היי לכולם, בינתיים נשלח לתחרות רק סיפור אחד. קצת מאכזב… אם לא יהיו מספיק סיפורים (מעל שלושה) אבטל את התחרות, מאחר ועד ינואר לא יהיה לי זמן להקדיש לזה. אם […]
פרק 20 נקודת מבט אלמה עומרי הכאיב לי כל כך, לא יכולתי לסבול את הכאב הזה…איך הוא יכול להיות כזה?! אבל אני יודעת שקורה כאן משהו, אני בטוחה שקרה משהו […]
בודדה בתחתונים שקועה בספרים קוראת בקלפים מעשנת עלים מלטפת חתולים מייצרת מרחצאות דמים בלילה משחקים ביום לובשת מדים מפצחת אגוזים מקלפת פצעים כותבת שירים מסתירה סימנים כחולים שומרת אמונים מתפשטת […]
לפני שנים חיפשתי מקום עבודה והלכתי לראיון בחברה. היו שני מראיינים אחד צעיר ואחד מבוגר מאוד. הצעיר דיבר והמבוגר ישב ולא הוציא מילה מתחילת הראיון ועד סופו. הצעיר התחיל ושאל […]
החיוך? ההתנהגות הנחמדה כלפי כולם? הכל מסכה. אף אחד לא באמת יודע מה עובר עליי במפנים. כולם מחייכים ממשיכים בחייהם, בעוד שיש כאן אנשים שזועקים בשקט, שנהרסים לאט לאט מבפנים, […]
חציל רצה אותי ראיתי אותו בגינתי הוא אמר לי "את אישתי" ואני חשבתי בלבי שאולי זה יהיה טוב לי אך למחרת החציל חשב אחרת שאותי הוא יקח בזרת ואני הבנתי […]
היי, את עדיין רוצה לעזור, להכיר אותי, לדבר איתי? אם כן, למה הלכת? במיוחד שכבר הגעת איתי לאמצע הדרך… טוב, אולי רק בערך, ואני לא אומרת את זה סתם אלה… […]
בס"ד זיכרון, משהו לא ברור. מטושטש, מתרוצץ במוחי. לא ברור, לא מובן. מישהו שאומר שיש לי אוזניים של פיל. מישהי שחונקת אותי עד חוסר אוויר. דחייה, בלבול. אולי זה רק […]
"אולי יום אחד עוד ניגע בכוכבים" אמרו בני האדם. "אולי יום אחד נצליח להבין מה עומד מאחורי השירים" אמרו אחרים. "ואולי עוד נפצח את חידת האהבה" אמרו רבים. ורק אני […]
הפעם הראשונה בה מיקה נכנסה אל המחלקה הייתה ביום ראשון. שבועיים קודם לכן הודיעו לה שהתפנה מקום ושמעכשיו יהיה עליה להגיע שלוש פעמים בשבוע, כל פעם לשמונה שעות. היא צלצלה […]
אמא אומרת שבאוטובוס היא מלכה. הנהג המלכותי, כבדרך העולם ההגון, גובה ממנה סכום בתמורה לשירותו הנאמן. היא נכנסת ללימוזינה בצעדים שלווים אך חזקים, מחפשת את מושבה היוקרתי המעוטר בדים צבעוניים […]
"אבא" דמות ילדתי מסתכלת עליי, היא מעבירה מבט מהיר לגופה שהיא אמה על האדמה "אבא, מה קרה לאמא?" לא ידעתי מה לענות, אני כבר לא נושם, אדמה חסמה את אפי […]
ראשה מסתחרר לכל עבר, נע בתיאום מושלם ביחד עם ידיה וגופה. הכל חוזר בסופו של דבר לריקוד. זה הכל בשבילה, ממש כמו סם שהיא לא יכולה להיגמל ממנו. בפיה היא […]
שמי דונה לחואנה. מקצועי רופאת משפחה. אני מתנשאת לגובה מטר ותשעים. שיערי זהוב כשמש ורך כמשי, על החזה שלי מחייכים שני ברבורים שחומים, שהם הרי געש, ובפסגותיהם פטמות תאנים. פניי […]
חגית דסה הייתה צעירה אתיופית בת 19. במסגרת שירות לאומי עבדה כפקידה בקופת חולים. היו לה עיניי שקד טובות כמו נשיקות מלאכית, היה לה לב רחב ככותל המערבי. לכול אחת […]
פרק 19 נקודת מבט עומרי עבר חודש מאז שאני ואלמה ביחד, אני אוהב אותה יותר מתמיד, היה לנו חודש יפה, מצחיק, מלא בריבים, בפגישות..הכרתי אותה יותר לעומק התאהבתי באישיות שלה […]
בדידות- משחק מילים בדידות מילה עם די בד למלתחה שלמה ,אבל אפוא התופרת? אולי הלכה לדוד לקחת מידה והיא עדיין מדדה. יש במילה ידית אך אין דלת יש דת אך […]
עינייך מספרות שגם הים נסוג מחפש את השקט אבל לא יכול לבד כמה זרה לו השתיקה לעולם הוא לא יודה בכך כי כואב לו כשמילים שוקעות ואת כמו החוף אוספת […]
הסתיו המצנן הגיע ועדרי הגנו והזברות עוברים בממלכה ונותנים שפע מזון לטורפים. מחוץ לממלכה התהלכו לונה ואמה הזברות בעדר הזברות המתקדם לממלכה יחד עם הגנואים. "אז מה יהיה בממלכה המפורסמת?" […]
היית ילדונת, קטנה נטולת ניסיון והבנה שלא בטוחה איך העולם הארור הזה פועל, חשבת שהחיים שלך הם תסריט בדיחתי, סרט זול שהסוף שלו כל כך גרוע רק מעצם היותו צפוי […]
בכחול הלילה קוראים אלי אוושת נשימתה פעמי שנתה וכאם, היא אוספת אותי וכורכת אותי כאהובה וכילדה מניחה את ראשה בגומחת כתפי
אני יושבת על הספה עם גלידה ביד תקועה במלנכוליה (דיכאון) של עצמי. אני נאנחת ומעבירה תכניות עם השלט של הטלוויזיה, סטטוס קלסי של פרידה. אני לוקחת כף גדושה של גלידה […]
"ביולוגי ולמה לצערך?" שאלתי בהלם וחוסר הבנה. התזמון של כולם לומר לי עוד דברים חדשים על החיים שלי מאוד מתאימים.. "האבא שגידל אותך הוא בעלי השני לשעבר אך הראשון הוא […]
אז בוקר בא ובוקר הלך, סתם עוד רגע שחלף אז לילה בא ולילה הלך, נו מה אז למה רק לי זה לא עזר, כל יום מתחלף רק דוחה את הקץ, […]
שירת הברבורים המגיעה לה מרחוק הגיעי לאוזניי הערלות למשמע ביקורות הנני מוכנה לשמוע צליליך הגיע זמן פריחתי והעצמת כוחי תפגעי בי כי נשאר בי כוח
זוהי רק השלכת שמזכירה לי נשכחות את שרציתי לשכוח עת שמאסתי מלחכות זוהי רק הגאות שמעלה בי זכרונות השפל- אין הוא שולט ברצונן של הבריות זוהי רק האהבה תום החן […]
כציפור נמלטה ולא השאירה זכר לקיומה.. הלא אהבתני? או שמא דמיון היא. כארגמן צחוח הנושפת באוויר, המפיקה תקווה בעוללים. מעשיה ומחשבותיה זהים? חץ הישר של מוחנו, לפעמים מעפיל על רגשותנו.. […]
"תדליק את האור" אמרה דניאל. הקטור נאנח. הוא לא אהב לקום בבוקר מהמיטה. הוא תמיד חיכה שיצטבר לו טעם רע בפה או שהוא יהיה ממש צריך להשתין, וכך יהיה מוכרח […]
שוב ושוב ושוב צריך לפתוח את אותה הדלת, הדלת שגורמת לי לשמוע את כל הריבים טריקות הדלתות הקללות השקרים, את אותן הקללות שאתה הוצאת שוב מפיך, את כל החצים שזרקת […]
מתעורר לעוד יום, יוצא מאותו חלום. בו הוא בורח מכל העולם שרודף אחריו ומנסה לתקוף אותו, להפחיד אותו, להביס אותו ובסופו הוא מתאבד. המיטה רטובה שוב, אמא אומרת שאין מה […]
התראות
