למחרת בבוקר התעוררתי לקראת עשר. שמעתי קולות צחוק מהקומה התחתונה ושיערתי לעצמי שגרייס, ריק ומייק כבר ערים מזמן. תהיתי לעצמי האם כדי לרדת למטה ולהפריע למשפחה הקטנה והמאוחדת הזאת. שיערתי […]
עד גיל חמש עשרה לוטם חי חיים רגילים לגמרי. הלך לבית הספר בשמונה וחזר בשתיים כמו כל שאר חבריו, יום אחד כשאמו של לוטם הקפיצה אותו לבית הספר ואת אחותו […]
אז לפני שהפרק מתחיל אני רוצה להגיד לכן שהסיפור הזה הולך להתנהל משתי נקודות מבט. האחת היא כמובן של אנני, הגיבורה הראשית. והנקודת המבט השניה היא של הנרי – נקודת […]
"מה? מי זאת?" נלי מיד קפצה ממקומה. היא אחת כזאת שתמיד חייבת להיות בעניינים. אנדרס לא פצה את פיו. "בקיצור הבנתם למה אנדרס לא יכול לבצע" מייקל שבר את השתיקה […]
אני מותשת… עדיין לא ראיתי ים וכל מה שראיתי היו עיירות קטנות. היה נדמה שאני נמצאת ליד הגבול עם דנמרק כי האווירה הפכה להיות קרה במיוחד. החלטתי לעצור ולקנות מזון. […]
אני לא מצליח לישון. אני פשוט מתהפך במיטה עם כאב ראש מטורף שאי אפשר להעבירו. נעצרתי. הסתכלתי על השעה: 02:14 בלילה. יום שבת היום, אין לימודים. כעבור 8 שעות: קמתי […]
"אנדרס" מייקל התקרב אליו "מה זאת אומרת לא הולכת?" ניסה להבין את משמעות המשפט. אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאנדרס נלחץ ממשהו "התכוונתי" הוא התחיל ואז שמעתי באוזן ימין שלי […]
קלידי הפסנתר החלו לנוע. האצבעות שחקו עם הקלידים והדירה התמלאה במוזיקת מוצרט איכותית. בין תווי המוזיקה נשמע קול מלטף של אמא: "קתרין, מספיק, אנחנו חייבות ללכת" הפסקתי לנגן. "אם לא […]
למחורת בבוקר התעוררתי מקרני השמש שחדרו לתוך חדרי. מצמצתי בעניי במהירות, מחפשת את מיטתו של דארן ואחרי שתי דקות הבנתי שאני כבר לא בבית החולים. שכבתי על המיטה, בוהה בתקרה. […]
עיניי נפתחו לאט לאט והתמתחתי במיטה. נזכרתי באתמול ומיד נגעתי בשפתיי, אני ואנדרס התנשקנו אתמול? אימצתי את מוחי לחשוב שוב ושוב וזה היה נכון באמת התנשקנו אתמול. בלעתי את הרוק […]
"מה?" שכנעתי את מוחי לא להבין. "הוא היה מגיע ימים על גבי ימים ומתצפת עלייך ועל המשפחה שלך" הוא כיווץ את שפתיו פנימה אל פיו ושחרר. "מה מי זה?" ניסיתי […]
בדיוק סיימתי לקלוע את השיער שלי לצמה עבה וג'נג'ית כשדלת החדר שלי נפתחה בתנופה ודארן שעט קדימה. עניו נחו עליי ואז חיוך גדול נפרס על פניו, "או יופי! חשבתי שפספסתי […]
היי לכולם, החלטתי לפרסם כבר עכשיו את הפרולוג לסיפור הבא שלי :) אגב, נורא התאכזבתי מכמות התגובות בפרק האחרון של 'המלאך האבוד', מקווה שבכול זאת תכנסו ותגיבו, כי יש מעל […]
"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת למרי" התעוררתי לצלילי השיר. שפשפתי את עיניי בחוזקה והתבוננתי ברעש, לא אחר מאשר אנדרס עם עוגת יום הולדת. "אנדרס" העליתי חיוך […]
פרק 1 הגיע ערב שישי. היום האהוב עליי. ולמה? בגלל הכל. יש תכניות מעולות בטלוויזיה, אמא מכינה אוכל טעים וכמובן, אבא שלי בבית. אחרי עבודה קשה ומתמשכת של כל השבוע. […]
יום יום הייתי מתעוררת לקירות האלה, השחורים, הקודרים. תמיד חשבתי כמה מוזר זה קירות שחורים, אני חושבת שמעולם לא ראיתי לפני כן. החדרון הזה שביליתי בו מי יודע כמה זמן, […]
שנת 2020 השנה שהחלטתי שאני מספיק בוגרת כדי להשתכר בסילבסטר,להתנשק עם דן דן, ולהתחצף למיסיסז איגורוב. הייתי בת 16 בקושי,תמיד הלכתי בבטחון מסוים עם חברות שלי,קטיה מימין וליסה משמאל.זה פשוט […]
הקירות הלבנים היו המראה אליו התרגל דקס במשך שנים על גבי שנים. החסך במיטה לא מפריע לו באותו החדר המרופד. הריח המגעיל הסורר בחדר, גם אליו הוא כבר התרגל. הריח […]
הם הלכו במסדרונות המלאים של בית הספר, משתחלים בין תלמידים בדרכי קיצור נסתרות שאנני תהתה אם אוליבר רק ממציא בדרכם. "אנני, מה יש לך בסנדוויץ'?" שאל אוליבר לפתע. "שום דבר […]
היום אני בת שבע עשרה. זו הייתה המחשבה הראשונה שעברה במוחי כשהתעוררתי. השנייה הייתה שכבר שלוש שנים קיבלתי מכתבים. והשלישית הייתה שבטח היום אקבל מכתב. קמתי מהמיטה במרץ לא אופייני […]
"רגע מייקל! תחזור לכאן, יש משהו מתחת למיטה!" "אל תיגע בזה, אנחנו חייבים להשאיר הכל כמו שהוא" "למה? כדי שהכל ייהרס תוך כמה ימים?" "כן! העבודה שלנו היא רק לנקות […]
הקדמה – אהבה מכושפת: ״את מפחדת ממני?״ שאל כאשר שנינו צמודים זה לזו, מרגישים את הנשימות אחד של השני על העורף. בלעתי את הגוש שהצטבר לי בגרון ״לא״ אמה האריס, […]
-נקודת המבט של נטליה- בית ספר נגמר והתארגנתי ליום הולדת של סבא. לבשתי סקיני ג'ינס כחול כהה גזרה גבוהה וחולצה לבנה מעט שקופה בגב. נכנסתי לחדר של האנטר, הוא שכב […]
אנני נכנסה לספרייה השקטה, היא חייכה קלות לאדם שליד שולחן העץ הקטן בכניסה. הוא חייך אליה חזרה. הוא נראה כמו אדם חייכן מטבעו, שכן היו לו קמטי צחוק שהתאימו במיוחד […]
הגבול שבין לבין עוד כמה שבועות זה מגיע, הרגע הגדול אני לא יודע אם להגיד שחיכיתי לרגע הזה אבל כמה חודשים שכל העולם שומע על היום הזה, היום שבו הגבול […]
' רוב האנשים יחשבו שיש לי חיים מושלמים , יפים כאלה , כי יש לי חברה ואני יחסית מקובל ואני יכול לעשות מה שבאלי … זהו שלא . ההורים שלי […]
"אוֹלי, בוקר." כרית נזרקה על הבלונדיני חסר הישע. הוא התמתח ועבר לישיבה על מיטתו הגדולה כשרגליו עדיין מכוסות. "בוקר טוב ברנד," פיהק אוליבר והתמתח. הוא היה תשוש כאילו בכלל לא […]
אנני התעוררה בבוקר שלמחרת ונותרה לשכב מתחת לשמיכה לעוד חמש דקות שנתמחו לחצי שעה. אי אפשר להאשים אותה, הרי מי יצא מהמיטה אחרי שהוא בילה לילה לשם בלחמם אותה? אבל […]
זה היה אחד הימים החמימים שנותרו בשלהי ספטמבר של אותה השנה, השמש העדינה זרחה מעל לקנדה הקרירה. כמו כל אדם שפוי במידה זו או אחרת, אנני בילתה את זמנה במרפסת […]
הטיפה התנפצה על הצינור החלוד שמתחת, עוד אחת, ועוד אחת, בקצב קבוע. היה שקט מוזר במעבדה, אך בתוכו היה ברור איכשהו שבהם חיים מתקיימים. אחרי כמאה ועשרים טיפות שנפלו, טיפה […]
