להמשיך בכלל את הסיפור????…. אין טעם עם כמעט אף אחד לא קורא באמת…. פרק קודם: עדיין נקודת מבט של נטלי: אני :"יופי תראו מה קרה ", והלכתי….. פרק4 הלכתי לדבר […]
פרק 23: -נקודת מבט מאור- חייכתי לליאור וירדתי במדרגות. ראיתי שגם היא יורדת במדרגות. "תגיד הכל בסדר? למה התכוונת?" היא שאלה אותי. ואני רק חייכתי חיוך צופן סוד,"אז אני מבינה […]
אני לא יודעת למה אני כותבת את זה בכלל אני פשוט מרגישה שאני צריכה לכתוב (חחחח) אתם יודעים מה משגע אותי!!?!?! תמיד אומרים שהדיירקשניות (המעריצות של וואן דיירקשן למי שלא […]
בנות יכול להיות שאני אעשה מרתון- או היום או מחר- אבל רק אם יהיו הרבה תגובות והרבה בנות שירצו מרתון!!!!!!!!!!!!!! אז תגיבו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פרק 165 נמ שירן~אחרי המון זמן איזה באסה […]
אני רוצה להגיד שאני שמחה שאתם אוהבים את הסיפור היה לי ממש כיף לקרוא את התגובות בפרק הקודם :) הוא לקח את המזוודות שלי ואני הלכתי מאחוריו מסתכלת עליו איך […]
לאף אחד כבר לא אכפת לאף אחד חוץ מאשר לילד האחד הילד האחד שקורא לשינוי זה שיביא לתום העינוי דואב הראש, עייף כבר הגוף כולם כבר הספיקו לשכח מה באמת […]
אל תתבלבלו זה לא משתמש חדש פשוט שיניתי את השם לטיגרית פרק 4: אחרי דקה או שתיים, התנתקנו. לא עניתי, רק הסתכלתי עליו. "מה את אומרת?"טומי שאל אותי. "מה אני […]
פרק 7 ישבתי לי על ספסל ומישהו אמר,"למה את יושבת לבד?" זה היה בראל. הוא שאל,"את עדיין לא מתחרטת?" עניתי,"לא ואתה?" "ממש לא" שאלתי אותו,"תגיד היית ביער הסדיסטי השבוע?" הוא […]
פרק 6 האוטובוס עצר בתחנה אחת,וילדה אחת גבוהה נכנסה והתנפלה על הזוג הבוכה והמסכן. היא הייתה מלאה בדמעות,בני אנוש הם כאלה מעוררי רחמים,אפשר לחשוב אז חבר אחד מת,אני איבדתי יותר […]
פרק 22: -נקודת מבט ליאור- "את זה נדע רק בנופש" אמר מאור ואני הופתעתי כהוגן "מה זאת אומרת?" שאלה אגם,גם כן מופתעת "טוב אני לא יכול לדבר בנוכחותך" אמר לי […]
הגעתי אל בית החולים ממש אחרי שהוציא את הנערה מתוך האמבולנס שהוזעק למקום. הסתכלתי אל פנייה, אם נראו בסדר, אבל גופה היה מלא בחבורות ובשריטות שנוצרו כנראה על ידיי החיכוך […]
-שון- ״הינה כל הסכום!״ ויקטור שם את ערמת הכסף העבה בין ידיי עם חיוך ישר המרוח על פניו השזופות. הוא תמיד שמח שאני מנצח במרוצים שהוא מארגן משום מה. כל […]
פרק 1: "ובכן, בהחלט!", אמר הגבר שבחלחפה השחורה, "אריה סוייר? או שמא אני טועה?" האחות ברטה כיחכחה בגרונה, "אני מיצטערת האדון..", "סמית' ", השלים אותה, "האדון סמית', כפי שידוע לי […]
לאחר שאביה של ירדן התעורר ואמר:"מי אתם" ישר כולם הבינו.הוא איבד את זיכרונו.ירדן ישר יצאה מהחדר בריצה לעבר הרופאה שטיפלה באביה ושאלה אותה:"כמה זמן" ,הרופאה לא הבינה למה היא מתכוונת […]
פעם בחיים יוצא לנו לחשוב, מיהו באמת הרע ומי הטוב פעם בחיים יוצא לנו לדעת, האם אמרת משהו אובייקטיבי או דעת וגם פעם בחיים יוצא לנו להפנים, שלא הכל מושלם […]
מקווה שאהבתם פורים שמח :) פרק 16 נ.מ. נועם (זוכרים אותו? אם לא אז יש בהקדמה תיאור עליו) כן אני שמח בשביל אביאל שיש לו חברה והכל אבל וואלה כל […]
כירון לא סיים מפני שבליבו חשב: לא יתכן שהם ילכו חייב להיות בן של שלושת הגדולים חייב! כירון חשב כך וריינה וגם גילברט. אך את הסוד על גילברט לא גילה […]
*הקדשה ל-ניקול* -נקודת מבט גילברט לאב- 'איך היא מעזה לעשות לי את זה? ואני עוד חבר שלה? אולי עברו שנתיים מאז תחילת החופשה. אבל.. היא הבטיחה לי שלעולם לא תתאהב […]
אחרי שישה חודשי אימונים הגיעו: אלנה,ריינה,גילברט ולזלי אל כירון ויחד הם עלו לעבר המנערה שבה התגוררה האורקל… כשהתקרבו אליה היא החלה לזמר: " שלוש חצויות למשימה יתנדבו אחת מהן בת […]
פרק 21: -נקודת מבט מאור- "אתם מודעים לעובדה שהיא תחזיר לכם,כן? שלא תהיו מופתעים" אמרה שיר-אימא של ליאור ורועי. "כן,שיר" אמרתי לה והמשכנו לאכול, אחרי עשר דקות ליאור ירדה במדרגות […]
*הקדשה ל-רייצ'ל* -נקודת מבט יוליה- המשכנו את הנשיקה. שום דבר בתוכי כבר לא התנגד. השתחררתי, ונתתי לעצמי את החופש הקצר הזה. פתאום רשרוש שיחים נשמע. רומיאו עצר את הנשיקה לבדיקה […]
"רוי רוי רוי… כמה צרות יש לי." אמרה אלנה והתבוננה בנער השזוף שעמד והתבונן בתמונה אחת. "ששש… הוא ישמע אותך! ולדעתי הוא כמו עזרה נגד ג'יימס." אלנה חשבה טיפה ומלמלה […]
שימו ♥: נוספה דמות חדשה! שם:גילברט לאב גיל:מבוגר משאנון ואוליב בגיל של רומיאו אופי: הוא יודע מתי הוא חייב להיות רציני ומתי לא הוא אופטימי כשיכול והוא די בררן באהבות. […]
"אני אוהב אותך ליליאן" אמר ונישק אותי לא התנתקתי, לא היה לי חשק לכלום חוץ מלהתנשק אם מי שאני אוהבת. אחרי שתי דקות חייכנו אחד לשני ונשמעה יללה "מי זה?" […]
"עזוב אותי" צעקתי עליו ראשי הלך והסתחרר "אמרתי לך אני כבר לא רוצה" הפארק היה שומם, רק אני וטום על הספסל היחיד, הפנסים כבר כבו מזמן והידיים של טום החזיקו […]
פרק א' קר כאן, כל- כך קר עד שאני יכולה לשער שמתחת לכפפות הבלויות והשחוקות, ידיי כחולות. הקור חודר מבעד לעצמותיי ומקפיא את דמי. אני משתוקקת לחזור לצריף, אף על […]
"שישי.." אמרתי לו "אני סלחתי לו באמת,אבל אני לא רוצה לדבר איתו יכול להיות שהוא טעה ואין בנאדם שלא טועה ולכל אחד מגיעה הזדמנות שנייה,גם עם עכשיו הוא יבוא ויגיד […]
יש המון אנשים יוצאי דופן בעולם הזה. או לפחות חושבים ככה. הם מתהלכים בינינו, נראים רגילים, חלקם עם סיפור חיים ארוך ומסובך, וחלקם טרם הספיקו לדבר. כולם רק מחפשים דבר […]
ולא חשבתי לפני מעשיי,רק להיות עם כולם רציתי,לא היה אכפת לי אם פגעתי והשפלתי את חברי חשבתי רק על להיות מקובל תחת מיליון חברים מזויפים.אמיר ,החבר הכי טוב שלי זה […]
קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו3קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו
