סיפורים בהמשכים

לכל אחד, היה שער, שער מיוחד משלו, להגיע לעולם קסום, עם פיות,מכשפות,ערפדים. בקיצור? דברים הזויים. ואני, היחידה שהאמנתי, שיש אנשים כאלה, שיש פיות, שיש מכשפות, שיש רוחות, שיש שדים, שיש […]

כשהירח מתחיל לשקוע אני כבר רואה כיפת מתכת לבנה שבניינים מקיפים אותה. רק עכשיו אני קולט שאין לי מושג איפה אני או איך בכלל ידעתי את הדרך למעבדה. במבט ארוך […]

החדר היה מואר באור מנורות בוהק שסנוור את עיניו של וויל. הוא זכר את המבט המאשים שנשלח אליו רגע לפני שדלת הניידת נטרקה לפניו. "מדוע גנבת?" שוטר במדים מלוכלכים וזנוחים […]

עונה 2 פרק 11: -נקודת מבט ליאור- -כעבור שישה ימים- ערב,השעה -22:46 אני יודעת מה השעה כי יש לי שעון… לפחות תחושת הזמן לא אבדה לנו… סיוט. זה מה שיש […]

פרולוג – התקופה היא לאחר מלחמת העולם השנייה [זה לא סיפור שואה או משהו ] המקום הוא יער במזרח אירופה באוהל מרופט וישן. צרחות נשמעו מהאוהל , לא של אישה […]

הוא הביט בי לכמה שניות, וככה גם אני התבוננתי בזרוע הימנית שלו הקעקוע הזה נראה כמו כנף ארוך, כזו שכמעט הזכירה מלאך. מה שמוזר הוא, שאני מכירה את ג\'יימס, הוא […]

החייל מביט אלינו ואני כבר חושב להתקיף אבל אז אני נזכר: אני בלתי נראה, אבל אם אני אתקוף אותו הוא עלול להדוף אותי לצללים ואני אחשף. חוץ מזה, אם אני […]

אני פוסע כמה פסיעות קטנות ואז אוזר אומץ ולוקח צעד גדול קדימה. כעת הירח מאיר את כל הגוף שלי. את המעיל שלי השארתי באוהל אם השמש אז עכשיו אין כמעט […]

עונה 2 פרק 10: -נקודת מבט שי (אח של ליאור ורועי)- ישבתי על הספה,מחבק את אימא כשאנחנו צופים בטלוויזיה. עדיין לא הבנתי איך הם נעלמו… זאת אומרת,מה זה נעלמו? איפה […]

זה שוב קרה. נתתי לעצמי לאבד שליטה שוב. אני בוכה, אבל זה לא עוזר הרבה. אם מישהו אמר שהבכי משחרר, הוא צדק. רק שעכשיו הוא טעה. אני טעיתי. טעיתי בכך […]

"מאיפה לך בכלל לדעת שאני מתכנן בריחה?" אני אומר ומסתכל לה בעיניים. "הבריחה אמורה להיות סוד, נכון?" היא שואלת. "כן. אז?" אני שואל בחזרה. "אני חצי קוברה פרעונית. אני יכולה […]

"מיאו…" מלמל סבסטיאן בהנאה בזמן שליקק את שאריות ארוחת הצהריים שלו. הייתה זו שעת צהריים מאוחרת וסבסטיאן מקסימילאין ג'יירובסקי הראשון עדיין אכל את ארוחת הצהריים שלו. פרוותו האפורה של החתול […]

התעוררתי בבית החולים, מחוברת לכל מיני צינורות. "מה .. אני עושה כאן?" פניתי אל אמי שישבה בצד המיטה. 'זאת אשליה' חשבתי לעצמי, הרי לא ראיתי את אמי בחיים, חוץ מבתמונות. […]

חרק. קרצייה מכנית אם לדייק. החלאות האלה הדביקו לאחי הגדול קרציה מכנית. אם אתם שואלים, קרצייה מכנית זה חרק רובוטי שמטרתו להסיט נגדנו את הכוח האישי שלנו. כלומר? אם הייתה […]

טוב. אז כפי שאתם יודעים, תמה תקופת החופש, וקמה מחדש תקופת השירות שלי בבית הספר, או איך שאני קורא לזה, בית כלא. על הרגע הראשון שנכסתי לבית הכלא, וכשהשיר Welcome […]

גובלינים היער שאליו הם נכנסו היה למעשה חורשה קטנה שהפונדק נבנה על ידה. אך סהר שם לב, שמשלב מסוים, ערפל החל לחסות את העצים עד שבסופו של דבר, הם הצטרכו […]

"שלא תעשי את זה עוד פעם!", זעפתי באמבר, בזמן שאני מנסה ללכוד כמה שיותר מים לסמרטוט. "עכשיו, לכי לישון!, כבר מאוחר ומחר הוא היום הראשון שלך בכיתה א'", אמרתי תוך […]

חזרתי לכיתה והבחנתי באמילי, חברתי ששלחה לי את הקישור. אמילי היא בקבוצת המעודדות, עם שנאל.. אבל, בכל זאת היא מדברת איתי, אבל כששנאל לא מסתכלת. אני לא רוצה להרוס לה, […]

עונה 2 פרק 9: -נקודת מבט ליאור- אופק,מאור ורועי התיישבו לידנו. אביב ישב ליד אגם והניח את ידו עליה. ישבנו ככה: רועי -> אני -> מאור -> אגם -> אביב […]

למי שלא קרא או ראה אז הנה ההקדמה ל"עונה השנייה"+פרט ממש חשוב בסוף…: הסיפור ממשיך לספר המשך מרגש יותר,מותח יותר…שאף אחד לא ציפה לו! לאחר הירי בירדן,מתגלה סוד קטן אך […]

מי שראיתי במראה היה שונה לגמרי מהקונור שאני הכרתי. הקונור שאני זוכר מהתמונות שהבטתי בהן כשהתגעגעתי הביתה היה נער חיוור, נמוך ומעט עגלגל, אם שיער שחור בתספורת קצוצה מכוערת ופרצוף […]

הוא לא התקשר. לא אחרי שעזבתי , לא בהמשך הערב וגם לא היום בבוקר או בצהריים. ידעתי שהוא התעורר כבר מזמן, הוא מתעורר כל יום בחמש בבוקר כדי לצאת לריצה […]

חזרתי לחדרי וראיתי אותה שכובה על השמיכות והכריות שהיו מפוזרות ברחבי החדר כששכמותיה חשופות ושאר גופה ועירום מכסה בשמיכה. על שכמותיה היה קעקועה של זוג כנפיים ממורטות ועליהם תלוי שלט […]

אני לא יודע אם לנזיד בשר יש יכולות קסומות, אבל כשהתעוררתי בלילה כבר זכרתי הכל: השם שלי הוא קונור דיריקס. הייתי חייל בחיר במחתרת ההיברידים הצפונית, מכאן ההרגלים המשונים שלי, […]

כל-כך חשוך וקר! הקור משתק אותי ואני לא יכול אלא לקוות שבאורך קסם יבוא איזה דייג קסום וידוג אותי החוצה או משהו. זה ממש מוזר, כשהסתכלתי פנימה שנייה לפני שזרקו […]

השעה הייתה 19:33 העשרים ושבע לנובמבר ,יום חמישי. דמיאן ואני ישבנו על הרצפה , פותרים תרגילים במתמטיקה לקראת מבחן סוף המחצית. "מה יצא לך בשאלה 34? " שאלתי , מדפדפת […]

אם אני אגיד שאני לא אוהבת להסתובב ברחובות של קיימרוס, עיר הבירה, זה יהיה שקר, אבל אין לי כל כך ברירה, בתור הבת הצעירה (והמוכשרת) במשפחה הבכירה ביותר המצודת השמש […]

טוב, אני מודה, המצב יכול היה להיות טוב יותר, אבל לפחות אני לא מת. עדיין. ברגע זה אני כבול למיטה מוזרה ברצועות עור, חצי משותק ומסומם. מכל המידע שהפקתי מטלאי […]

*** "רייצ'ל, תתעוררי! רייצ'ל!" צרחותיה של מיילי המהמו מעליי וידה סטרה לי בכוח. הראש שלי צלצל והתנדנד מצד לצד כשטלטלה אותי. פקחתי את עיניי לאט לאט, ומלמלתי משהו שלא ידעתי […]

עונה 2 פרק 8: -נקודת מבט ליאור- מצידה של אגם ראיתי רגליים של ילדה מונחות על הרצפה,מוזר… התקדמתי קצת צמוד לאגם וראיתי את כל גופה. הרגליים,הידיים,הבטן ואז הראש ,העיניים שלה […]