הארוחה הייתה מלאה בשיחות חולין קצרות ובאוכל משובח, קרול הרגישה מעט לא בנוח עם העובדה שלא הכירה אף אחד מהאנשים שישבו סביב השולחן אבל היא ניסתה להתרכז באוכל יותר. "אני […]
"דוקטור ווסרמן יראה אותך עכשיו." האחות המחוייכת הייתה היחידה שנשארה במרפאה חוץ מהדוקטור ומר. ל, הוא קם על רגליו והביט בה. "תודה רבה, לשם כן?" שאל מר ל. והיא הינהנה, […]
קרול התעוררה באמצע הלילה שוב, גלי החום של אוגוסט והעובדה שהיא עדיין קצת חולה לא עזרו. היא יצאה ממתחת לשמיכה הדקה והוציאה כוס מהמדף. היא מילאה את הכוס במים ולגמה […]
קרול ישבה שוב במשרד שלה, עבודה מתשע לחמש ששילמה את החשבונות. מאז מות אימה היא לא שמה לב לזמן שחלף, כבר כמעט שבע שנים חלפו. היא קמה מהכיסא שלה לכיוון […]
"אוז תתעורר!" קראה פייז', פקחתי את עיניי והיא ישבה על המיטה שלי. "מה קרה?" שאלתי ושיפשפתי את עייני. "כבר בוקר, הם לא עונים לי יותר." אמרה פייז' ואני ניערתי את […]
האנרגיה עטפה אותי במלואי, חיממה את עורי ברכות. ריפאה את הפצעים על מפרקי האצבעות שלי, עמדתי בעיוורון וראיתי דמויות זזות מידי פעם. "דיינה!" צעקתי בקול חנוק, גיששתי את דרכי לאן […]
"לעמוד כמו אידיוט עם הפה פתוח לא יביא לפתרון." אמרה וונסה כשצעדה הלוך ושוב על פניי בחדר האימונים במכון, פיל פרקר ורוז עמדו יחד איתי. "תזכירי לי מה את בדיוק?" […]
"לעמוד כמו אידיוט עם הפה פתוח לא יביא לפתרון." אמרה וונסה כשצעדה הלוך ושוב על פניי בחדר האימונים במכון, פיל פרקר ורוז עמדו יחד איתי. "תזכירי לי מה את בדיוק?" […]
מישהו סחב אותי, זה כל מה שיכלתי להרגיש. עיניי היו עוד עצומות והחושים שלי עוד לא ממש התגבשו, אבל הרגשתי ידיים חזקיות מחזיקות אותי מעל לאדמה. ניסיתי לפקוח את עיניי […]
האדמה רעדה תחת רגליי קלות, הידקתי את ידי לאגרוף שאחז בחוזקה את סרט המשי הצהבהב, בראשי עלו שוב הרונות שהיו חקוקות על קירות החדר עם הנבואה. המגן וחרבי התחממו שוב […]
לחישות ונקישות נשמעו ברחבי חלל החדר, בהתחלה לא הבנתי אותם ואז כשהתרכזתי התחלתי לשמוע מה הן אומרות. 'רק אחד מהשניים, האפלה והאור. חרב זוהרת מול טפרים שלופים, שיניים אל מול […]
נשארנו בחדרון עד שעות הצהריים המוקדמות, רחל פתחה את הדלת וסימנה לנו לצאת בשקט. "בעלי הלך לעבוד, אתם חייבים ללכת עכשיו." אמרה והביטה לכיוון המדרגות כשעלינו אחד אחד חזרה למרתף. […]
הם התחילו לזוז, לאט בהתחלה ואז נגמר הלחש. "הכל בסדר איז?" שאל אנדרו והביט סביב, הוא עמד לידי ואני חיבקתי אותו בחוזקה. "כן, אבל אנסטסיה יודעת שמצאנו את המזבח." אמרתי […]
האוויר בפנים היה קריר ושרר שקט מוחלט, הדלת נסגרה חרישית מאחוריי. "את כאן," אמר קול נשי דק וצרוד "אבל מתת. איך… איך זה אפשרי." היא המשיכה והרגשתי שהיא מתקרבת אליי, […]
שינה מתוקה וערבה, בלי לדאוג שאצטרך להתעורר ולברוח מאוייבים. ארנולד שכב לידי נושם עמוקות, ישן בשלווה. כל שריריי נרפו כשהוא היה לידי, הבטתי החוצה דרך החלון המאובק לתוך היער. קמתי […]
"מעולה כולם, מגיעה לכם הפסקה." אמרתי והזיעה גרמה לשערותיי להידבק למצחי, רוז עמדה מולי וחרב בידה אחת ופגיון בשנייה. "אתה פשוט לא רוצה להמשיך כי אתה יודע שאתה תפסיד." אמרה […]
קיללתי בשקט כשהכנסתי חזרה את הפלאפון לכיס, הבטתי סביבי לראות אם מישהו מתבונן בי ורצתי לחפש את דיינה ופרקר. "מה קרה?" שאלה דיינה כשהגעתי בריצה אליהם מתנשף. "מי שתקף אותי," […]
"עדיין כלום," חזרה קאסי מהשמירה שלה ופיטר יצא מיד כשהתיישבה "אנחנו מחכים כבר כמעט שבוע." היא נראתה עצבנית וחסרת סבלנות. "הם יבואו בקרוב, אני בטוחה." אמרתי וקמתי ממקומי מביטה לתוך […]
שכובה על בטני הרגשתי כאילו האדמה כולה זזה, לא העזתי לפקוח את עיניי. "צריך לעצור." אמר קולה הרגועה של אפריל, היא עמדה משמאלי. "אנחנו לא יכולים להסתכן בזה." אמרה קאסי, […]
רצנו ביער, אני וקאסי. "את חושבת שהיא תעקוב אחרינו?" שאלה קאסי בנשימה קטועה מחוסר אוויר, בלעתי רוק במהירות והבטתי מאחוריי. עדיין רצו אחרינו חבורה קטנה של ערפדים. "כן. היא עוקבת […]
הערתי את כולם בשקט והשארתי לקטיה פתק על מה שאנחנו הלכנו לעשות, למרות שהיא יודעת עדיף שהאחרים יחשבו שלא היה לה מושג. אספנו את כל הציוד שלנו בדממה ובחסות הלילה […]
העירבוב של מה שראיתי בקרב לבין מהנת עשות גרמו לבטן שלי להרגיש כמו סבך חוטים שלא יכלתי לפרק, ההליכה שלנו ביער לא עזרה ממש. "רק עוד כמה קילומטרים ונגיע ליעד […]
&נקודת מבט גוף שלישי& הוא הביט על האוהל מבחוץ, מתחבא מאחוריי הצללים שהעצים מסביב למחנה הטילו עליו. ציפורניו הארוכות שורטות קווים ארוכים על אחד הגזעים שהניח את ידו עליו כשראה […]
&נקודת מבט קאסי& "הם בדרך עכשיו, קצת מאוחריי." אמרתי לאחד מהרופאים שעמדו בחלוק הלבן שלהם, התנשמתי בכבדות והתיישבתי על אחת מהכיסאות בחדר ההמתנה. "למה אתם רוצים להפוך אותו לחזרה לאדם?" […]
כולם הלכו בשקט לכיוון החזית ושון רץ קדימה כדי לראות אם יש אנשים לפנינו. 'בנתיים כלום המפקדת, אבל אני מריח דם בקרבת מקום.' אמר לי שון ואני חשבתי לרגע, שוקלת […]
קולות של אנשים שלא הכרתי התערבבו בראשי ופעם נוספת ריח הניקיון שכבר זיהיתי כמרפאה או בית חולים שדה עלה באפי, מיצמצתי וניסיתי להסתגל לאור המכושף שריחף מעליי. "היא התעוררה." אמר […]
השינה שלי הייתה קצרה וחסרת מנוח, התהפכתי על ספת המשרד שלי במשך כמה שעות עד שהחלטתי שאין טעם לנסות ולישון. יצאתי מהמשרד ואוויר הלילה הקר היכה בי ברוח שנשבה בחוץ, […]
כשהפסקת הצהריים הגיעה הספקתי לעשות את כל העבודה שהצטברה לי במשך כל הזמן שלא מילאתי את תפקידי, ארנולד נכנס למשרד שלי עם שני מגשים מחדר האוכל. "אתה יודע שבעיקרון אבור […]
"אודליה! מה את עושה כאן?" שאלתי בפליאה והיא הסתובבה מלהביט מחוץ לחלון הקטן של חדרינו וחייכה אליי את החיוך הייחודי שלה. "דרשתי להשתחרר כדי להצטרף אלייך, כשנגמרו הגיוסים שדרך אגב […]
אנשים נכנסים במהירות לחדר שלי ואני מרגישה שגרוני יבש וכואב אבל הצרחה לא מפסיקה, ארנולד נכנס ומחפש בפראות את האיום. דמעות זולגות על פניי וקולי נשבר לבכי מר, אף אחד […]
