אל תתקע בכאב, תרחף מעליו.. כאב זה יופי, תלמד לקבל אותו, תן לכאב לכאוב ותמשיך הלאה.. תחייה ללא שום מחשבה, פשוט תניח את הכאב בצד ותשמח, תהיה משוגע.. אך איך […]
את לא מכירה אותי.. עוד לא ראית אותי בעיינייך, עוד לא חשת את עורי, עוד לא שמעת את קולי.. ואני לא ראיתי את גופך, אך ראיתי עמוק אל תוך נפשך.. […]
השריטות על לבי מדממות. הדמעות מעיניי זולגות. הצמרמורות על עורי מקפיאות. מדוע עזבת? ידעתי שזה יקרה, אך לא רציתי שזה יקרה.. אני אוהב אותך, כל כך אוהב, ואת פשוט עזבת, […]
היא יושבת, ידך סביב ראשה.. ידי מתחילה להושט לגעת בלחייך, להסיט את ראשך לכיווני ולנשקך.. ואז היד זזה, משנה כיוון, לסדר את השיער.. לא משנה כמה אני מנסה, כמה אני […]
בוכה מבפנים, חזי לוחץ, אך הדמעות אינן יוצאות. העצב רב, ומדוע הוא כל כך חזק? איני יודע. חזיונות חולפים במוחי, הדם שוטף מידיי, רגליי קורסות, הסכין ננעצת בחזי. והמוח אומר […]
וכשאתה מפחד, והפה לא נפתח והמילים אינן יוצאות.. הכאב שבשתיקה חוזר. תמיד שתקת בנוגע לאהבותיך, לא נתת לאיש לדעת.. וכשאתה שותק מולה, אל מול שגילית לה את אהבתך.. זה כואב. […]
חזיונות מתלקחים במוחי.. חזיונות של סבל, כאב, מוות.. שם מונחת הסכין, שם פתוחה לה מחברת, מחברת מלאה בסיפורים, ובדף כתובות מילים שאומרות להתראות, וכאן, כאן בידי אני מחזיק בחבל.. ~~ […]
מלאכים סובבים אותי מכל עבר. לכל מקום אשר אליו אביט, אראה אין-ספור מלאכים. מלאכים ולצדם בני אדם, בני אדם רגילים, שמחים, אוהבים.. ומלאכים, מלאכים מכונפים, מלאכים שבורים.. כל מלאך ומלאך […]
צעד אחד קטן. ואתה באוויר, בין שמיים לארץ, נופל לאיטך. הדאגות נשכחות מלבך, משב הרוח מלטף את פנייך. וברגע אחד קטן, הכל נגמר. כל העבודה שלך שלא יראו, שלא יראו […]
הם, הם מדברים על אהבה, מדברים על נשיקות. ואתה, אתה שוכב וחושב, דמעות זולגות מחדש על פנייך ואינספור פרפרים על ידך. כל פרפר אמור לסמן אדם אהוב, אדם שאסור לך […]
אני אוהבת אותך. מילים כה צורבות, נחרטות במוחי בכאב. המילים היוצאות מפיה ומחשבותיה הולכים לכיוונים כה שונים, ואני שרוצה את המילים קורס. איך אפשר להגיד שאתה אוהב מישהו, אם הוא […]
לגן עדן יש הרבה צורות, חלקנו חושבים עליו כעל עולם ירוק עם מדשאות אינסופיות ובתים כפריים פה ושם, חלקנו חושבים עליו כעל מקום מלא מחשבים ומשחקים, בשביל חלק מהאנשים הוא […]
אתה צעיר מכדי למות. אתה צעיר מכדי למות. עוד לא ראית הכל בחיים, אתה צעיר מכדי למות. אבל עם כל יום החיים נהיים גרועים יותר. הדיכאונות מתחזקים, לאנשים פחות אכפת, […]
שוב אני כאן. שוב הסכין מחכה. שוב היד מתחננת לשריטה, והפעם אני עלול להיכנע. אין הרבה לחדש, הכל כבר נכתב. הדם הנוטף מלבי כבר מוכר. מילותיי לוחצות על השריטה, מוציאות […]
חתך לדימום. להבה לכווייה. שמחה לעצב. שמיים לעננים. ואהבה? אהבה מובילה לסכין. והמילים הכתובות כואבות. כשהסכין החדה ביותר שביכולתך להחזיק היא עטך, אתה לא מפסיק לכתוב. כשהפחד משתק בזמן שידך […]
אני יושב וחושב. מה לכתוב? הכאב פוגע במוחי, הדמעות רבות לצאת, הכאב של לבי הפועם אך בקושי. תמיד כשכואב הייתי כותב את שעל לבי, הייתי מספר את סיפוריי ורגשותיי הכואבים […]
אני מרגיש שוב את ההרגשה הזאת. הרצון הבוער לקחת סכין מלובן ולנעוץ עמוק בחזה. לדקור את לבי ולהפסיק את פעימותיו, להפסיק את האהבה. כל מה שרציתי בחיים היה להיות מאושר, […]
ליבי אינו בטוח, האם אמיתית את, או שכשאעזוב את ידך אין תטרחי להסתובב? ראשך מופנה קדימה, פיך נע בדברך על בעיותייך. ידי בידך, רגליי כושלות אחרייך; האם זאת אהבה, או […]
דממה. צמחים מטפסים מכל עבר. פרחים בכל מקום. חומות אבן תוחמות את האזור היפה ולא נותנות ליופי הצמחים לצאת. איש הולך בצד הכביש שבגובה החומה. הירידה מובילה לפתח הגן. וורדים […]
הוא עומד, לבו פועם בחוזקה, מזרים את דמו בכוח לאורך עורקיו ועד לידיו הרועדות המתקרבות לידית הדלת. עיניו הנפוחות והשחורות מלילות ארוכים וחסרי שינה מחשיבה עלייך כבר אדומות מבכי וכאב. […]
אני עומד, והסכין בידי. ידי מחזיקה בידית הסכין ומסובבת אותו באצבעותיה. זה סכין חד, מבהיק בכוספו כנגד האור, להבו מנצנץ כאילו מצמץ ברמיזה רבת משמעות לכיווני. אני מצליח לבסוף להבין […]
