"העולם שלנו בנוי ככה, שיום אחד כול מי שנמצא מסביבנו יעלם. יום אחד נפקח את העניים לעולם חדש בלי היקרים שלנו, בלי האהובים שלנו, עולם בו נחייה בבדידות מוזרה שמלווה […]
׳תמיד כשאת פה׳ – פרק 1 ״ההתחלה״. . "בוקר טוב!" התעוררתי מהצעקות של שחף ובעיקר מכך שהיא קפצה עלי. "התעוררתי! י'שמנה רדי ממני!" פקדתי עלייה בזמן שבת התמתחתי ופיהקתי. היום […]
חלק שני: נקודת מבט- סופי(: פסל צץ מבעד למסגרת החלון. ידיים אפרפרות העוטפות בקבוק אפרפר ומניפות אותו אל-על. בקבוק שפקק השעם שלו בולט בקצו. אני מרשה לדמעות לזלוג, אך מרשה […]
בבוקר שאחרי, התעוררתי וטום לא היה לידי במיטה. הייתי עירומה כשהבגדים שלי זרוקים בחדר ובמטבח, אבל הבגדים של טום אינם. צעקתי: טום! טום! אתה כאן? לא הייתה תשובה. סידרתי את […]
בית. הדבר היחיד שראיתי בברור מולי היה בית קרקע קטן ולבן. מצמצתי בעניי, מנסה לא להסתנוור מקרני השמש החזקות שבקושי איפשרו לי לפקוח את עני לכדי חריצים. בית לבן. הצלחתי […]
"מה עשית?! תראה את כל הבלגן! אני אצטרך לנקות את הכל! ילד חלאה שכמותך! לא היית צריך להיוולד". "אני מצטער. רק רציתי להכין לך ולאבא עוגה". היא לקחה את ידי […]
נקודת מבט- סופי(: אני מתעוררת. זאת אומרת שהתעלפתי, שוב! מה קרה? אוף , העיניים שורפות! איפה האישה שהייתה קודם? עדיף לא לקרוא ל…מטיאס. נלקחות ממני כמה שניות בניסיון להיזכר בשמו […]
אני וסוואנה שוטטנו בין עשרות הנערים והנערות שנכחו במקום. סוואנה נראה דיי נלהבת וציינה שזה נראה כמו מסיבת אחווה בקולג' יותר ממרוץ מכוניות אסור. גם אני תהיתי לעצמי איפה מתקיים […]
הקדמה: זה היה ליד החוף. החוף שלנו.שלי ושלו. חוף שבו עברנו כל כך הרבה. ועכשיו אאלץ להשליך את כל הזכרונות האלו כאילו היו כלום. וגם הוא יצטרך. "" אבל הם […]
' מתי את חוזרת?' קיבלתי הודעה מסוואנה ברגע שרגלי דרכה בבית. זה היה יום שלישי, בשבוע הראשון של אוקטובר. בדיוק חזרתי מה'דייט' השבועי שלי עם ברוק, מאושרת מתמיד. סימסתי לסוואנה […]
היום השני של חנוכה הגיע. השעה עכשיו 5 וחצי ככל הנראה. הייתי צריכה לקום מוקדם בשביל לתרגל את המנגינה החדשה שקיבלתי, אני אצטרך לנגן בפסנתר ב"חדרי ההתעללות". אברהם התעורר כחלק […]
"אני לא מאמינה שלא הצטרפת לרקוד איתנו!" סוואנה הייתה במצב רוח מרומם אחרי שיצאנו מביתה של קסי אחרי כמה שעות טובות. משכתי בכתפיי, לא באמת התכוונתי לרקוד איתם. הרי סוואנה […]
שכבתי בחשכה מוחלטת במיטה שלי ובקושי נשמתי, מסרבת לתת למשהו כמו נשימה להפריע לי לשמוע על מה גרייס ומייק צועקים למטה. אך מכול המהומה לא הצלחתי להבין כלום, נראה כאילו […]
פקחתי את עיניי. לא יכולתי לראות דבר מלבד חושך כבד. ניסיתי לזוז אך ללא הצלחה. "קתרין!" – זה היה הקול של אברהם אשר בקע מתוך החושך הסמיך. -"אברהם מה קורה […]
חנות המזכרות הקטנה הפכה למקום הכי אהוב עליי עם הזמן. זה היה המקום היחיד בו הצלחתי להתרחק מכול מה שעשה לי רע ולהתרכז רק בלקוחות מעצבנים שאהבו להתווכח איתי על […]
אני מתעוררת למשמע קול חבטה. "מי זה ?" אני מתחילה לצרוח בכל כוחותי. מה זה איפה אני לעזאזל? ולמה אני קשורה לברזלים האלו. אני מסתכלת מסביבי. ואני רואה עכברוש קטן. […]
סוואנה ליוותה אותי עד לכניסה לביתי באותו ערב, ווידאה שאני בסדר ושלא אתעלף עד שאכנס הביתה. הראש שלי לא הפסיק להסתחרר מאז שסוואנה סיפרה לי שלא מצאה שום דבר בקשר […]
"יומנו של הולברט גריף יומן מספר 11". "היא כל כך יפה. היא כל כך יפה. היא כל כך יפה. היא הבובה המושלמת. היא מושלמת. אני לא אתן לאף אחד לגעת […]
הנרי- 2000 אביב של שנת 00' היה קסום. החורף חלף מהר מידי לטענתה של מרתה, אך הנרי נשאר פעור פה מול הפריחה המוקדמת של פארק אווניו. זאת הייתה השבת החמישית […]
למחורת ברוק שיבץ אותי למשמרת בוקר ביחד עם סוואנה. בשעה עשר כבר העברתי מטלית לחה על גבי פיסלוני גלובוס עם גדל של ארה"ב עליהם, מורידה מהם שכבת אבק שהצטברה במהלך […]
לא הצלחתי להפסיק לבכות. הרגשתי שאני פשוט לא שולטת על הגוף שלי, הדמעות לא הפסיקו לרדת מעניי ואני אפילו לא ידעתי למה אני בוכה. בהיתי בתקרה של החדר שלי, מרגישה […]
"גשר לונדון מתמוטט, מתמוטט, מתמוטט, גשר לונדון מתמוטט, כן ילדתי… גשר לונדון מתמוטט, מתמוטט, מתמוטט, גשר לונדון מתמוטט, כן ילדונת… נחזק במוט ברזל, מוט ברזל, מוט ברזל… נחזק במוט ברזל, […]
אני מתפרצת לחדרו של מייק וכמעט תולשת את הדלת מצירה. אני כול כך כועסת ומלאה בזעם שאף פעם לא חשבתי שאפשר להרגיש. ישבתי במכונית שלו במשך הרבה זמן אחרי שהוא […]
"יש משלוח של גופות לקניבלים במזרח, אז את חופשיה. היום יכול להיות שיבקשו ממך לאפר כמה נערות יחידות אבל הכמות תהיה ממש קטנה אז יהיה לך הרבה זמן פנוי." ככה […]
"תראה.." התחלתי אבל האמת שלא ידעתי לאן להמשיך. איך לשכנע, איך להוציא את עצמי מזה והכי חשוב איך לגרום לזה להראות יפה ששיקרתי לטומי. "אנדרס" הוא זרק את שמו באוויר […]
השעות בחברתו של ברוק טסו. עד שסיימנו לנקות את הקיר האחורי של החנות ולהחזיר את כול הפסלונים למקומם הבחנתי שכבר חשוך בחוץ. אני חושבת שהפסקתי להסמיק כשעתיים אחרי שהתחלנו לעבוד, […]
אני ומייק חזרנו הביתה מאוחר באותו ערב. הייתי אחוזת אימה מהרגע שבו הבנתי שיש לי צלקת על הגב – עד לרגע שבו נעלתי את הדלת של החדר שלי פעמיים, ליתר […]
לא קל להיגמל מסמים. זה יכול להיות סיגריות, או אהבה, או מוסיקה, או פחדים, או כתיבה. אז הייתה ילדה אחת שהאחים שלה השניים הבוגרים מתו בתאונה עם המכונית לפני שנולדה. […]
נערה אחר נערה, נערה אחר נערה. ככה הלילה שלי היה נראה. הן באות אליי עם עיניים תמימות וחיוורות. מתאפקות לא לבכות. הולכות אליי להתאפר ולאחר מכן הולכות למסדרון חשוך וצפוף, […]
התהלכתי בחדר שלי כאחוזת דיבוק. את המרווח הקטן שבין הדלת שלי לארון שעומד בפינה – עשיתי כבר מאה עשרים ושלוש פעמים, והידיים שלי עדין אחזו בראשי. הזיעה הקרה כבר נעלמה […]
