על חטאי לא מכסה האהבה היא לא גנובה כל חרונות לא ייסלחו בתום התאווה עוון אחרי עוון חרון ועוד חרון שוטף את פני הגליון לא תכסה לא תכפר ויהפוך לעוד […]
אביטל מנור – בת שמונה עשרה סטודנטית שנה א' לקולנוע, היא מאוהבת כבר שהייתה ילדה בגבריאל , כוכב פופ שנפטר לפני שהיא נולדה בכלל. היא יוצאת עם חננאל ארזי , […]
קר לי, קר גם לכם? אנחנו יושבים ביום חמסין מהביל ומפצחים גרעינים, כשפתאומי השכנה הנימפומנית נכנסת. מה את רוצה? יש לי מדף, ואני צריכה מישהו שיתלה לי אותו מעל המיטה. […]
לא הבנתי מה קרה לך, איך את מדברת כשהכול הפוך. איך את אומרת שאת מכוערת כשאת יפה. איך את אומרת שאת מכשפה כשאת מלאך. איך את אומרת שאת טיפשה כשאת […]
יצירה שמכבדת את בעליה, את הקורא, ואת החברה. "אנשים כאלה הם לא בני-אדם," אמרה האסופית ואספה אליה את רגליה. היא הייתה נקייה, כי התרחצה לא מזמן, אבל לבשה רק כותונת […]
אגואיזם ועדינות, אלימות וכנות… בוקר טוב, עכשיו לילה, וירח מרחף בין העננים, ולא רואים אותו, כי הוא בין העננים. שמיים שקטים מחוררים מלאים תהום ואור לא נראה וחושך על פני […]
עידן הרים אותי על גופו ועטף אותי בשתי ידיו הגדולות וכיסה אותנו בשמיכה שהייתה בצידה של המיטה. הוא החל לטייל עם ידיו בגופי. לא התנגדתי. לא רציתי להתנגד אליו. "אל […]
אוקיי, אז ככה: אני רוצה לצאת להפסקה קצרה עם הספר השני, היות ובקרוב הוא מסתיים (בערך עוד שמונה פרקים) ואני לא רוצה שתחכה יותר מדי זמן בין הספר השני לספר […]
כן אומרים שהייתי כמו פרח מוגן שאותו צריך לטפח ולשמור. לא לתת למישהו אחר את ליבי לקטוף מהר ככל האפשר.. כן אומרים הייתי כמו פרח מוגן אתה לא שמעת לחוקים […]
שיר אומרת שזה כמו ספר של או הנרי, מכורבל עם שמיכה, קפה ומבול בחוץ. היא מחייכת, ולרגע אני חושב שאנחנו דומים, עד שאני נזכר בה מסרבת לכוס קפה כי היא […]
"בבקשה, תפסיקו!" היא צעקה כך היא ביקשה שקט מהדממה כשכולם ראו מים היא ראתה דם כשכולם פרסו כנפיים גופה נאלם אז היא ניסתה לחזור לנקודת ההתחלה היא ניסתה לאהוב להכיל […]
אני בסדר. הדם החל לצאת. זה תמיד כל כך מפתיע לראות את הטיפות הקטנות שלפעמים הופכות לנחלים מזעריים על פני העור. אבל אני בסדר. אני בוהה בעיניים מפוחדות, בראש מלא […]
מדהים לחשוב כמה השתניתי משנה שעברה. או מלפני שנתיים. חברות שקיללתי אותן ואז החלטתי שאני רוצה לנצור אותן לעד, הן כעת חברות רק מכורח המסגרת בה אנו שוהות חמישה ימים […]
הכרית רכה מדי, המזרן קשה מדי, השמיכה חמה מדי ומהחלון רואים רק עננים. הדלת שוב חורקת, נפתחת ונסגרת, אמא באה רק ללחוש לילה טוב. המחשבות רצות-רצות-רצות-רצות-מסתחררות בראש וזה עוד לילה […]
הסתכלתי במראה, כעוסה מההשתקפות שלי שהביטה ישר אל תןך עיניי. אני לא אתן לזה להשפיע עליי ככה. ניגבתי את הדמעות בכעס, סידרתי את השיער והסתכלתי על עצמי שוב – אף […]
כשהייתי בכיתה ו' הייתי חסרת בטחון, היה לי קושי לדבר עם אנשים, אך לא אמרתי לאף אחד , וככה המשכתי לסחוב את כל הקשיים לבד. במשך השנה סבלתי מהבנות בכיתה, […]
של במה מאולתרת? כן. אבל זה האחרון שיש ואני לא עומדת להמשיך אותו לא משנה כמה ארצה, אז באסה לי ובאסה למי שקורא ואוהב :( פרק שלישי – "יום שישי" […]
הנפש סוערת והגוף חולה כי שהנפש סובלת אז כל הגוף סובל.המחשבות צפות והדמיונות חודרים עמוק לתוך הנשמה. הסיפורים בדמיון לא מפסיקים להתרוצץ בראש חלקם עם סוף טוב וחלקם עם סוף […]
ב 18.7.1990 זה קרה …נולד דניאל לעולם ! דניאל נולד לאם נרקומנית שהייתה בת 18 ושהשתמשה בסמים במהלך ההיריון שלה אתו. בבית החולים רצו לקחת אותו ממנה אבל הגיע בחור […]
ב – 1990 עברה משפחה בעלת שלושה ילדים לעבור לגור בבית פרטי עם גינה ורפת בעיירה קטנה בסקוטלנד. הילדים במשפחה היו רותם בן השמונה ורותי וריקי התאומות בנות השלוש עשרה […]
סיפורי אימה קצרים של כמה משפטים קצרים שכתבתי. הרגשתי שמגרד לי ברגל ושבאתי לגרד את הרגל הרגשתי שיד שנוגעת בי. עשיתי תמונה מול המראה והייתי לבד. לאחר מכן התבוננתי בתמונה […]
שכונת דיסני היא שכונה מאוד מיוחדת . גרים שם המון אנשים מוזרים ובמהלך השנים קרו שם דברים ממש מזעזעים. ברחוב מאסטר גר דניאל עם החתול השחור שלו שאוהב מאוד להפתיע […]
מחכה לרגע שקט כמו גל ורוד בהיר שירגיע כאן הכל ויחזיר אולי אותי להיות אותה ילדה צוחקת שלא יודעת מלחמה דמעות בשתי עיניים כמו מפלים ביום עצוב מזכירים שנשארה שם […]
מתגעגעת לימים שצחקתי כמו ילדה עברה רק שנה אך המציאות כבר התהפכה לא שמעתי על מוות חשבתי חיים לא ידעתי מלחמה דמיינתי שזוהי רק המצאה של סיפורים הייתי ילדה שחולמת […]
שנהם אוהבים זה את זה אך דבר הם לא אומרים מספרים הם רק לשכנים שגם ככה כבר יודעים כולם כבר מדברים שהם כל כך מתאימים אך שניהם כל היום עם […]
כל בוקר אני בוחרת לשנוא את מי שמחזיק לך את היד, מי שנוגעת לך בלב בדיוק במקומות שאתה נוגע בשלי. בוחרת לשנוא את כל מי שאי פעם נתת לו ממך, […]
ירדתי ברחוב אל העמק שתמיד בוכה, וראיתי אותו שותה קפה הוא התמרמר על הטוב והרע, ואמר שזה לא נורא אנסתי אותו באכזריות, והוא בכה דמעות תנין "האמת שנהניתי," הוא אמר […]
עברה כבר שנה מאז שנגמרה המלחמה עדיין פוחדת מכל צליל שנשמע לא ישנה בכלל בלילה וחולמת לי ביום או הלוואי שזה כבר יעבור זוכרת את הפיצוץ של הבית בשכונה את […]
האדונים לא מרוצים, הם מגלגלים כדור אש במורד גרוני, ונותנים את ציונם. לו יכול היה זה להיות, כמו באיורים שחלמתי בהקיץ, רק לעלות במעלית, ולהגיע לנוף של שמיים. האדונים תלו […]
"אני לא אוותר עלייך את יודעת.." ככה אמרתי לה. ובאמת התכוונתי לזה באותה תקופה. וגם בתקופה שאחריה. התקופה הזו שסרבה להסתיים. מלאה בייאוש. הייאוש הזה.. הלא מוסבר הזה.. איך עשית […]
