בתור אתאיסטית אני עוברת הרבה דברים בגלל השקפת העולם שלי. אני יודעת שהיום, עם ההתפחות של הטכנולוגיה והמדע המון אנשים עוזבים את הדת בפרט ואת האמונה באלוהים, אז אני יודעת […]
So many of us get so tired of spending our weekends going from one store to another looking for the right sized cushions, settling on any color and any style […]
רוצים לשמוע את האמת הכואבת? תמיד ישפטו אתכם. לא משנה מה תעשו, מתי ואיך, לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. אנשים תמיד יסתכלו על כמה את אוכלת, איך את אוכלת. אם […]
ברטה ברטה נחה על גבה בחוף כמו פילת ים שהתרחקה מהלהקה שלה. אני עובר לידה ומצלם את הילדים שמשתובבים במים ובחול החם, וברטה פותחת עין אחת ואומרת – "צלם גם […]
פרק 43: "נתן?" אני מבולבלת מכדי לאמין שזה נכון. אני צובטת את עצמי. "מה את עושה?" "אני מוודא שאני ערה במציאות". הוא צחק עלי. "אז סשה אלואיז היקרה שלי אהובה […]
פרק 42: "נתן זה כלום זה כולה נשיקה על הלחי" אני אומרת למה אני חייבת לתת לו הסברים. "הוא בא להיפרד בבקשה תישאר אני שמחה שבאת אבל חשבתי שאמרת שיש […]
פרק 41: "זה אני את יכולה לפתוח?" "מה אתה עושה פה?" "הייתי בסביבה אז אמרתי שאני יבוא לבקר גם ככה אני צריך לבקש ממך סליחה, במיוחד לפני שאני עוזב?" אני […]
חמותה של אלה נפטרה. לפתע פתאם. חלתה ונפלה למשכב, ואז סיימה את חייה . אשה שמחה וטובת לב היתה ,ככה סיפרה לי אלה . אפילו קצת ילדותית ולפעמים תאטרלית, במובן […]
פרק 40: לא המשכתי לדבר איתו הייתי מרוסקת הלכתי למטבח לחפש בקבוק, סיגריות לא שותה או מעשנת בדרך כלל אבל עכשיו אני חייבת, עכשיו כדי לברוח לכמה דק אני צריכה […]
פרק 39: כל היום התרגשתי, גם בדרך לבדיקות ממש התרגשתי. רעדתי מרוב התרגשות. אני יודעת שאמרתי על נתן שהוא סתם סטוץ של שיכורים ושאני בכלל לא מכירה אותו ועכשיו זה […]
פרק 38: 'נסיכה שלי אני כותב לך את זה כי אני מפחד לעמוד מולך ולפרוץ בבכי כמו ילד קטן. אני מצטער שעזבתי אבל אני גם מפחד לחזור ולגרום לך כאב […]
פרק 37 "סשה מספיק עם המריבות השטותיות האלה!" "תרסן את הכלבים שלך פעם הבאה כי כפי שאתה רואה הם לא מאולפים" אמרתי ופניתי לחדר שסבתא שלי והתאומים היו בו וכשפתחתי […]
היא נשענת על המעקה ומביטה מטה אל עבר המים, ואני לא יכול שלא לחייך. לא הייתי בטוח אם היא תופיע בסופו של דבר, שיחת הטלפון שלנו מקודם הייתה כל כך […]
בִּמְשִׁיכַת תָּוִים, קַו הַחַיִּים סְלַח לִי שׁוּב אָחִי. גַּרְתִּי בְּמִצְלְלֵי חֲטָאַיי עַכְשָׁיו אִתְּךָ אָנוֹכִי. נְעוֹרְתִּי אֶל מַצְפּוּנִי וְלֹא תָּחַמְתִּי אֱנוֹשִׁיּוּת. עַל דְּיוֹ קוֹלְמוֹסִי אֲבַקֵּשׁ מְחִילָתִי. דּוּן אוֹתִי לְכַף זְכוּת. בְּכִי […]
יום כיפור הוא יום של סליחה, מחילה וחשבון נפש. זה הזמן ללכת ולהגיד שאתה מצטער, ומכל הלב. זו יום של צום וכפרה, אצלי זו שנה ראשונה. ובכל זאת, בכל זאת […]
זאת הייתה מחשבה מטומטמת, להיות בטוחה בכך שהוא אוהב אותי לא כפי שאני מוכנה. אבל האמת שרציתי את זה יותר מכל דבר אחר, למרבה הפלא. רציתי שיחבק אותי, ילחש באוזני: […]
אין לי אין על הרצפה דבר פתאום אין לי מצאתי את עצמי בחורף בא אף פעם זה אני לא כאן איך הגעתי הנה אני לא אף אחד חורך אותי אוויר […]
איך אני יכולה להיות מגבת? אם אני בן אדם אני לא מגבת אם הייתי חתול גם לא הייתי מגבת רק מגבת היא מגבת איך אני אהיה מגבת? רק מגבת יכולה […]
תהי נורמלית בבקשה רק תהי נורמלית שלא יצאו לך אצבעות שחורות שלשאלות שיהיו לך תהיה תשובה בארכיון הנורמלים אם תהי משונה לא ידעו איך לאכול אותך הם מבקשים עגבניה הם […]
היא ניתקה אותו מעליה בעדינות , גבריאל אחז בה והביט בה לרגע כדי לראות האם יש בפניה צל של חרטה . " מה התשובה שלך?" שאל גבריאל בקול מקווה. אביטל […]
מפורק על הרצפה האדומה נטול כוח חיים ובודד ללא עצמו "אותו טעם רק חלש יותר" ממלמל הגוף מתרומם ומתהלך באולמות אין סופיים כפות רגליו מהלכות על ביצות וימים שורפים בין […]
אתה שוחט את האור והדם הוא הלילה כל כך מקרוב שזה נראה כמו הקרע עוד מעט ארצה לשתול את רגשותיי בלי ידיעה די כבר לכשלונות די כבר לכאב כל זה […]
זה קרה ביום ההולדת של אביטל. גבריאל תיכנן לה הפתעה שהיא לא תשכח בחיים שלה. הוא מילא את כל חדר הכיתה בבלונים אדומים וכתב על הלוח בטוש אדום כאש: אוהב […]
חנן חשב שדווקא ברגעי משבר כאשר שהוא חושב על מה האנשים האלה חושבים על הנגינה שלו במפוחית שנראית בעיניהם מגוחכת. הוא נאלץ להשלים עם המציאות העגומה הזאת. אבל בחלומות האחרים […]
אבא היה עצבני מתוח ולא שקט אחז בי בחוזקה. פחדתי על כל צעד מצעדיו,ירדנו מהמדרכה אל הכביש מעומס מכוניות ואפנועים,ושוב עלינו על המדרכה כשאבא כועס הוא שותק במילמולים משונים, להגיע […]
נסגר מיום ליום מפחד מיום ליום החיים נראים גדולים עליי. מרוב הסמים שאני דוחף אני ילד בן 22 שקם בבוקר וקר לו הוא בקריז לא מסוגל להיות נקרע מביפנים. הולך […]
בס"ד עיניים בטורקיז מסתכלות עליי ממעל. הן טובות, עדינות. מסתכלות ברוך ובחום. ואני? אני מרגישה… אממ… מרגישה… חמימות. נחת. שלוות הנפש. אני מתהלכת לאיטי ברחוב צר. מחייכת לעבר עיני הטורקיז. […]
כן אני אומר, לא יודע, לא שואל, אין לי מושג אך יצא ולאן זה יביא. יש בי פחד, אך יש גם רצון, אולי לשנות ולעזור. אולי להשאיר כמו שהוא בלי […]
האדס מכסה את גופה השמוט של פרספונה בגלימת המשי השחורה שלו ומרים אותה בזרועותיו. וודאי הכאב גרם לה להלם וכתוצאה מכך איבדה את הכרתה. הוא נשא אותה אל המפל. הוא […]
