אני כבר נושם באש הם יודעים, הם מרגישים את אנושיותי להחריב אחר ההתמזגות בשרם יהיה במוחי אוכל זיכרונות אשר אני נמצא בהם אתפור עולם על דם אחיי לשעבר אבל אני […]
לפתע פניו החווירו והוא החל להשתעל ולהשתנק, מביט על חזהו בזעזוע בעוד כתם חום – אדמדם התפשט עליו במהירות. קארה, קאיה וטרנס התחלחלו שלושתם למראה יד לבנה מזדקרת מאמצע בטנו […]
בוקר הגיע כאשר אני בחדר יושבת ומחכה לאחות שתודיעה לי מתי יקחו אותי לניתוח. לקחתי את הטלפון שלי ואני רואה שלוש שיחות שלא נענו מחברה שך לואי…בחרתי לא להתקשר אליה […]
רואה אותך בפעם האחרונה בין הלהבות בי זולגות דמעות של אש שאף אחד לא יוכל לכבות ועכשיו, אני אומרת להתראות.. נזכרת איך ליבי התרגש למרות שידעתי שלעולם לא ניפגש הסתכלתי […]
הכתיבה היא כמו תרופה, כטיפול וכמרגוע, לאנשים רבים. בה אתה מוצא בית ומקלט חם כשבחוץ הכל נעשה זר ומנוכר. באופן זה אתה יכול לבטא את כל אשר על ליבך, לאפשר […]
למה התחלתם לבכות? אתם כלל לא יודעים. שניות, דקות ושעות חולפות ואתם עדיין תוהים. הכרית כבר מזמן התכבסה בדמעות, הרגש כבר מזמן איבד איזונים. למה הקול הזה מפציר, ממה הכל […]
תפסיקו. תפסיק לקלקל. תפסיקו לקלל ולזבל ולבלבל ותפסיקו להתנהג אליהן כמו לחפץ ״זאתי שם.. כוסית! חומר נפץ!״ די! בנות הן לא משחק ולא צעצוע לבנות יש גם שכל, הן לא […]
הנסיך היה מאושר כי זה היה טקס שבו הכתירו אותו ליורש העצר של הממלכה. לגורל היו תכניות אחרות בשבילו. שני רעולי פנים שהתגנבו כך סתם באמצע הטקס חטפו אותו באמצע […]
בראשית הימים, כשהתחלתי לתפור לי ספר חוקים קצת אחרי שנוספה המילה נזקים למנין התשומות, שגורמות לי לכאוב עוד הרבה לפני שלמדתי לכתוב. אז נולד גם הצורך ליצור מתרסים מול עוצמת […]
צריך ללמוד איך להגיד לא, . שלא יגרמו לך אחריהם לבוא , צריך ללמוד איך להגיד לא לאנשים לפעמים הם מבינים, אך לפעמים הם גם יכולים לטעות. לפעמים הם גם […]
תתנו כבר להיכנס, אולי הפעם יקרה לי נס? אקבל מהבחורה שאני אוהב אס-מ-אס? אז אולי אקבל ממנה כרטיס כניסה לאליטה החברתית, אז אולי אקבל ממנה את האישור הסופי שאני מוצא […]
ביום שישי בערב, ריח התבשילים של סוליקה זילברברג, היה מעביר את האנשים על דעתם. סוליקה היתה ידועה כקוסמת במטבח. כל תבשיל הכי סטנדרטי , היה יוצא תחת ידיה כמעשה אמנות […]
"את יודעת שיש אנשים שלא מאמינים לי?" היא מפסיקה לשחק במזלג ומפנה את עצמה באיטיות אל מה שאמרתי, עוד שוקלת אם לענות כש- "מה זאת אומרת?" (אני מרגישה את הלשון […]
אני אוהבת שהמבטים שלנו נפגשים. המבט שלך גורם לי להרגיש מיוחדת. יש לך מין ניצוץ כזה בעינים, שאני לא יכולה להתעלם ממנו. הלוואי ובאמת היית רואה את הניצוץ שבי כמו […]
אז השאלה הכי גדולה מכולן- היא איך להתחיל עם מקובלת? מבלי שהיא תרצה להעיף אותך מדרכה. איך להתחיל עם מקובלת מבלי שהיא תרצה להשאירך מאחורי הדלת ותבין כבר שאת כל […]
בת- יצור שנתון בתסביכים באופן קבוע, יצור זה אינו החלטתי. סיפטומים לקביעת העובדה שיצור זה הינו "בת" הם בדרך כלל: רגישות, עצבנות, בכיינות, שמחה, או כל רגש אחר שקיים בעולם. […]
זה קרה ביום שלישי, חזרתי הביתה אחרי יום מפרך, אחותי שירה פתחה לי את הדלת, חיבקה אותי וצעקה: \"רוני הגיעה\" נישקתי לה על לחיה ועליתי לחדרי. בערב הוריי נסעו לחתונה […]
זיכרוני השבור, הוא כמו משחק הילדים. נוטה לשכוח ולהעלים פרטים או פריטים או ילדים. אני מצלמת תמונות אשר שמורות בכרטיס זיכרון ושומרות את הילדים בזיכרון שלי. ברגעים אלו ממש אתכם […]
אני מעוררת בעצמי גיחוך, האם הנני עד כדי כך מטופשת? ניתן למחוק הכל עם חיוך, את מי מאיתנו אני מביישת? אותך, או שמא את עצמי? משום מה, רק בעניין זה […]
כי שוב זו אני בדיוק, אל מולך כורעת, כואבת, צועקת, בוכה מתחננת אליך שתהיה לי לבית אולי תראה בי משהו שאבד אז בקיץ תתן לי ליפול ולאבד את עצמי נשכב […]
בחוץ יורד גשם אך נדמה שאילו דמעות שאת האדמה שוטפות ולא מרפות. למרות שאני בבית מחוממת רוח של זכרונות אותי עוטפת.. והקור שורף.. ורק דיכאון נשאר דיכאון חורף. ואיך פתאום […]
רואים רק היד החיוורת שלי. שקטנה כל כך יחסית לגיל, לגובה והיכולות שלה. והיד הקטנה הזאת החזיקה פצפצים. מלבד היד והפצפצים ישנו רק חושך, שחור במיוחד. רואים רק אותם. אין […]
אני יודע שיכולתי לעצור את זה,אבל למה לא עשיתי את זה? הכל התחיל כשהחלטנו כמה חבר'ה לצאת בערב לאיזה פאב בעיר שכולם מדברים עליו. בדרך החזרה, איך לא ראינו את […]
אני מרגישה כי חורגת אני מהרגיל, אינני צריכה לחשוב בצורה זאת, או לעשות מה שעשיתי. ראשי אמור להיות עסוק בדברים אחרים, שונים ממה שאני מתעסקת בהם כרגע. אני מותשת ומתוסכלת, […]
המשפחה המורחבת שלי הייתה ביקורתית, ביקורתית מדי, הדודים והדודות לא שמרו לעצמם את חוות הדעת הנוקשות לגבינו, הם אמרו הכל בקול, מולנו, כמעט כאילו לא שמענו. המילים היו מיועדות לאמא […]
אני הולכת יחפה עם עיניים עצומות, לא בטוחה אם זה שדה של דשא או קוצים, ההתחלה מטעה כל כך, יכול להיות שזה החלק הקשה של הדשא, הפחות מטופח ואחרי זה […]
'יום אחד את תמותי' אני אומר לה 'תסריחי, תתנפחי, ותולעים יזחלו לך מהאף' 'אוי סתום כבר!' היא מצחקקת אבל מביטה בי בזעם, אוחזת את המגבת המשובצת סמוך לגופה כמו מגן […]
שעת ערב, השמיים עדיין לא השחירו לגמרי ובקצוות הרקיע הנגלה לעיני, יש מעט נגיעות של ורוד וסגול. כוכבים בודדים כבר מנצנצים שם למעלה, גונדולות מאורכות משייטות להן בנחת בין התעלות. […]
אז נפלתי על השכל כשהייתי קטן, זה קורה. לכולם זה קורה. הפילו אותי מהמרפסת של הקומה השניה, או התשיעית. שברתי יד בגיל שנה. שברתי גם את הגב. את הרגליים, את […]
