זה הסיפור איך איך החיילת שלי אמרה לי לעשות כאילו לקשור אותה שמי אבי השם שלה נועה זה היה כך היא באה למשרד היא נכסה המפקד אני צריך לבקש ממך […]
שבועיים עברו מאז הפעם האחרונה שעדן דיבר עם אודיה. מהתקשורת לא נשמע אפילו ציוץ אחד. ההיסטריה והשיגעון סביב פרידתם המשונה לא נרגעה, המעריצים דרשו תשובות חותכות שיסבירו את האבסורד שבדבר. […]
שמי מיה בת אני בת 14 זה הסיפור שלי שהיה לפני חודש אז איך הכול התחיל . היה ביום שלישי כולנו עזרנו לסבא עם הפירות ראינו איש אחד נכנס למטה […]
להיות פשוטה לדקה אני רוצה בכמה מילים פשוטות לומר את מה שאני מרגישה ולהרגיש ולחוות ולהיות קצת בלי לחצים וכאב ראש ובכי לסגור את המחשבות המסובכות להתקלח ולהתנגב ולהיטהר לשבור […]
אני מתחילה להרגיש אותך. וזה נוגע בי בצורה עמוקה. מרגש אותי. אולי ריח של שינוי. ריח של גשם. אדמה רטובה. אולי סוף סוף הגיע הזמן שלי לפרוח. שהדברים מתחילים לחלחל […]
*אדם עובד* אני לא מבין למה אני צריך ללקק לה את חור התחת. אני אדם עייף, אני הולך לישון מאוד מאוחר, ובבוקר אני צריך לקום לעשן סיגריה ולקחת את התרופות […]
– 11 שעות לפני המופע- עדן התחבט איזה בגד ללבוש, הוא הסתכל על עצמו כמה רגעים במראה תוך כדי שהוא שינן במוחו את אותו משפט : תחשוב יהיה טוב. הוא […]
ברצוני, אם תואילו בטובכם, אדונים נכבדים רבותיי החשובים ועוד כהנה מיטב גינונים. ראשית אכביר בהקדמות ארוכות הנאות לבני־תרבות גבוהה מנומסים הלבושים במיטב המלבושים על שבחי הנוכחים הנעלים והרמים. אחריהן חפצתי […]
על שפת האגם אפשר לראות את השתקפות עיניי הכחולות אני רואה בבבואה אותי. האם אותו אני? מי עיוור כי אם אני לראות את הטוב שבך ומי סומא כי אם נפשי […]
הגעתי למסקנה שכל העולם שלנו מורכב ממערכת מקולקלת אפילו עננים הדבר הכי ראשוני הכי חזק הכי איתן בטבע בין הדברים הבודדים שהאדם לא קלקל אפילו ענן זוהי מערכת מקולקלת קבוצה […]
אני כלי קטן כלי קטן ולא מכוון בתוך תזמורת גדולה שעושה המון רעש בהרמוניה גדולה אני בובת אצבע קטנה בתוך תיאטרון חוטים אבל החוטים קרועים אני לא יכולה לזוז אני […]
קשת סהר הנמתחת תארה חיוור דך בשחור מעל הארץ ולבד באין כוכב אחד חיציה הלא מטה הלא אליי הלא עד שאול לומר כי לא אור. מה אומר לך בעת כהה […]
*טרומפי ו-ז'בו* הם מזדקפים, כל החיילים, פורצים את הדלתות ויוצאים החוצה אל שדות המרעה. שם הם לוקחים פרה שלמה ושמים אותה בתוך מדורה. אח"כ הם אוכלים עם חומוס, חמוצים וחריף. […]
קורן קילל בלבו כשהרוח הקפואה הכתה בו, מטיחה בפניו טיפות גשם גדולות ורטובות. כמובן שהוא לא חשב אפילו לקחת את הז'קט שלו, למה שהוא יחשוב בכלל לפני שהוא שוב הורס […]
סימן או סתם נס קטן מאיזו יישות או זר כזה שמנסח כללי מוסר שמנחית חוקים של אסור ומותר ואין לומר שמו כמו בספר פנטזיה קפריזות מוות מהיום למחר והוא רחום […]
אני שם לא בטוחה אם עדיין קיימת לא בטוחה שהתבגרתי לא יודעת אם הבנתי או לא הבנתי הפסקת לחלום על רגלי הרקדנית התחלתי לקוות לכתיבה היומיומית לנשק רכבות שדים לבנות […]
לפעמים קשה להתבונן במראה. להסתכל זה קל, לעמוד מול המראה ולהכיר בנוכחות הבבואה שלך. את כאן. אני כאן. להתבונן – לבחון את החצ'קון שצמח לך בקצה הימני של הסנטר אחרי […]
*הגיטריסט של נירוונה* הוא עמד בחדר המוזנח והחם, האוויר חנוק. השמש הכתה על הגג והדלת הייתה פתוחה. רצועות של איזה חומר שנשפך שם מזמן היו צרובות על הדלת מבחוץ. בחלק […]
על הריצפה הקרה משתוללת ילדה מתוקה אישה מבולבלת משחק מירמור משחק איפור לחבר ההוא שחייב ביקור הוא שהשארת בבית שבור מתי מתי נזכרת זה לא ברור כשחיפשת את עצמך ברפת […]
בחדר הזה קרה הכל מהדבר הכי קטן להכי גדול נצחונות, כשלונות שבירת לבבות הורדת כל החומות הבגדים. הזכרונות ישבו בפינות בחיבוק ידיים עם עצמם שנים. ולא פותחים פצע שהגליד אבל […]
פקמן הרים את הראש מהשולחן וכמו שתיאמו מראש, מייד הפעיל את הסטופר בשעון שלו. "פיצה!" הוא קרא בשמחה. מאיה לא התעכבה וקמה גם היא. "מה קרה להם?" היא שאלה בין […]
האווירה לא ממש השתפרה בשבוע שאחרי זה. דור נזכר פתאום בכמה שהוא כועס על אחיו ובלי שום דבר שיסיח את דעתו, הוא פשוט שקע בזה. פקמן כעס על מאיה שהכריחה […]
בית 1- למה נתת לי לטבוע במיים העמוקים, אמרת שאנחנו רק נתקעים בקשר הזה אף אחד לא מתקדם. פיזמון- תעזוב אותי, אני רצה לבד במירוץ אני היחידה שמעדיפה עם עצמי […]
נחרוותי לגלות היום כמה אני מושפעת מחיצוניות. רבת המעלה שאני. בעצם רדודה כמו בריכת ילדים. כשהוא מתקדם לעברי ואני מפסיקה לרגע לנשום. כמה שהוא חתיך! כמה שהוא יפה! כמה שהוא […]
הם היו זוג אוהבים שישבו על צלע הר בנופים ירוקים אנסופיים. היא שאלה אותו חרישית לאחר דממה ארוכה, "למה אתה אוהב אותי?" הם המשיכו לשתוק. הוא לא ענה, הסתכל על […]
בית 1- אלוקיי עשה איתי חסד קבל את תפילתי הקטנה על אף שנפשי עירומה וחשופה מלפניך, אב הרחמן, פתח את ידך הרחבה והנאמנה תשאני במרכבת זהב שתובילני אל פמליית מלאכייך […]
בא לי לברוח, רחוק, לשבת בנקודה הכי גבוהה על איזה רכס במדבר, קרוב לאלוהים , בא לי לשבת, להסתכל מלמעלה, רק אני, לבד, בלי אף אחד שיעיר, או יגרום לי […]
סליחה, אני רק שאלה למה תמיד זה מגיע בלילות למה תמיד אני ממשיכה להיות הפראיירית הזאת שנותנת לכולם את המפתח לפעמון הדאגות ולדלת הרגשות ואז נשכבת כמו שטיח ארוך ונותנת […]
בית 1: יום אחד עובר, את לא מאושרת עוד גשם בחוץ ואת לא מאפשרת לעצמך לשכוח הזיכרון שואב ממך את כל הכוח. פיזמון- תני לעצמך את הזמן שאת צריכה תני […]
בית 1: אני לא מכונה לא כל פעם תלחץ על הכפתור תקבל כל מה שאתה רוצה לא כל פעם אברח כשיהיה לי קשה. פיזמון: אני לא מכונה לא מסכימה לעשות […]
