סיפורים על סיפור מרגש

חיבור

בסקר שנערך בישראל, לפני מספר שנים, גילו ש 40 אחוזים מהנשאלים בו אמרו שהם מעדיפים כי ילדיהם לא ילמדו עם ילדים מוגבלים בגן ובבית ספר. ועוד חמור מכך, בסקר עלה […]

כריות תוקפניות

מכרים את האנשים האלה עם הכוונת שטניות האלה? האנשים האלה שבהתחלה הם מאוד נחמדים, מלטפים מדברים איתך בגובה העניים, ואז יצאים עליך בפול פאוור בלי שום כוונה נראית לעיין. אז […]

רק חולם

אני רואה אותה יושבת על ספסל ומדמיין אותה קרובה אלי מדמיין שאני מדבר איתה. וכשאני מדבר איתה אני מרגיש טוב כאילו אני מדבר עם עצמי מול המראה. ולא צריך לחשוב […]

מהו געגוע?

“מהו געגוע?” זו היא שאלה שהתעסקתי בה המון מאז שסבא שלי נפטר האם זה הדברים הטובים או אולי דווקא הרעים האם זה הוא זיכרון ילדות מתוק ורחוק או אולי החוויות […]

דיאלוג האהבה

בן: תכתוב לי מכתב אהבה לנופר יונתן: שלום גם לך (המום מהישירות של בן) בן: שלום שלום אתה יכול בבקשה לעזור לי (הוא מתנשף) יונתן: מה מכתב אהבה תגיד לי […]

מאמא אמא ואני

כשהמורה נכנסה הסתכלתי עליה והייתה תחושה חזקה שהיא יודעת את הסוד הגדול שלי. לא היה לי כוח להתעסק עם שאלות חסרות טאקט אז פשוט השתמשתי בתחבולה הישנה והטובה ושיקרתי שנפל […]

ריסיים נפולים

יום אחד טיילתי ברחוב וראיתי איש שכוב על ספסל, הוא היה מאובק עם עיניים חצי עצומות כחולות ועמוקות כמו הים. עיניים שהזכירו לי את אבא שלי. הם היו אדמות מעיפות […]

דיוקן עצמי

אמיל שאף לדבר אחד — להכרה. הוא רצה שיכירו את הציורים שלו בכל העולם ושילמדו את העבודות שלו בבתי ספר לאמנות. מאז גיל ארבע-עשרה פנטז שקובי מידן מראיין אותו בתוכנית […]

ורד אדום

כשבאת בפעם הראשונה לא האמנתי. כשבאת, עם השיער החום עטור התלתלים המקפצים בעליזות, עם העיניים הכחולות השלוות, עם החיוך השובב שמשחק בקצה פיך, לא האמנתי. הזמן נעצר, הרוח דממה. ליבי […]

נעלי לכה אדומות ובוהקות – חלק ב’

הסתכלתי על עצמי מהצד. טרם יצאתי לעבודה, התאפרתי ובחנתי בקפידה את בבואתי שהשתקפה מהמראה. אישה גבוהה בלונדינית ויפה מאופרת בטוב-טעם. על עפעפיה צללית בצבע לילך ואודם ורדרד בצבע טבעי ועדין […]

נעלי לכה אדומות ובוהקות – חלק א’

שקט, אני צריכה להתכופף. ולא לדבר יותר מדי שלא ישימו לב אליי. ולצערי היה לי מאוד קשה לעשות זאת. מה לעשות אני בעצמי גבוהה. ובאותו יום בחרתי באופן מוזר ומפתיע […]

רק רציתי שתדע פרק 2

זוהר אני ושי-לי (חברה נוספת במשלחת) התמקמנו בחדר שלנו והכל היה סבבה לגמרי. שי-לי ואני היינו עסוקות בפריקת המזוודות שלנו, ולפתע נשמעה צעקה, זו הייתה זוהר! שי-לי ואני חיפשנו אותה […]

רק רציתי שתדע פרק 1

ליעם שלי, כבר חצי שנה שאתה לא נמצא כאן, חצי שנה של געגוע וכאב, חצי שנה שבה כולם מנסים לעודד אותי ולגרום לי לחייך. מצד אחד, אני מתמלאת בכעס מכך […]

טרילוגיית האדם הטוב || חלק 2

רצתי. הלב שלי פעם במהירות משתי סיבות : האחת, מהירות הריצה. בחיים לא ידעתי שאני יכולה לרוץ כל כך מהר. השנייה, התרגשתי. אמי העלתה בי תקווה קטנה שאולי חלומותיי באמת […]

טרילוגיית האדם הטוב || חלק 1

ישבתי על המזרן-מיטה שלי. הייתי בטוחה שזה עומד להיות עוד יום רגיל, חבורת גנבים באים לבקר אותנו, אני יוצאת לכרות עצים ששבקו חיים ולגזום קוצים ועשבים שוטים שהחלו לעלות על […]

טרילוגיית האדם הטוב

אף בן אדם לא באמת יכול להבין את משמעות החיים. לא באמת. זה דבר גדול. גדול – בהרבה מכל מה שעולה על הדעת. נו אני יודעת, אני קיטשית. ובצדק. אפילו […]

~ לעולם לא אשכח בלוג מספר 2~

המגדל שלי נופל… הבלוג של לורה ( 2 בצהריים 30/3/2019 ) , טקסס -ארצות הברית. אני כותבת כאן, לא רק לעצמי אלא בתקווה.. שגם אתה או את רואים את זה […]

כשהנפש יודעת לבכות

חנינה התהלך אנה ואנה, לבו השבור הצעיד אתו בסלון ללא מנוחה. ‘תפסיק כבר עם הלחץ הזה, אתה בודק את הטלפון כל עשר שניות, כאילו לא היית שומע אם מישהו היה […]

The Lost Latter/המכתב העבוד

.יום.כניסה לבניין. המצלמה מכוונת לדלת ולאחר שניות ספורות יוצאה משם אדם, בחור רזה וצעיר ממהר לאנשיהו. המצלמה ממשיכה להתקדם לכיוון הדלת. 2.לובי המצלמה מצלמת מזווית מלמעלה, בהתחלה ריק אבל לאחר […]

~ לעולם לא אשכח ~

הבלוג של לורה (5 אחר הצהריים , 27/3/2019 -טקסס ארצות הברית). היי, השם שלי הוא לורה ואני בערך בת 30. לפני 5 שנים היום הכי נורא בחיים שלי הגיע. כשמגיע […]

עץ זקן

בקצה של הר גבוה יש עץ אחד יחיד ומיוחד. העץ זקן כמו הזמן, אך צעיר כמו ענן, הוא חכם כמו היקום, אך נולד כמו אדם. אנשים רבים טיפסו לאותו ההר […]

יואבי למה?

יואבי למה הפרחים כמלים? כי הם נבלים שירה. יואבי, אבל הם לא היו יפים שנה שעברה? כן, אבל עבר זמנם. יואבי, עכשיו הפרחים ימותו? כן שירה. יואבי, זה לא יקשה […]

רגע לפני

אמא, אני זוכר את מה שאמרת לי. תמיד לפני שיום העצמאות מגיע, לפני שמתחילים בחגיגות, אמרת לי את המשפטים הבאים. ובקשת שאני לא אשכח זאת בחיים. היום, כשאני נשארתי עם […]

שכונה קטנה בורשה שבזמן המלחמה

סדקים על הקירות, אחרים ממשיכים לחיות. בשמונה נסגרים השערים, מה עושים? כיצד נכנסים? השכנים כיבו את האורות. הילדים כוסו במיטותיהם בטלאים שנותרו, שמא לא יתקררו. ההורים מורידים את מסכותיהם, וחושפים […]

נועה ואני פרק 5 “מחזירים את המשפחה לקדמותה”

נתשה! אני זומבית (בכי) אל תהרגי אותי.. יש לי חשק לאכול מוח… תצילי אותי! יש לי רעיון אבל אני צריכה אותך! מה את רוצה שאני יעשה? אני רוצה שתביאי את […]

קסם

האצבעות שלה נעות על המקלדת כמו משי, היא מקלידה אותיות שנהפכות למילים, שנהפכות למשפטים, שיוצרות פסקאות, שמחברות סיפור מרהיב! אני אוהבת לצפות באחותי שופכת את ליבה וחוכמתה לתוך סיפור כה […]

אני תמיד אזכור אותך, וזה תמיד יכאב.

הרגע הזה, כשהעולם קופא, כשהכל כבר לא משנה. כשהכל אבוד כבר, הכל נעלם. ועכשיו בשביל מה להתאמץ? כשמאבדים הכל? זה מרגיש כמו, כמו סכינים בלב, והדימום לא נעצר, אתה עברת […]

בריונות ברשת : פרק 1

פרק 1: (סיפור זה מיועד לנערים ונערות ויש בו כל מני גינויים כמו : כוסית וכדומה.. זה הקטע של הסיפור, מיועד מגיל 13 ומעלה! אגב זה לא סוטה אין מה […]

הבריחות של הבחירות – פרק 2: חלק א’

מצמצתי בעיניי לקול של צפצוף משאית, ” עצור רגע ” שמעתי קול צועק, ” ילדה ” הוא תלתל את כתפי ופחתי את עיניי בבלבול. לעיניי נגלו בחור הנראה בן 18 […]

הבריחות של הבחירות – פרק 1: חלק א’

‘ 20.12.15 ‘ אני כותבת בצד השמאלי של הדף ועוברת לשורות, איך אני אתחיל? ‘ קוראים לי לילי (ליליאן בשם מלא), אני בת 15 (כבר 19 ימים). עיניים חומות-דבש, שיער […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך