הבטתי שוב ושוב בשעון שלי, מחכה לבואו. לרוב אני לא […]
"השארתי את המכתב הקודם במגירה, אני מקווה שלא תמצא את זה עד שאני יעזוב. אז ככה דן דני שלי.. אני בטוחה שביום שתקרא את זה אני כבר לא אהיה פה […]
Every end has a new beginning, And each year comes to an end. Friendships are created, And vows are tied. We've traveled through eras, Passed through wars, Gained our achievements, […]
אני מורידה ממך את העיינים מנסה לסמוך עליך שתחזור. עוצמת את עיניי ומנסה לא לאבד את דמותך בין הדמויות. הולכת אטאט בין אנשים שומעת קולות רואה צללים אבל עייני מנסות […]
אז מה? אז מה אם כולם הפנו לה את הגב? אז מה אם אף אחד לא מבין אותה? אז מה אם היא מרגישה לבד? אז מה אם היא נודדת במחשבות […]
אני רוצה לספר לכן על נער רגיש ומופנם ועל ילדה, לא מי יודע מה חכמה וקצת מעופפת. הילדה הזו – היא אני. "הייתי ילד בלילות עצוב משוטט לבד, לא נתתי […]
״אתה באמת רוצה שאני יספר לך?״ אמרתי ״כן, מאוד. את רוצה אולי לשבת בצד?״ הוא אמר ״כן אני אשמח״ אמרתי והלכנו לשבת באחד מן הספסלים שהיו שם ״נו אז אני […]
יום לאחר הביקור של גיא ואור בביתי הרגשתי סגורה בבית, הייתי חייבת לצאת החוצה להתרענן.. התקשרתי לנעה: \"הלו..\" \"הלו בובי התגעגת אליי? כי אני כן! \" חייכתי לעצמי ועניתי \"רק […]
נ.מ של אור הגענו לאילת, אח איזה אוויר יש פה יאאלה. הלכנו ישר למלון כשאני ושי סוחבים את המזוודות של הבנות. הגענו למלון ולקחנו מפתחות לחדרים. ״טוב, שי ואבישג ואני […]
ישנה רק צורה אחת לחיים שלך. היא מתחילה באמונה שאתה חיי. אחרת, אתה לא קיים. ישנן שתי צורות לגסיסה שלך. הראשונה כשהגוף לא מתפקד, והשניה באמונה שמשהו חסר. ישנה רק […]
הזבוב המחורבן החליט שאני כנראה הדבר הכי טוב שקרה לו במשך כל היום, כי הוא לא עזב אותי לרגע. נפנפתי בידיי כל כמה שניות כדי לגרום ליצור הקטן לעזוב אותי […]
אין לאן לברוח- פרק עשרים ושתיים •סהר• "היי, האמ…" מיתר מלמלה בלחש, מרגישה באי-נוחות מכל המצב, הנהנתי בהבנה, ונשארתי במבט אגיש למרות שמבפנים התחממתי ושחזרתי לעצמי שוב ושוב איך אני […]
"הי רועי"אמרתי והתיישבתי במושב האחורי "וואו לא ציפיתי שזה יהיה כל כך חמור"אמר רועי "חמור?"שאלתי "דוני סיפר לי את מה שקרה בינכם אבל חשבתי שבטח דיברתם על מה שקרה וזה…."אמר […]
פרק 5. מנקודת המבט של דביר- ״נשבע לך שאם לא היית זוכרת אותי הייתי הרבה הרבה יותר מבין״ אמרתי בשקט, מתאפק לא לצרוח עליה. היא שתקה. ״דברי״ אמרתי ושילבתי ידיים. […]
פרק הקודם : מסופר בפרק על מפגש של קרובי משפחה ועל חברים שכריסטינה ואימה ארגנו. פרק 2 : הארוחה עברה בסדר , דיברנו מה היה לפני השבוע .. חוץ מזה […]
ראשי לא הפסיק לחשוב עליו , ועל התגובה שהוא אמר לי . לבן אדם אין גבולות אם הוא חושב שהוא יוכל לנשק אותי ולהגיד לי שאני יכולה ללכת כמו איזה […]
"המבוכה הזו שולטת בי. כל פעם אחרי ריצה קצרה אני מזיעה ומרגישה כאילו אני הולכת להתמוטט, פעולות קצרות מעייפות אותי, וכן, למרבה הצער גם השיער שלי לא הכי חזק בעולם. […]
לולה עזבה אותי. השאירה פתק על המקרר "אני עוזבת אותך" אחרי כמה שעות היא חזרה, דפקה על הדלת ובכתה כמו משוגעת. היא אמרה לי, "אני לא יכולה לשאיר אותך בחוסר […]
נפגשנו בגן, הסתכלת בי בעיניים התכולות האלה, והצעת לי לשחק. מאז היינו חברות. רק השנה הבנתי כמה אני אוהבת אותך, כמה אני זקוקה למילים האוהבות שלך ולחיבוקים שלך, כמה להסתכל […]
•אביב• היום סופסוף הגיע יום הבגרות בהיסטוריה. ״אני לא מאמינה שאנחנו הולכים להתפטר מהיסטוריה לשנה הקרובה.״ אמרה יעל, אחת התלמידות בכיתה שלי בזמן שנכנסנו לכיתה. התחלתי להתהלך בצעדים מרושלים בכיתה, […]
