הדבר הראשון שראתי מול עיניי שפתחתי אותם- היה הלוח שנה. התאריך של היום היה מסומן במרקר כתום עם המון סימני קריאה אדומים מסביבו- היום הראשון ללימודים. קמתי בעייפות ממיטת הקטיפה […]
חומת ירושלים, שיירות חיילים פורצות אליך. מתים על כתבי רעים ושם נותר או נעלם לעולמים. מקום קדוש,יפה מלא דגלים עכשיו חוגג עצמאותו ואת מה שקיבל. פעם מקום מוות ונס היה […]
ישבתי בכיתה, שום רעש לא נשמע, כל אחד הביט על השני, מנסה להבין מה המטרה של הכינוס. ידיי התעסקו עם חתיכת נייר קטנה שעלייה היה רשום מקום המפגש הבא, הפרויקט […]
רגע אחד אתה מסתכל על כוכבי השמיים הרבים, וברגע שאחריו אתה לעולם לא תראה עוד שום דבר. רגע אחד היית, ורגע אחר כך לא תהיה אף פעם. רגע אחד התענגת […]
שירלי שלי המכתב הזה נח על קברך עכשיו,נח כמוך. אני זוכר איך פגשתי אותך מחוץ לביתי עומדת ומביטה אל בריכת הדגים הטבעית שלי מבעד לשער. "יש פתח לתיירים אם את […]
התעוררתי במחסן גדול וחשוך. ישבתי על כיסא,וידיי היו קשורות למאחזיו. ניסיתי להוציא את ידיי בתקווה שהקשר אינו חזק כל כך,אך לשווא. ניסיתי לראות בתוך האפלולית,מן האור המועט אשר היה שם. […]
עוד יום שאני נפגשת בלילה עם חברים בפארק העירוני, ביקשתי מאמא שתביא לי כסף לג׳ינס, היא אמרה לי שאנחנו קצרים במזומנים, ישבתי בחדר וחשבתי ״איך לעזאזל אני משיגה כסף להלילה?!״ […]
כשאבא נפטר, אתה האויב! אתה אותו לקחת! – אני לא האויב, כבר שכחת? אז תסביר לי למה? – להסביר לך מה? למה לקחת אותו במלא החוצפה? – זה לא אני, […]
מנקודת מבט של ענבר "אוליי תנמיך כבר" צעקתי על אושר שהתחיל לשים שירים על פול ווליום, "אוליי תנמיכי את הקול שלך כבר" אמר ברוגע כדיי לעצבן אותי. "אם אתה לא […]
פרק 1 – "זה הסוף שלי." "רייצ'ל. רייצ'ל. רייצ'ל, תתעוררי! רייצ'ל." אני שומעת את קולה של אמי, ומרגישה את ידיה מנענעות את גופי במטרה להעיר אותי. אני פוקחת את עיניי, […]
כל נפילה שווה שיעור כל טעות שווה למידה מחדש עדיף לצחוק מאשר לבכות לפעמים צביעות היא לא דבר רע לפעמים עדיף להסתיר את המחשבות בעיקר כי הן רעות פוגעות תציב […]
חומת ירושלים, שיירות חיילים פורצות אליך. מתים רובם על כתבי רעים ושם נותר או נעלם לעולמים. מקום קדוש,יפה מלא דגלים עכשיו חוגג עצמאותו ואת מה שקיבל. פעם מקום מוות ונס […]
"ילדים אני הולכת לשוק, מי רוצה לבוא?" נכנסתי לחדר הילדים ופתחתי את התריסים, גורמת להם להיאנח ולמצמץ בעיניהם למראה אור השמש החזק. "אני" קפצה קיילה וקמה ממיטתה. היא הלכה לחדר […]
כשהיתה הצפירה אני לא הרכנתי את ראשי ורוחותיהם של הנופלים לא ראו את עורפי. התבוננתי סביבי וראיתי שכולם הרכינו ראשיהם ורק אני לא. ולמה? שאלתי את עצמי. כי אני רוצה […]
"הנה הוכחה" הוא אמר, החזיק בפניי ונישק אותי. הייתי קצת בשוק אבל תכלס…ידעתי שהוא בעיניין שלי… הוא הסתכל עליי עמוק בעיניים, ושאל:"אז את רוצה לנסות?" "אני לא בטוחה… אני מפחדת […]
ארבעת ימי המופע שלנו במחוז ההוא נגמרו והיה עלינו להמשיך למחוז הבא. השד לא דיבר איתי מאז אותו מקרה מתחת למדרגות בזמן המופע. בהתחלה הרגשתי הקלה כשהפסיק לגשת אליי ולדבר […]
בכל יום זיכרון, הכל נראה רחוק ומעומעם… לא הרבה מבינים באמת את משמעות ימי הזיכרון, אלא רק מרחוק. גם אני הייתי ככה, עד עכשיו. מאוד קשה לשכנע בן אדם שלא […]
רק מגרעות, שום דבר אחר ואתה רק מנחם את עצמך שזאת אשמתם. קל להאשים אותם. אתה זוכר שאתמול היה עוד יום שלישי ארור כשהם היו מבודדים בתוך אזניות. מקשיבים למוזיקה […]
קטיה. בזמן שאני מרחפת על וויסט כשאריק ואייזק מתחתיי אני שמה לב שמכאן והלאה אנחנו הולכים להאדס. היה יכול להיות טוב אם היה איתנו בן האדס, אבל לא נורא. אני […]
אהבה… אם תחלקו את המילה הזו לשתיים יצא לכם אה ו-בה. בדיוק כמו תינוק, שאומר "אה… בה…" לא מבין כלום. הרי ביננו, יש מישו המבין באהבה? הרי בן יגיד לך […]
אני כל יכולה. אני יכולה לפרוש כנפיים ולעוף, אני יכולה לצלול לבריכה עמוקה ונוצצת, אני כל יכולה. אני יכולה לצעוק עד סוף העולם, אני יכולה לשיר כל שיר שאני רוצה. […]
ניקול כמעט נירדמה בפעם החמישית. ׳הנסיעה הזאת כול כך משעממת ׳,חשבה ,׳הייתי צריכה להביא לי ספר או משהו׳ . פתאום האוטובוס נעצר בטלטלה וברמקולים הודיעו שנגמר הדלק באוטובוס . ׳נו […]
אחזתי מיד בידיהן של היילי ומלי, אריאל ככל הנראה אחזה בידה של מלי. ככה קיוויתי. "אנחנו חייבות לצאת מפה עכשיו." אמרתי להן בשקט, הצרחות נעשו חזקות יותר. הן הפחידו אותי […]
"לא, אני לא יכול לקחת גם אותה. ניקול זה מטורף. את לקחת אותה מהכנסייה, הם רוצים אותה חזרה. זה מעמיד אותנו בסכנה!" צעק אד, הוא הלך הלוך ושוב בסלון כבר […]
לא הייתי אז בת יותר משמונה. ילדה קטנה ותמימה, שתי קוקיות ורודות החזיקו את שיערי. הייתי ילדה אמיצה. לא פחדתי מהחושך, מגבהים וגם לא מהמפלצות המסתתרות מתחת למיטה. בכל לילה […]
באנו לבית של יובל ועלינו לחדר שלה.. בערב הייתה מסיבת גיבוש שכבתית וחשבנו מה ללבוש.. השעה הייתה 17:00 ואני ויובל התחלנו להתארגן .. כן זה לוקח לנו זמן ! עשינו […]
הוא לא יראה יותר אור יום, הוא לא יזכה לצחוק את הצחוק המתגלגל שלו יותר, הוא לא יוכל לריב עם אמא שלו על שעות החזרה הביתה מבילוי. הוא לא יזכה […]
"צניחה חופשית" "אני רוצה לצנוח, ליפול בחופשיות, להרגיש גבוה ולאחר מכן נמוכה. אני רוצה לחוש את הרוח, כיצד בפני היא מצליפה. אני רוצה לנשום ולנשוף בחדווה, אני רוצה לקפוץ ללא […]
ניירה הרכינה את ראשה מול פסל האריה העצום. "הנה היא." אמרה אבריל בקול תקיף. עניו של הפסל זהרו באדום. "נהדר," אמר הפסל בקול עמוק "קחי את השרשרת ותוציאי את האבן." […]
~לאחר יום~ ~נקודת מבט מאיה~ פקחתי את עיניי במקום לא מוכר.. הסתכלתי מסביב וראיתי מקום לבן.. מבטי תפס דמות שיושבת בצד ובוכה, נסיתי להתמקד ו.. אוי לא! זה ליאם.. מה […]
