כריס כיוון את החרב הארוכה אליי. הוא עמד בדלת הפתוחה לרווחה, מזיע וכולו אדום, לבוש באותם בגדים שלבש כשעזב את הטירה. "כריסטופר אתה לא חייב לעשות את זה!" אמרתי. "את […]
צחנת המסדרון עלתה שוב באפי ועיוותתי את פרצופי בגועל, סגרתי את הדלת וירדתי במדרגות התהלכתי באיטיות לעבר המטבחון הקטן שעמד לרשות בניין המגורים מקרר, ארוניות אחסון, דלפק מיקרוגל וקומקום חשמלי. […]
הקדמה לחלק אחד [או עונה ראשונה עם תרצו:]- מצחיק איך חיים יכולים להשתנות בגלל טעות כל כך קטנה, כמו מפגש לא צפוי עם אדם מסוכן. או התחלה של חיים חדשים […]
ליל חורף 1800 יצאתי מביתי לכיוון המכולת השכונתית כמו בכל יום. התחלתי לפלס את דרכי בין השלג עד לחנות. הפעם, זה לא היה כמו בכל יום, לומרות שזה כן. אבל […]
"אמא… אמא." אני חוזרת מ'גן-החיות' ומחפשת את אימי. "מה, חומד?" היא שואלת אותי, ואני מתקדמת אליה, מבלי להגיד יותר מידי, ועוטפת אותה בחיבוק. אני כלכך נרגשת וצורחת כמו משוגעת. "מה, […]
ישבתי בחדר הגדול, ולא ידעתי מה לעשות. כבר חקרתי את כל האזור, את מערכת החדרים שניתנה לי. ואני חייבת להגיד לכם, שהם פשוט ענקיים. כבר בחנתי את כל השמלות בארון, […]
מסיבות קולג' מעולם לא היו הקטע שלי, גם לא לפני שהייתי בקולג'. הפעם היחידה שהלכתי למסיבת קולג' הייתה כשהייתי בת שבע – עשרה, ואחת החברות היחידות שלי סחבה אותי לשם. […]
במשך כל התשע עשרה שנה אשר סיירה קיימת היא לעולם לא ראתה שמיים כאלו חשוכים, שחורים, נקיים מכל ענן או כוכב זהוב וקטן. רוח קפואה הצליפה במעיל העור השחור שלה, […]
אני לא ממש בטוחה איך הגעתי אל האמון, הכל מעט מטושטש, אבל הגעתי, ועכשיו, אני הולכת למצוא אותו ולשאול מה לעזאזל הולך פה. אני עוברת ליד אנשים, והם לא מאמינים […]
וראיתי רק את פרצופה המודאג של האחות, "או, סוף סוף התעוררת!" היא אמרה בהקלה "כבר חשבתי שצריכים לפנות לבית החולים!" מצמצתי והסתכלתי על החדר, זה לא היה חדר המרפאה אבל […]
עמדנו, אני והנער, על הדשא הירוק והלח כששמש אחר הצהריים קופחת מעלינו. ריח אורנים מילא את אפי. "מי את?" שאל אותי הנער שוב בקול תקיף. "איפה אני?" שאלתי אותו בהתעלמות […]
אני מהדקת את אחיזתי בתיק, פוחדת שכשאשחרר את האחיזה הוא פשוט יישמט מכתפי. יום ראשון ללימודים, כולם בחצר, מחפשים את אלה שלא פגשו חודשיים או פחות. במצב שלי, לא פגשתי […]
עדן רביבו- היי אני עדן, בת 17. בת הזקונים במשפחה. יפה? תלוי. שיער חום שמגיע את המותניים, עיניים ירוקות, וצבע עור בהיר, אני פשוט מהטיםוס שלא מצליחים להשתזף. אני די […]
להיות תלמיד בקולג' זה לא גרוע כמו שחשבתי שזה יהיה, בייחוד שאחותך כבר למדה פה ולימדה אותך את כל הטריקים והטיפים לניצול הדברים הפחות טובים פה. רוח קרה הכתה בי […]
-מנקודת המבט של אדי- שלום, שמי אדי. אתם בטח שמעתם לא מעט סיפורי בריונות אבל שלי הוא טיפה אחרת, אף אחד לא הכניס אותי לתוך פח הזבל ואף אחד לא […]
״הגענו.״ ג׳ייסון אמר ועצר את המכונית. ״לאן?״ שאלתי עם רעד בקולי. אני לא יכולה לסמוך עליו כל כך מהר. ״לבית שלי.״ הוא אמר וירד מהמכונית. מה אני אמורה לעשות עכשיו? […]
הכרנו מחוץ לרשת קופיקס , ניסית להכניס לקוחות,אמרת שהכל אצלכם 5 ₪ ,אחרי זה ניכנסת לחנות ויצאת עם עוגה-סתם לחלק הסתכלת עליי ואמרת לי "בואי חיילת" עם חיוך כזה גברי […]
החלטתי להתחיל סיפור חדש, חשבתי על הרעיון הזה שלשום וכבר כתבתי פרק וחצי ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן שאני אנסה ז'אנר שהוא לא על טבעי אז ההסבר על הסיפור הוא ככה: […]
"אדווין" הייתה המילה האחרונה שאמא שלי אמרה לי . היא אמרה את זה כבקשה, תפילה, ואז האור בעיניה כבה . ניתקו אותה מהמכשירים ואותנו הוציאו מהחדר. זה כל מה שאני […]
מה זאת אומרת לא נהרס? שאלתי את עצמי. גוללתי את העמוד שהיה ליד תמונתו של מאט, אך לא היה שום דבר על השבב המוזר. יצאתי מהמסמך הזה והתחלתי לחפש משהו […]
פרק 1: קרני השמש הזורחת במלואה, הן אלה שהעירו אותי. הן עברו דרך הווילון האדום אשר הסתיר חלקית את החלון ואת המראה שאליו יוצא, אל בית השכנים. והשלט האדום עם […]
ראיתי איך הקריצים זורקים אותו לשם, אליהם. התמוטטתי על הרצפה בידיעה שזוהי אשמתי והתחלתי לבכות. ריילי צלעה אליי וניסתה לעודד אותי. "היי, הכל בסדר, גם אם הוא לא יחזור." לא […]
הקרב הגדול: חלק 2 סהר הבין כמה זמן אחר כך כמה דברים: 1:אם אתם עומדים להילחם בצבא של אלפי מתים, וגם במלאך המוות בכבודו ובעצמו, עדיף שיהיו שם שני מכשפים […]
השולחן הארוך היה גדוש בכל טוב. כל מה שאהבתי או שיכלתי לחשוב עליו נמצא על השולחן ההוא, הכיסא הגבוה שעמד בראש השולחן הוזז ועליו התיישב איש שחור שיער עם עיניים […]
-לאחר יומיים- לבשתי טייץ שחור וחולצה אדומה עם קישקושים, קלעתי את השיער לצמה ,שמתי בושם, וירדתי לסלון ,שם הוריי ישבו כל אחד בפינה אחרת. אמא התקרבה אליי, "ליה אנחנו צריכים […]
❊ פרק ראשון ❊ "ולחשוב שהכל התחיל כל כך טוב," ברי אמרה מתנשפת בזמן הריצה. "אני סוף-סוף למדתי על עבר במשפחה שלי וכמעט ומצאתי את ההורים שלי, ועכשיו – ". […]
ביום שלמחרת החלטתי להפתיע את ריין להגיע לעבודה שלו בערב. הוא עבד משרה חלקית במאפייה . כשהגעתי לעבודה שלו השעה הייתה כבר אחרי 10 בערב. המקום שהיה בדרך כלל מלא […]
"למה עצרנו ?" שאלתי מייד ושתיהם הסתכלו עליי במבט לועג לאחר שהורידו את הקסדות מראשם. "מה ?" שאלתי שוב. "זה הבית שלך לשבוע הקרוב" דילן אמר ושתיהם ירדו באותה שנייה […]
הירח המלא עמד בשמיים ועוד מעט יהיה באמצעם. "אמילי, הגיע הזמן!" צועקת אמי מתחתית המדרגות. סגרתי את חלון חדרי והתלבשתי. שמתי גופיה בצבע אפרסק, טייץ שחור ונעלי ספורט שחורות. נעלתי […]
נקודת המבט של ג׳ייסון: ״אני לא רוצה את העבודה הזאת יותר.״ אמרתי ושילבתי את ידיי. הבעת הפנים של בריאן הפכה לקשוחה יותר. הוא נעמד מולי ושילב גם הוא את ידיו. […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
