תודה שצלצלת…. תודה באמת שסוף סוף עליי חשבת. כמה אירוני ולא הגיוני, אך לצערי מאאאאד מציאותי. לא מזיז לך איך אני מרגישה לא מעניין אותך מה אני צריכה ולא מעיק […]
איזה כיף זה לקום בבוקר, ללכת לבית ספר, יום חדש. ללכת לכיתה ולשמוע על הזוג החדש שנפרד אחרי דקה, אפילו לקבל שיעורי בית מהמורה המעצבנת זה בסדר, שיהיה על מה […]
״סוף סוף הגענו״ היא אמרה כשפתחה את דלת הבית ,מדליקה את האור ועוקבת אחרי איידן שסוחב על ידיו את הארלי לכיוון חדר השינה שלו. הוא השכיב אותו במיטה, חולץ את […]
״הארלי האוכל מוכן״ היא הודיעה בדיוק כשהוציאה את פרוסות הלחם מהמצנם, מורחת אותם בחמאה וריבה בדיוק כמו שהוא אוהב. היא הוסיפה את החלב לאבקת השוקו והניחה הכל על השולחן. ״אמא […]
שנה, חצי שנה, חודש, שבוע, יום, שעה, דקה, שניה. זמן. הזמן הוא אנחנו. ולנו יש תאריך תפוגה. מחר אני שם והיום אני פה. הכל משתנה עם הזמן. מה הכוח של […]
26 באוקטובר 2015, 20:30 זה מוזר..איך שהם אומרים לי שמה שאני מרגיש הוא לא נכון. זה אבסורדי..איך שהם ״מתקנים״ אותי ואומרים לי איך אני באמת מרגיש. אז אחרי הרבה זמן […]
https://he.mypen.net/short-stories/46017 קישור זה מוביל ישירות אל טקסט שאני חיברתי,מאווד אשמח לחוות דעת. ממליצה לכם על אתר מצוין למכוריי כתיבה,קריאה. מגוון רחב של טקסטים יוצאים מין הכלל. פשוט להנות.
אני אופיר אני בת 16 מתל אביב, השער שלי מתולתל בצבע שחור ועניי בצבע כחול, אוהבת לרכוב על סוסים, אז אך הכל התחיל לארס? אתם שואלים כך. בהתחלה זה היה […]
למה אף אחד לא מבין? למה אף אחד לא מסוגל להקשיב? מה שעובר עליי הוא כל כך נורא ואי אפשר בכלל להכחיש… אני כל כך בודד ועצוב אחרי 4 שנים […]
"לא." "למה לא?" "ככה, תשחרר מייקל." "אני לא מבין אבל." אני מגלגלת את עייני וממשיכה ללכת לכיוון החדרים, מייקל הולך בצעדים מרושלים לעברי, מחזיק לי בחולצה ומושך אותי קלות אליו. […]
תמיד אהבת קור, אני זוכר איך תמיד כשהסתיו היה מתקרב היית נרגשת ומחכה כל יום לרגע בו ירד גשם , אהבת שהגשם היה חזק והיית יושבת ומקשיבה לטיפות הדופקות בחלון, […]
תודה לך אלוהים, אלוהינו בשמיים על כל אשר בראת. תודה על הדברים הפשוטים והמיוחדים. תודה ששמרת על משפחתי בריאה ומאושרת. אנא ממך, המשך לשמור עליהם. תגן עליהם מפני כל רע, […]
הקדמה: מכירים את זה שכל העולם חרב? שאתה מרגיש שאתה לבד בעולם? אז תכירו אותי אני אופיר יש לי שיער שטני ועניים כחולות היו לי שתי אויבות בכיתה לא חייב […]
איך שאני רואה את זה, החיים של נערה כמוני מתחלקים לשני חלקים. לפני האונס, ואחריו. בראש ובראשונה אני חייבת לבטל את הסטיגמה, שמי שנאנסת בדרך כלל זוהי הבחורה עם החצאית […]
אני יודעת, כן אני יודעת שאני לא הכי גבוהה. אני יודעת שאני לא כותבת הכי יפה. אני יודעת שאני די כישלון לאומת אחרים בגילי. אני יודעת שאני כותבת עם טעויות. […]
פרק 51: "האמת הקשה עדיפה על השקר הרך" עמדתי מול הדלת החומה. שלוש דפיקות קלות והיא נפתחה, "שלום יעל" אמרה מיכל אחות של גיא "היי גיא פה?" שאלתי בחיוך "כן […]
לפני הכול-לא חשבתי שאני יגיע לפרק חמישים! חשבתי לעצור,להפסיק. המוח אמר את זה,הוא דרש את זה.. כל החשק שהיה לי לכתוב ירד, התשוקה לזה.. כשאני פורקת מה עובר עליי בצורה […]
הייתי חודשיים לסוף השחרור. לא עניין אותי כבר להכיר אנשים חדשים שמגיעים, הרי ממש בקרוב אני הולך הביתה. שמעתי עוד שבוע לפני, שהגיעה מישהי חדשה, טוב נו בסדר. יצאת מהמשרד, […]
פרק 49: "מקווים להישאר" "תחזרי לעבוד כפרה" ריטה אמרה בקול אימהי. היא הנשמה של המקום הזה וכמה שהיא יחסית מבוגרת ממני,יש לה נשמה צעירה. "אוקי" מיללתי. התעשתי על עצמי וחזרתי […]
פרק 48: "בון אפטיט-בתאבון" ידנו שלובות אחת בשנייה, שנינו צועדים לעבר המסעדה.. הלב פועם,הרבה זמן לא הייתי פה. וכשהייתי פה,עבדתי אבל זה היה מזמן..ממש. "היי לכם" ג'וני שנעמד בקבלה קיבל […]
-לפני הכול אני רוצה להגיד *סליחה* הבטחתי שאני ימשיך ולא עשיתי את זה פשוט היה לי מחסור כתיבה רציני מאוד..היה לי רק חצי פרק ולאט לאט כמו תמיד באו החלומות. […]
שוב אני מביטה אל על, שוב אני מרגישה מעל. הציפור ששם מציצת היא ציפור שעוד לא עברה אהבה נכזבת. חיים טובים לזה אנחנו רק מיחלים, ומה עם האנשים החולים? החיים […]
בכי, תגובה נורמלית של אנשים, תופעה פיזיולוגית בה זולגות דמעות מהעיניים. בכי רגשי, מסלק גוף זר. כשעזבת, לא בכיתי. דמעה אחת לא יצאה מהעין שלי. כולי הייתי מפוצצת רגשות, לא […]
"אמא תקני לי רובה ירוק ומכונית מירוץ ירוקה!" דרשה הילדה הקטנה מהאמא המיושנת, שרק אמרה "לא חמודה שלי זה לבנים, אולי לאחיך זה יתאים.." "אבל אמא אני רוצה את זה! […]
תהיה האדם שאתה רוצה שיהיה מולך, לא טוב לך עם מישהו? לא נורא תתרחק סימן שהוא לא בשבילך והיית צריך להבין את זה, אל תעשה פרצופים לאחרים, אל תשנא אחרים, […]
פרק 46 חלק ב': "אני חזקה?" הולוו האפורה של אבא נסעה במהירות. הלב כמעט והחסיר פעימה! הרגשתי שאני עומדת לפשל.. ידיי ורגלי לא הפסיקו לרעוד הרגשתי איך אני מחווירה לאט […]
אני ורוזי ישבנו לארוחת ערב. היא לא דיברה, מאחר שאנג'י לא הופיעה איתנו פה. היא הייתה בעבודה הערב, כי היא התנדבה לשלם את חשבון הטלפון שאמור לבוא עוד עשרה ימים, […]
תכתבו פוסט בפייסבוק- אם אין לכם לפחות חמשת אלפים חברים ששמים עליכם משהו, הוא לא יגיע רחוק במיוחד. תשלחו מכתב לכל העולם- הוא פשוט ייזרק לערימת הגריסה. תפתחו עצומה- לאף […]
"לוס, האם את מאמינה בגורל?" שאלתי אותה. לוס הביטה בי במבט מהורהר ואמרה "חלקית." חלקית?" שאלתי. "אני מאמינה שיש גורל כי אני רוצה שיהיה לי משהו להאחז בו שבסוף אני […]
אומרים שאנשים מחייכים כשהם מאושרים, אבל זה לא תמיד נכון. כשאנחנו רואים מישהו מחייך, האם זה אמיתי? או רק מסיכה שהוא שם על עצמו כדי להראות לכולם ש'הכל בסדר'? באיזושהי […]
