"אף פעם לא יצאתי עם בן אדם" אמרה לוס בשקט, מנסה להבחין מתווי פניו מה הוא חושב על דבריה. שפתיו התעקלו לכדי חיוך, אד פלט צחוק מהיר ואמר "אף פעם […]
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהכרנו. ישבתי בחצר של בית הספר, לא התמקדתי יותר מידי בנעשה לידי. הוא עבר על פניי, רגיל לעובדה שהוא הבן אדם השקוף ביותר בבית הספר. […]
"יש משהו שאני צריך לספר לך" הוא אמר בצורה רגועה, מחייך לעברה. שניהם התיישבו על ספת הנדנדה שבחצר ביתם. הכוכבים נצנצו חזק יותר הערב, יותר מבכול ערב אחר. "אתה ממש […]
עיניה הצטלבו בעיניו והרצון להתקרב אליו עוד יותר כרסם בה בכול נים בגוף. אדם הרים את אצבעו מכף ידה והניח את הכרית שלה על פניה באיטיות. ובתנועות רכות החל לצייר […]
נימפית שנאה את עצמה פשוט כך זה מה שהיא חשבה ששכבה במיטה עם רדת הלילה על עירה היא שנאה שהיא בת היא שנאה שהיא יפה והיא שנאה יותר מכל את […]
הזמן חולף לעיתים מהר ולעיתים לאט פתאום מלאו לוינג 15 והוא גבה מעט והתבגר, הוא קלט משהו מעניין את העובדה שבנות מסתכלות עליו זה לא שימח אותו בלשון המעטה אבל […]
כשהגיעו למגרש גדול וינג חש שליבו פועם במהירות רבה הוא אהב להתעמל ולרוץ אך לא ידע אם יצליח כאן המפקד הרעים בקולו "אוקיי כולם!" ובחן את כולם במבט חודר והתחיל […]
וינג הסתכל על הכוכבים,הם הזכירו לו את חדרו שבעליית הגג ונגע בכתפו ממשש את הסמל שעליו ,נזכר איך הוא הופיע בגיל 4 ומאז הוא שם. הוא לא זכר מתי נרדם […]
היה חשוך באוהל לכן לקח זמן עד שעיניו של וינג התרגלו וראו מה שקרה בפנים שני אלפים התווכחו ביניהם אחד מהם שהיה קשה להעריך את אילו כי הוא היה גבוה […]
הדרך הייתה ארוכה מלאה בנוף יפהפה… וינג כבר לא זכר מתי הפסיק להסתכל על הנוף ונתן למחשבותיו לנדוד לכל עבר ולחשוש מה יצפון לו עתידו במחנה הצבאי וינג המשיך ללכת,בחששות […]
הוא נכנס לביתו עדיין מהורהר ורואה את וינג יושב ליד השולחן ומצייר וינג נראה כאלף מכונף מצוי למדי גובה ממוצע רזה כנפיים לבנות ועיניים זהובות גדולות למדי שהיו האיבר היחיד […]
"זה החומר למבחן ואני מקווה מאוד שאתם תצליחו כי זה מה שייקבע את העתיד שלכם בתיכון!" אמר המורה להיסטוריה. זה היה יום מהחמים בתחילת שנת 2015 , כולם רצו לקנות […]
– כן, אבל אנשים יכולים להימחץ כמו נמלים, יש בעיה יותר גדולה כרגע. – אולי אתה צודק, נדאג לזה אחר כך. – הו רז, אתה חושב שאתה יודע הכל, מה? […]
"הגענו" לוקאס בלם את האוטו. פתאום כפות רגליי התחילו לרעוד והרעד עלה במעלה רגליי. הוא התפשט בכול גופי. "מרי" הניח לוקאס את ידו על ברכי החשופה וקטע את כל מחשבותיי […]
אין אף אחד שמקשיב לי, אף אחד שמבין אותי, סתם סגרו אותי כאן בלי שום סיבה ראדלי וואו בית שלי אבל לא רק שלי. בית משוגעים של כל המשוגעים. אפאחד […]
היי קוראים לי מאיה אני בת 13 , ההורים שלי נפתרו לפני חצי שנה אז מה שזה אומר שנשלחתי לפנימיה . בהתחלה חשבתי שזה לא כזה גרוע אבל כשהגעתי הכל […]
כבר לא מעט ימים שמולי מנותקת עם כול העולם, נעולה בחדר, לא מוכנה לצאת מהמיטה. בקושי אוכלת, בקושי שותה, רק מציירת על הקיר, הצמוד למיטה. מציירת לבבות שבורים, סכינים מלאי […]
הכרנו מחוץ לרשת קופיקס , ניסית להכניס לקוחות,אמרת שהכל אצלכם 5 ₪ ,אחרי זה ניכנסת לחנות ויצאת עם עוגה-סתם לחלק הסתכלת עליי ואמרת לי "בואי חיילת" עם חיוך כזה גברי […]
״בוקר טוב יפה שלי ״ אמי נישקה אותי . הסתכלתי עליה בעיניים נפוחות מבכי , ושוב פעם הם מתגלגלות , הדמעות פשוט לא מפסיקות ״ליאני , תפסיקי ״ היא חיבקה […]
נטלי קודן, היא סופרת מפורסמת בישראל (לא באמת), שכותבת ספרים לכל הגילאים ומכל הז'אנרים. היום שלה מתחיל בארוחת בוקר ואז היא כותבת עד שהיא הולכת לישון. אבל יום אחד, ביום […]