שנים שחשבתי על סיפור, כיום אני בת 13 שנים. לא מעט ולא הרבה, מכובד. לפני שנים כל יום יצאתי החוצה והסתכלתי על הנוף, ניסיתי לכתוב סיפור אך התשוקה ברחה מאצבעותיי […]
רוחות חזקות נשבו לכיווני, וכמעט והעיפו את המכתב מידי. אותיות גדולות ומקושטות, שרקדו על הנייר הלבן. זה הדבר האחרון אותו אני זוכרת לפני שהתעוררתי. כשפקחתי את עיניי אור חזק סינוור […]
פרק 4: אני ממשיכה לשתוק, התרעומת בקולו, ואולי כעס, בוודאות חשדנות, גורמים לי להתכווץ, כאילו עשיתי משהו אסור. אני נסוגה לפינת החדר, וראשי נתקע במדף עם הספרים. אני מרימה אוטומטית […]
אני נרגעת. ומתאפסת. בתחילה אני קולטת שאני בוכה, או מחוסר הידיעה או מחוסר האונים או כי אני כזאת פחדנית. כך או כך הדבר הבא שאני קולטת הוא שיש לי כאב […]
אני נזרקת בעצמה אל עבר קיר האבן, שומעת מאחוריי את חריקת הדלתות, ואז את המנעול מסתובב. רק כשאני שומעת את צעדיו של השומר שלקח אותי מתרחקים, אני מסתובבת להעיף מבט […]
אני מתעוררת ומבינה שנרדמתי. אני קמה מהמיטה, עוזבת את הכרית שכבר קבלה צורה חדשה, והולכת לחדר הקטן. אני נעמדת וקארה מחזירה לי מבט ישנוני, אני משתדלת לזכור שהיא ההשתקפות שלי […]
יודעת שעבר מלא זמן מאז שאני בכלל הכתבתי כאן משהו, חשבתי לתת לעצמי חופש מסוים אני עובדת מלא וגם בגרויות ובכלל החיים בזבל אני לא יכולה לסיים את הספרים האהובים […]
ג'ינה ואני נולדנו להיות אויבות. ג'ינה נולדה כבת מלוכה לממלכה הלבנה ואני נולדתי כבת מלוכה לממלכה האדומה. כל ממלכה קיבלה שם של צבע כי לכל ממלכה מונחת על סוג מסוים […]
שלום! אני לא בדיוק חדשה כאן בגלל שלפני די הרבה זמן היה לי פה משתמש, אבל אני מבינה שמי שכתב פה כשאני כתבתי כבר לא כאן… אז החלטית להתחיל מחדש […]
השלישיה נעצרה מול בניין ענקי ואפרורי ומפחיד למראה. אווירה של סמכות ושל כבוד, שלנה לא ידעה להסביר בכלל, שררה סביב המקום. בכניסה היה שער גדול ומצופה בזהב, ואחריו שביל שהוביל […]
האור בחדר החום נדלק."ג'ין" אמר קול גברי. למדתי על בנים, מעולם לא פגשתי אחד, אך לא הבנתי מה אחד עושה כעת בחדר החום. אפילו הדברים ממעטים להכנס לחדר. התיישבתי ופתחתי […]
קרוסלין המקום היחיד בו הייתי אי פעם. המקום היחיד בו כולנו היינו. מבניין השער, הבניין היחיד שהוא חלק מהחומה, הבניין היחיד שהכניסה אליו אסורה, ממנו מגיעה תנוקת כל חודש. אני […]
ונוס לבשה את מיטב בגדיה, שמלת קטיפה ארוכה שצבעה לבן. היא הייתה צמודה יחסית לגופה עד המותן, שם התרחבה מעט כדי לאפשר הליכה נוחה. היא הברישה את שיערה הכהה ואספה […]
אני מגיעה לכפר לא הרוס כשאני בת שלוש-עשרה בדיוק. יום הולדת שמח לי. המתנה שלי: הזדמנות לשנות. הכפר שאני נמצאת בו עכשיו שונה מהכפר שבו גרתי. בתי עץ ובטון בעלי […]
"איך קוראים לכם?" שאלה לנה. "לא קוראים." ענה הבחור הצעיר שישב לפניה בזעף. "לי קוראים מאיו, וזה לו." ענה המבוגר יותר שרכב מאחוריהם. "אתה מפגין יותר מדי חיבה." הזדעף לו. […]
״את מודעת לזה שזה ממש ממש דפוק, ואנחנו יכולים למות מהסיפור הזה?״ שאל ג׳יי בקול רועד מעט, מסתכל לעבר הבור העמוק שמולם. ״אתה ממש פחדן, ג׳יי. התערבנו והפסדת. אתה ידעת […]
קמתי על רגליי. אחיו עצר מולנו. הוא יצר להבת אש ירוקה מתוך כף ידו, וזרק אותה הצידה, משם היא נעה מסביב לקירות המערה העגולה והדליקה לפידים שהיו מחוברים לקירות. הרמתי […]
' אש… שרפה.. אסון בכל מקום… האנשים צרחו בפחד ובהלה, יוצאים החוצה מהמגדל, ממהרים לפני שהאש תכלה את הכל. הדרקונים התקיפו. אחד מהם, צבעו אדום וגדול מהשאר ריחף באמצע ושילח […]
טבע האדם הוא לשרוד. כול חיי, או לפחות מאז שאני זוכרת את עצמי, שרדתי. שרדתי מהפכה. ועוד אחת. שרדתי השמדה טוטאלית ורצחנית, בידי מישהו שפעם תמכתי בו שיעלה לשלטון. אני […]
נשארנו בחדרון עד שעות הצהריים המוקדמות, רחל פתחה את הדלת וסימנה לנו לצאת בשקט. "בעלי הלך לעבוד, אתם חייבים ללכת עכשיו." אמרה והביטה לכיוון המדרגות כשעלינו אחד אחד חזרה למרתף. […]
הנה ההקדמה למי שלא קרא : "And God knows I'm not dying but I bleed now And God knows it's the only way to heal now" אף לא חשבתי שאתמכר […]
אני באמת מבקש שתגיבו (להרחבה בבקשה לכו לרציתי להוסיף) — נ.מ אד -מייסון!״ צעקתי. אחרי הזאב הזהוב זינקו עוד שלשה. חום, לבן, וג׳ינג׳י כהה. הם נהמו עלי וכיתרו אותי במעגל. […]
הקיר כאילו יורק אותי מתוכו לתוך מקום קטן חשוך, התחושה הרעה שלי צדקה. זה מן חדר מרובע כזה ובפתחו דלת סורגים, הדבר היחיד שיש בו זה דרגש קטן והוא כנראה […]
פרק 2 בפרק שעבר הפרק נעצר ששלושת הבנות נכנסו לתוך הקייטנה ופתאום הם ראו מלאה בלגן כול הדברים היו מפוזרים על כול הקרות וכול הדברים שם היו הכי כפים אבל […]
אך אגאיר לא התשאה, כי היכן שהגאמדים יראו, אגאיר ראה מטרה. הוא אסף אליו את קומץ מובחריו והם פצחו בריצה במעלה ההר. מושכים את אש הדרקון אליהם בכדי לאפשר לגמאדים […]
"אני לא אוהבת שירותים-" אני ממלמלת לעצמי. כריסטיאנה בוהה בי בעיניים גדולות, מסירה את הטפרים שלה מראשי, אני מנסה להימלט אבל היא ממשיכה להחזיק בי, בלי הטפרים. "את ניסית להרוג […]
זה קטע מפרויקט שאני עובד עליו, הרקע הוא מורה שמספר לכיתה שלו סיפור. אשמח לתגובות בונות "שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה,מצב של הכוחות המאוחדים לא יכול להיות גרוע יותר. חורף […]
קאי אנני פשוט נעלמה כלא היתה, הוא לא ידע לאן, הוא זרק את הסכין אחורנית והוא ננעץ בקיר, דפיקות רמות נשמעו על דלת חדרו והיא נפתחה במכה חזקה, "קאי מי […]
ונוס הביטה בירח התלוי בשמיים. קו כסוף של אור הזדחל לחדר השינה שלה, והיא עצמה את עיניה והשתקעה במיטה. הסדינים היו קרים וצוננים נגד גופה, והיא אספה את שיערה הכהה […]
הלילה הגיע, ואיתו האנשים. ישבתי על במת האודיטוריום וחשבתי על כולם. הרגשתי כמו בסצנה ההיא בספר האחרון של "הארי פוטר", כשכולם פשוט נלחמו או מתו. זה פשוט נראה כאילו נילחם, […]