אני לא מהאנשים שיכתבו דברים כאלה. באמת שלא. קרה עכשיו משהו שהרתיח אותי ואני לא מוכנה לסבול דבר כזה, שלא לדבר על זה שהדבר יכול לקרות שוב. אני לא רוצה […]
האיש הניף את חרבו והסתכל על האישה עם השמלה הבלויה שעמדה מולו והוא אמר לה: "בעוד רגע קט אני עומד להרוג אותך!" האישה נפנפה במניפת צבעי הקשת שלה בזמן שאנשי […]
פרק 11- -מנק המבט של סול- התעוררתי באיטיות, הייתי נורא עייפה רציתי להמשיך לישון אבל הייס העיר אותי, הבטתי בשעון של האייפון שלי היה מוצג: אחד עשרה בבוקר, ראיתי שגם […]
היו היה רימון קטן, הרימון הקטן רצה להיות גדול כי כל הרימונים האחרים היו גדולים, עברו המון שנים וכולם רצו שהוא יגדל, אבל לא, הוא לא גדל, הוא נשאר קטן, […]
״אריאלי בואי יהיה כיף!״ מוראל ישב במיטתי, זורק את הכדור הקטן למעלה הלוך ושוב, ״אני לא טיפוס של מסיבות,״ אמרתי בעודי נכנסת לעוד קישור במחשב, ״אני לא יעזוב אותך, אני […]
הגורל נקש על דלת חדרי, ב'גורל' אני מתכוון לקסידי. היא לא בדיוק הגורל שאני מייחל לאנשים למצוא. קסידי היא אחותי התאומה בת הטיפש- עשרה, במקרה שלה, הטיפש התווסף למילה, אני […]
-נקודת מבט זאק- טוב… נו מתי היא תבוא כבר? חשבתי לעצמי כשאני יושב בכיתה לחוץ.. אני רוצה כבר להגיד לה שאני אוהב אותה, וש… היא תחייך את החיוך הקטן הזה […]
מכל האנשים בעולם, דווקא עליי לב שבור משפיע כבר מזמן אני נופלת וקמה כל פעם מחדש הלב עטוף שכבות-שכבות אבל נשבר כל פעם מנפילה גבוהה יותר. תמיד חיה באשליה שהוא […]
מישהו כאן מכיר את הסדרה The walking dead (המתים המהלכים?) מגיפת זומבים עולמית… מישהו מכיר?
"קומו עצלניות!" צרחה המנהלת לתוך חדרן של הבנות. שערה החום היה אסוף כעת לגולגול נוקשה, והיא לבשה מדי ספורט, והמשרוקית שלה נותרה על השרשרת. האיפור הכבד גרם לה להראות מבוגרת […]
תחשבו איך ההרגשה ליפול מהשמיים, להרגיש את הרוח שעוברת בשערותייך במהירות עצומה, ולדעת שזה לא יעצור עד שתגיע לקרקע, להרגיש את הפעימות שדופקות בקצב מהיר ומפחיד, לראות את הניצוצות הקטנות […]
פרק 1- אדל. היא יצאה מהמבנה הגדול, ידיה עדין רועדות וכאובות. היא עיסתה את יד ימין עם יד שמאל ונאנקה בכאב. ׳לעולם אני לא אתרגל לכאב הזה.׳ היא חשבה בליבה. […]
יושבת במיטה, עוד לילה ללא שינה. מנסה לעצור את הדמעות, מנסה להיות חזקה..בשבילך, אבל זה חזק ממני, הדמעות שוב שוטפות את פני. אני יודעת שאמרת לי לא לדאוג ושיהיה בסדר […]
(אתן יכולות לשמוע על חלש) נקודת מבט מוראל התעוררתי בבוקר כשיד מחבקת אותי, הבטתי סביבי וראיתי את לידר לידי, כנראה נרדמנו כאן אתמול. הבטתי בה וליטפתי את שיערה. אני כל […]
פרק שני: אחרי עשר דקות שישבנו בממד מתוחים ועם הרבה שאלות מה קרה לאימא שלנו ולנתן. יצאנו וראינו את הבית הרוס ראיתי רק שחור בעיניים שלי,וצעקתי לתאומים להישאר בחדר הממד, […]
אני ועוד מישהי כותבות את הספר ביחד: הקדמה: שלום שמי הוא יפית וכיום אני בת 22 ואני רוצה לספר לך את הסיפור על חיי. לפני "האירוע" ששינה את חיי היו […]
"נאור?!" שאלתי על סף בכי הוא נכנס עם כיסא גלגלים…הוא פתח את זרועותיו "אין חיבוק?" שאל בחיוך "רצתי אליו בוכה וחיבקתי אותו כל כך חזק "א..אני חשבתי שהטיפולים ש..שלך מסתיימים […]
קנאתי שראיתי אתכם יחד קנאתי ושנאתי יותר מכול חיי ואתה כל הזמן הרגעת אותי ואמרת לי שהכול בראש שלי שאתה אוהב רק אותי ועכשיו תסתכל לא עבר הרבה זמן מאז […]
נקודת מבט שי התעוררתי מהאור שהגיף לחדרי בין התריסים, הבטתי סביבי וראיתי את שקד ישן לידי ומחבק אותי. ניסיתי להשתחרר בעדינות מהחיבוק של שקד מבלי להעיר אותו, מה שלא כל […]
בפעם האלף, בעוד איזו שמלה, מתלבשת ושמה תכשיט. משום מה הפעם מקבלת מחמאות, ונהנית בנוף להביט. איזו שמחה רדומה מבצבצת בלב ומאיימת לבקוע בעוז ומוחי מדכא, מגרש החלום לפני שבעצמו […]
טרול הגבעות, הו טרול הגבעות, צוהל שר ויוצא במחולות. הלעולם אינך עוצר לבכות? הו, טרול הגבעות. גמד נהרות, הו גמד נהרות. רותן נאנח וצועק עלבונות. אולי תצטרף אל טרול הגבעות? […]
הוא הסתכל עליי, ממש לתוך עניי בלי פחד. עם יכולתי מזמן הייתי שורפת אותו, אבל בגלל השלשלאות המיוחדות שבהם כבל אותי לא יכולתי לעשות כלום, כל כוחי היה חסר תועלת […]
"דקה לתחילת השידור!" קראה אחראית האולפן. "חברים יש לי חדשות!" קרא ג'ורג' חמוד ונכנס לאולפן. "כן,לכולנו יש,זה מה שאנחנו עושים" אמרה אורין מיידן ורון תחזית התפקע מצחוק. "אהמ" ג'ורג' השתעל […]
לא האמנתי למראה עיניי, ידיי התכווצו לאגרופים ורעמים נשמעו מרחוק "סערה מתקרבת, כדאי שתמצאו מקום להתחבא" אמרתי מתקרבת אליהם באיטיות בוחנת אותם למקרה שהם נושאים נשקים מוחבאים, לעולם אין לדעת […]
הגענו לעיר בפחות מחצי שעה ומצאנו בר קטן במרכז העיר, ראיתי שעמד בכניסה שומר ובדק תעודות זהות. "אני אראה את שלי ואומר שאנחנו חוגגים לי יום הולדת, הוא פשוט יחשוב […]
חברים- פרק 4- חצי שנה ———————————— חצי שנה חצי שנה עברה מאז שהכרתי את חבריי האנונימים, אני מרגישה שזה פשע מצידי לקרוא להם ככה, כי למרות הזמן הקצר שאני חוויתי […]
היא הייתה מהאנשים האלה שאם העולם היה מכיר הוא לעולם לא היה שוכח. היה לה יופי מיוחד, עורה לבן כשלג, שיערה שחור כפחם, עיניה כחולות כמו הים, וליבה.. הו ליבה […]
"זו הפעם האחרונה שלי. נשבעת." מלמלתי לעצמי בעודי דוחפת לעצמי אצבעות לגרון. "את אומרת את זה כל הזמן. בכל פעם שאת מקיאה, את מבטיחה שזו הפעם האחרונה שלך." פיצול האישיות […]
הקדמה: נועם היא ילדה רגילה לגמרי,לפחות ככה זה ניראה. אבא של נועם נפטר מסרטן לפני 10 שנים ,כשנועם הייתה קטנה ,בת 5. לפני הסרטן משפחת גולן הייתה המשפחה הכי שמחה […]
