אני מתעוררת שוב בחדר שקירותיו לבנות ורק ריח ניקיון חריף מבהיר לי שזהו לא חדרי, לפי קול המכונות והצריבה בידי השמאלית אני בבית חולים שדה במחנה. ידיי היו כבולות למיטה, […]
הסתכלתי במראה על גבי ונקודה אדומה הייתה במרכזו, המקום בו כנראה האדם ההוא הזריק לי חומר לא מזוהה שלא הצליחו למצוא בגופי בבית החולים. "אתה רוצה ליוי לפגישה שלך עם […]
ציפצופים קבועים הדהדו בראשי שכאב ופעם בחוזקה, ריח חריף של חומר ניקוי שרף את נחירי ואני פקחתי באיטיות את עיני שנצרבו מהאור הלבן העז שחדר אליהן. הייתי בחדר לבן כמעט […]
העיר אף פעם לא שקטה, משאית פרקה ארגזים וחביות לתוך בניין שנראה נטוש לחלוטין חוץ מכמה אנשים שהזיזו דברים בפנים וניקו אותו. המשכתי לללכת ברחוב עם הידיים בכיס הקדמי של […]
הגעתי בסופו של דבר הבייתה, הייתי מותש ופשוט זחלתי מתחת לשמיכה שלי מבלי בכלל להוריד את הבגדים. רק הנעליים שלי מצאו את מקומן ליד מיטתי, קמתי אחרי רבעש עה כי […]
גרוני כאב ועיניי יבשו מהדמעות, קברתי את פניי בכרית וניסיתי להירגע. עיניי כנראה אדומות וכך גם אפי, לא רציתי לזוז. "אתה צריך לקום אוז, אתה לא יכול להישאר כאן לנצח." […]
פרק 1 שעת הנקמה "ג'ונתן…" אמר הזקן שישב על כיסא הנדנדה בבית העץ. "מה?" שאל ג'ונתן והסתכל על הזקן. הזקן עישן במקטרת שלו ואז הוא השתעל. "אתה בסדר?" שאל ג'ונתן. […]
כאן היה פרק ו' של הסיפור שפורסם אמש. בדיעבד החלטתי שקפצתי עמו קצת מעל הפופיק ופתחתי קו עלילה של פנטזיה גבוהה שמצריך עיסוק רב בבניית עולם שבקלות יתפרס על פני […]
הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית […]
הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית […]
הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית לבקשת הקהל הסרה זמנית […]
[תקציר הפרקים הקודמים: גל גוסס, רוני סועד אותו ומתוודה בפניו על אהבתו אליו. כשרוני מביע ייאוש ממותו הקרב של אהוב לבו, מציע לו גל רעיון יוצא מהכלל. הסיפור מסופר מנקודת […]
גל עמד למות, וזה היה נורא. כל מוות עצוב בגיל כזה, אבל בשבילי זה היה עצוב במיוחד כי היה לי עליו קראש קטן. כנראה שלא הייתי היחיד כי הוא היה […]
לא רציתי לקום מהמיטה, התעלמתי מהדפיקות הרמות על דלת חדרי ורק ניסיתי לא לבכות. *כמה שעות לפני כן* "אז אתה מנהיג להקה משלך עכשיו אוסקר?" שאל דניאל ואני הנהנתי, הוא […]
^נקודת מבט דיינה^ "זה מדאיג אותי שהם עדיין לא חזרו." אמרתי וצעדתי בחוסר סבלנות הלוך ושוב מאחורי הספה, פרקר ונארה ישבו שם וצפו באיזו תוכנית קומדיה מטופשת ופיל לידם עם […]
רוז חיכתה בסבלנות על אחת הספות מול הטלויזיה הדלוקה, היא הסתכלה על תוכנית קומדיה מסוג כלשהו כי שמעתי צחוק ברקע. "מוכנה לצאת?" שאלתי והיא הסתובבה אליי, היא הינהנה וסגרה את […]
הם נשארו שם ואכלו, אני הלכתי לחדר האימונים שבקעו ממנו קולות של מתכת משתפשפת על מתכת ואנקות מאמץ. "לא עושים כיף בלעדיי אני מקווה." אמרתי בחיוך כשראיתי את פיל וניק […]
הכיסא בראש השולחן היה ריק וכנראה שמור בשבילי, התקדמתי והתיישבתי בו. השאר כבר התחילו לאכול ולשתות, הכל נראה מצויין. באמצע השולחן היה סיר של ספגטי קרבונרה ועל השולחן מפוזרים ירקות […]
החדר היה גדול מהשאר כאן, לפי הצצות בחדרים פתוחים של אנשים. על הקירות היה טפט ירוק וציור של יער ירוק תלוי מעל המיטה הזוגית שהייתה צמודה לקיר הנגדי מהדלת, מסגרת […]
לבניין הייתה חנייה תת-קרקעית, מאד מושקע לדעתי. ג'ף החנה את האוטו כשהשאר בחוץ עוזרים לו, הנסיעה הייתה מאד מעייפת אבל אני חושב שהיא שווה את זה. "אז כמה חדרים יש […]
אפילו לא הקשבתי להם, הלכתי לחדרי כשרוז רצה אחריי מנסה לעצור אותי אבל לא הקשבתי לה או הבטתי בה. עליתי ישר למעלנ וסגרתי את דלת החדר מאחוריי, רוז נכנסה לפני […]
הלכתי תשוש על החוף, רגליי משאירות סימני גרירה על החול שנשטפים עם הגלים. עליתי במדרגות ונתקלתי בג'סיקה, היא ישבה שם והביטה למרחק. "הכל בסדר ג'סיקה?" שאלתי והתיישבתי לידה, היא התנערה […]
נכנסנו למסעדה שנראתה קצת יותר כמו דיינר וישבנו בשולחן ענקי, דיינה לא הביטה בי לאורך כל הארוחה וכך גם פרקר. הלכנו בשקט במסדרון הפתוח עם רוח מהאוקיינוס מקרר את האוויר, […]
סברינה ישבה על מכסה המכונית של בראד, והוא נישק אותה באגרסיביות. ג'וליה הביטה למקום בו חנתה המכונית של ניקול ודניאל, שניהם עמדו ליד המכונית יחד עם עוד כמה אנשים. דניאל […]
עמדתי שם מביט בגלים נשברים על החוף. טעם שפתיה עדיין על שלי, הריח שלה נדבק לחולצה שלי. זה לא אמור להיות, ככה לא מרגיש כשאוהבים מישהו ללא גבולות. לפחות לא […]
נסענו על הכביש המהיר למשך כמה זמן, בדקתי מידי פעם שפיל עדיין אחריי וכשהשמש הגיעה לאמצע השמיים עצרתי באחת מתחנות הדלק בצד הכביש. "אני הולך פנימה לבדוק אם יש מלוניות […]
כולם עמדו שם ודיברו, דיינה ורוז היו לידי ורק דיינה רצה לשאר הבנות לברך אותן. "אני לא מבין איך את כזאת גבר רוז…" אמרתי לה והיא צחקה. "זה בטבע שלי, […]
"אז לאן הולכים אוז?" שאל אותי פרקר, עיניו החומות נעוצות בדרך לביתם של ג'ף ונארה. "ניו-יורק בהתחלה, אני רוצה להתרחק קצת מכאן אבל עדיין במרחק סביר." אמרתי וחיזקתי את האחיזה […]
ישבתי בשולחן ארוחת הבוקר, אחותי לידי ואימי במטבח מכינה לנו פנקייקים. "אז… החלטת לאן אתה הולך?" שאלה אותי סילביה אימי, היא הניחה את הצלחת שעליה נערמו פנקייקים באמצע השולחן. "את […]
כן כן החלטתי שאני עושה את סיפורו של אוסקר (אוז) אוליבר נורכר האהוב שלנו, הסיפור יהיה מנקודת מבטו של אוליבר ויעסוק בדברים שעשה לפני שהצטרף ללהקה שלנו ופגש את לונה. […]
