יש כאלה מציירים עם עט או עיפרון אבל אני מציירת עם סכין. והפצעים הכואבים לי הם ציור של תחושתי. יש כאלה מציירים עם טוש או או עם מרקר אבל אני […]
זה מסביר את השאלה שאני כל הזמן שואל מה אתה חושב עליי? מה הם חושבים עליי? התשובה תוכיח לי את ניצחוני עליכם כי אני הריי יותר טוב מכולם אני יותר […]
המחשבות האלו שבן אדם יכול להתאהב מדמות שהדמיון שלי המציא העולם שיצרתי סביבי וסביב אחרים הוא מזויף ואני כבר לא יודע מי אני הרגש נעלם? האם הדמעות של אחרים הוא […]
הו שרלוק הולמס אביר המאה ה21 אני יודעת שאתה רק חלום וחלום תמיד תהיה. (ו)השם שלך מרגיש כמו חטא על שפתיי
ראיתי לפי הצעדים שלך שאתה אדם אלים בהתחלה העיניים הכחולות שלך לא הביעו בי שום עניין אדישות כמו לעוד הלך העובר ברחוב ראשך. רציתי שיביעו. לא ידעתי איך לערער אותך. […]
אני יודעת שזה רע אבל הייתי סקרנית הייתי סקרנית ורציתי להכיר אותך. וזה לא שלמיטה נכנסתי אתך רק לראש. ובראש עשיתי סדר ומצאתי את עצמי לבסוף מציצה אל החלון. איזה […]
Pretty boy with missing teeth You won't suspect a thing until he speak You won't see his ugly side,until he decide To drop it on you Drop it on you,out […]
אני המלכה אשר סגורה בחומות מבוצרות. רק השמיים נשקפים לעיניי, כמה כוכבים וירח. בחוץ יש ממלכה שלמה, ככה אמרו לי, נופלת כמו קוביות משחק רבות. יהיה לי את המגדל הכי […]
חתונה אז והיום חתונה נושא שתמיד ריתק אותי ועדיין . כלה לבושה לבן ,חתן לרוב בחליפה בצבע נוגד ואולי מתנגד עוגת קרם גדולה ולא תמיד אכילה .מוסיקה,אוכל וחופה. אותי חופה […]
והחתול השחור,שלא היה לבן כמו החתולים הלבנים,ולא היה ג\'ינג\'י כמו החתולים הכתומים,וגם לא כלב כמו הכלבים השחורים,ידע מגיל קטן שהוא מיוחד. \"אולי אני אינני חתול.\"הוא ילל לעצמו פעם כשהתבונן לעצמו […]
אני רוצה לעצום את עייני, לפתוח אותם לצידי עינייה הירוקות, לראות את החיוך שלה כל בוקר מחדש, וממנו להתלהב כל פעם מחדש, להריח את הריח שלה כל היום, ואז פתאום… […]
שוויץ- מספר תושבים כ800 אלף. מבנה היישוב, שתיי חומות. סנט לוז וסנט מריה. החומות מקיפות את העיר, בין חומת לוז וסנט מריה ישנם שדות בודדים ומגורים רבים. בסנט מריה ישנה […]
הן נכנסו לקניון,שוטטו בין החנויות וניכנסו לזארה. שמלה קטנה ושחורה צדה את עינה. המידה שלה חיכתה לה על הקולב. מחכה רק לה. היא נכנסה לתא ההלבשה פשטה את בגדיה ולבשה […]
עולם משונה, עולם מוזר, אתה שולט על הכל, ובו בזמן- על שום דבר. כל סיפור של בר קיימא קיים בדמיון של מאן דהוא- אני… אתה… והוא… עולם שטני, עולם אכזר, […]
אם בכלל יש משהו שמתעניין בדם המטפטף לתוך עצמו אז אסביר מעט מה קורה, אני כרגע צריך להוסיף עוד קטע היסטוריה אחד ואז אמשיך עם הסדרה. אני מתכנן גם לצייר […]
בדרך כלל אני לא מספר סיפורים אישיים. בעיקר כי רוב החיים שלי משעממים לסיפור, אך ממילא רוב מה שאני כותב משעמם. אז הפעם אנסה לכתוב על משהו שקרא לי. שנה […]
הדמות שבה יתמקד השיר, זה דייג צנוע ולא עשיר. הוא ישב על שפת הים כהרגלו וניסה לתפוס דג בחכה שלו. וכך הוא ישב לו בנוחות. עד שהרגיש משיכה בחוט. הוא […]
יש לי גיבור, גיבור. כן גיבור, מישהו שהייתי רוצה להיות כמוהו מישהו שהייתי רוצה להיות הוא. מישהו שאני מעריצה אותו מאוד. הגיבור שלי הוא ילד בן 5, מופתעים נכון? לא […]
השמש גססה באופק האדום. דמות, ניצב רם-קומה עמד כצלליתו של פסל קר כנגד הגורם השמימי. הוא ראה את הים ממערב לו, בולע אותה כענק כחול ורעבתני. משחשף את עצמו לאור […]
אני רוצה לעצום את עייני, לפתוח אותם לצידי עינייה הירוקות כדשה, לראות את החיוך שלה כל בוקר מחדש, וממנו להתלהב כל פעם מחדש, להריח את הריח שלה כל היום, ואז […]
At the end This is no game. You see? I needed to wait To the end. But while we are here I see it right to see (Its a precaution) […]
Harry Styles – Sign Of The Times מתורגם רק תפסיקי לבכות, זה האופי של תקופתנו ברוך הבא למופע הסופי, אני מקווה שאת לובשת את ההופעה היפה ביותר שלך את לא […]
Harry Styles – Sweet Creature מתורגם יצור יפיפה הייתה לנו עוד שיחה על איפה זה השתבש אבל אנחנו עדיין צעירים אנחנו לא יודעים לאן אנחנו הולכים, אבל אנחנו יודעים לאן […]
מצאתי ניחומים בידך העצומה, לעומת גופי הקט. מחפשת אמתלה למילותיך ומגעך חדים ורכים כאחד, רק הרשה לי להרגיש.
העיניים שלי נפתחות לאט לאט. אני מרגיש כאילו ישנתי נצח. העולם מתחיל להתבהר ונעשה צלול יותר מרגע לרגע, אבל כשאני מנסה להרים את הראש, כאב חד מכה בי. אני נשאר […]
אוקיי אז היי. הרבה זמן לא העליתי כלום, אני יודעת שאני נוראית ולקוראים שלי שהספקתי באמצע אני מבקשת סליחה מל הלב, היה לי מחסום כתיבה מטורף של פאקינג שנתיים!! אני […]
הייתי חייבת לומר שמשהו השתנה ביוּנִי מאז תחילת השנה. הוא פשוט לא בא, וכשהוא בא, זו איזו פעם בשבוע, הוא מגיע לשעה (ודווקא לזו שהכי פחות חשובה) ואז נעלם שוב […]
