היה גשום וסוער בחוץ לכן חיפשתי מחסה חמים בבית קפה קטן ומוכר. קניתי לי קפה ואיזה קרואסון שהיה שם בטח עוד כמה ימים לפני. ישבתי לי בשולחן מבודד בפינה, במילא […]
"בבקשה תפסיקי לבכות", לוסי עמדה מול המראה המלוכלכת של השירותיים וניסתה לסדר את שערה מחדש בקוקו. שני שבילים שחורים נראו על לחייה; האיפור שלה נמרח והיא ניסתה נואשות לסדר אותו […]
"יהלי שלי, אם את קוראת את המכתב הזה כנראה שלא הגעת בזמן למקום המפגש שלנו, השארתי לך את המכתב הזה כדי שתדעי איפה אני. לצערי, לא אוכל לפגוש אותך בשעה […]
"אם תגלו שנעלמתי לפתע, אל תטרחו לחפש אחרי. אין לי דבר… לא כסף, לא השכלה, לא דירה ומסתבר שגם לא משפחה. אין אדם המרחם עליי, לא אכפת להם אם איעלם […]
נקודת מבט רותם- התעוררתי בבוקר לקולו הנעים של מתן, הוא דיבר בכזאת שלוות אל ביטני ונשק נשיקות חמימות לביטני. "תינוקי, אתה עומד להפוך אותי לדבר הכי מאושר בעולם." דיבר אל […]
" מי את שתבואי פתאום ותנסי לחנך אותי, איפה היית במשך 15 שנה ? אה, נכון , את היית עסוקה בלשכב עם גברים בסלון ,להזריק לעצמך דברים ולהשתכר, אל תחשבי […]
ואחרי המלחמה היא בנתה חומה. ללא דלתות או חלונות. נצורה. מצדה החיצוני, אנשי היום, הממשיכים בעיסוקיהם השגרתיים מרגע שנסתיימה המערכה. הרי הניצחון כבר בידיהם. מצדה הפנימי, עיר קטנטנה, החלה במלאכת […]
היא חושבת וחושבת אם לשגע לו את השכל או להפוך אותו לבובת-מין או לאדם שמעריץ אותה אהבה עיוורת או לאדם שפוט בלי מחשבה חופשית הוא שהיא תשתמש בכישוריו למטרותיה מה […]
***********************לפני שאני מפרסמת את הפרק אני מזהירה מראש לאור כול ההודעות שנפתחו כאן לאחרונה שהפרק יכיל קצת דיבור גס וקללות**************************************** תהנו :) ——————————————————————– בבוקר שלמחרת קולה של אדיסון היה זה […]
לכאורה אני רק שאלה לכאורה נפשי כבר שלמה לכאורה המשכתי חיי ואיני זקוק לה לכאורה. לכאורה בך אין לי עניין לכאורה נגמר כבר מזמן לכאורה הרגש נוקה וחזרה טוהרה לכאורה. […]
בכול שנה, בערב ראש השנה החדשה, רחוב ה'חבלים' נראה כאילו יצא מספר אגדות של ילדים, כול עץ ופרח היה מקושט בשרשראות צבעוניות או באורות זוהרים. 'החבלים' הוא אחד הרחובות הכי […]
"זה הכאב הרגשי הכי מענג שנוצר אי פעם- הכאב המעיק הזה, הגוש התקוע בגרון כאילו בכל שניה אפרוץ בבכי או אצחק את הצחוק הכי פרוע שאי פעם צחקתי. אני יכולה […]
פרק ראשון- השמיים היו כחולים, בלי שום עננים. השמש זרחה וחיממה את כתפיי החשופות. מסביבי פרחו אלפיי פירחי בר. במרחק יכולתי לרואת דמות כהה והלכה והתבהרה. בן אדם. לא, על […]
הקדמה- שדה הראיה שלי היתשתש בעודי פוסעת אל הסמטה החשוכה בכוחותיי האחרונים. אברים רבים בגופי הכחוש כבר איבדו תחושה והיכולת לנועה הגיעה מכוח רצוני בלבד, מהרצון להמשיך לחיות בעולם הזה. […]
פתחתי את המגירה הבלתי נראית בלבי והוצאתי ממנה מספריי קסם. מספריים שבעזרתן אוכל סוף-סוף להמשיך הלאה. המספריים היו כלואות במגירה שנים רבות. אין לדעת מי נעל אותן שם, אך הוא […]
לפעמים אני הולכת ברחוב, בוהה באנשים, במכוניות, בחנויות, בכלל ההמולה. אני תוהה לעצמי, כולם הולכים לאנשהו, וכולם מצפים למשהו, אז למה כולם הולכים עם פנים כאלה, פנים אדישות ומיואשות, פנים […]
אהובי, איפה אתה אהובי, אני מחכה לך. אהובי, אתה בא?, אהובי אתה שומע אותי? אני כבר לא יכולה,קשה לי, קשה לי להמשיך לשחק את המשחק הזה, כואב לי, כאן ליד […]
"אז מה את אומרת לשים את החולצה השחורה הזו?או שיש לך משהו יפה להביא לי" אני שואלת את הדר בזמן שהיא נוברת בארון ומחפשת לי בגדים. אני מסתכלת על השעון […]
לעולם אינך יודעת מהם מסתרי הלב לעולם אינך יודעת מה פירוש להתאהב למרות שאנו לא דומים אנו לא שונים אפילו שאנחנו לא מאותם עולמות אנחנו חולמים את אותם החלומות לעולם […]
בשלושים ואחד בדצמבר שריקת הסיום באיצטדיון אנפילד שבליברפול נשמעה בשעה אחד עשרה בבוקר, מלווה בשריקות וצהלות שמחה. הימנון הקבוצה נישא באוויר וכול אוהד ליברפול היה גאה בקבוצתו באותו יום. ניצחנו […]
בס"ד התחלתי לרוץ בפראות אל עבר הנהר. הוא היה ממוקם בקרבת מקום לקיבוץ. רק שלושה קילומטרים, זה כל מה שהפריד ביני לבין המוות. רצתי כמו משוגע. לא הבטתי לשום כיוון. […]
בס"ד הייתי הולך לבקר אותה יום יום, בשעה ארבע אחר הצהריים. גם היא גרה בקיבוץ אדניות. למעשה היא גרה במרחק חצי קילומטר מאיזור מגורי הילדים. קראו לה רוזה, ולי קראו […]
ביום חמישי חזרנו למגרשים אחרי החופשה ה"ארוכה" שאיגנסיו נתן לנו. לבשתי שני מכנסי טייץ אחד על השני ועדין לא הצלחתי להרגיש את הרגליים שלי מרוב הקור. בשמונה בבוקר כבר עמדתי […]
אהבה,אהבה. אהבה זהו רגש, אהבה זוהי תחושה. אתה לא מחכה לאהבה, היא באה, היא משתלטת עלייך,לפעמים כמו מחלה, לפעמים היא קטלנית ואין לה מרפה. מאהבה אמיתית אתה תשרט ותפצע. כי […]
תודה לכולכם שהגעתם. אני יודע שאתם שבורים ממה שקרה. גם אני שבור. איבדנו אותו. אני איבדתי אותו. אני אשם בהכול. אני לא הייתי שם. לא הייתי שם להגיד לו שיהיה […]
אני:אתה רוצה אותי? הוא:כן, אבל יש עוד אחד שרוצה. אני: אתה צריך אותי? הוא:ממה שהבנתי מישהו אחר צריך ובגלל זה הבנתי שעדיף כמו פעם. אני:עזוב אותו בבקשה, שאלתי אם אתה […]
בס"ד אני איתך, הנה ידך. מה עוד נשאר לי לבקש? איך העולם שמסביב הולך לאט ומיטשטש. שייתחלפו הרקיעים, שאבן תהיה רכה. הים שייסער, שיכו הגלים, ודג הזהב – שיאחז בחכה. […]
הרגשתי את העולם הקטן והפנימי שלי מזדעזע וקורס תחת רגלי. לא יכול להיות שפול הומו. פשוט לא יכול להיות. התהלכתי בחצר החשוכה שלנו כסהרורי, יש גבול לכמות הדברים שאני יכול […]
הייתי חדשה בתיכון רונס לאומנויות כשפגשתי את טריי וולט בפעם הראשונה. הלכתי עם פני, שהייתה איתי בחדר בפנימייה והראתה לי את הדרך לחדר האוכל. המסדרונות היו ארוכים, על הקירות היו […]
נפרדתי מימך היום נמחק כל החלום החלום שנאהב לנצח בלי שום קושי שיופיע בפתח חיבוק אחרון, מבט מאוכזב חולצת הנשיקה הראשונה תלויה על הקולב כאילו שאין היא רוצה להיזכר רוצה […]
