פתחתי את עיניי בקושי רב, ממצמצת מספר פעמים. הסתכלתי על החדר הלא מוכר והתרוממתי מעט מהמיטה. הבנתי לאחר כמה שניות שאני בבית חולים. "התעוררת" מיקה נכנסה במהירות לחדר וחיבקה אותי. […]
הפסיכופטים מתחבאים בכל מני מקומות. אבל האמת היא שלא כל כך אכפת לנו. כולנו בסדר עם הקצבים, שפושטים את העור של הפרה בעודה בחיים. כולנו בסדר עם הכבשים שצורחות. עם […]
פרק 2. צפון. מנקודת המבט של יפתח- החניתי את המרצדס בחניה של הבית ספר פח הזה, חבשתי משקפי שמש ויצאתי לחום של השכונה הדרומית. ״אחי, דרומית התחילה איתי אתמול״ דין […]
אורן ישב עם עצמו וחשב. חשב על מחר. מחר כולם מגיעים לבסיס החדש, חוזרים לשרת כולם ביחד, זה סימן טוב. אבל לא רק על זה הוא חשב. אורן גם חשב […]
אני מביטה סביבי רחש עובר באוטובוס. אני מביטה בחלון ורואה עשן. "כולם לרדת" מתקרוות אלינו מורה. הדלת האחורית נפתחת ואני ממהרת לרדת יחד עם זרם התלמידים. "יאלה הולכים ברגל.." אמרה […]
להיות אדם טוב זה יכול להיות גם חיסרון. אנשים יכולים לדרוך עלייך בקלות. לרמוס אותך, להתפרק עלייך לעשות בך מה שהם רוצים. אבל את לא תעשה כלום? כי אתה טוב […]
יש ימים שאני יושבת על מיטתי והמחשבות שלי רצות בראשי, לימים אחרים לימים שהיו שחורים אפלים מבולבלים , אני חוזרת להווה , ואומרת לעצמי אני עברתי את זה, היום אני […]
את שהצלת אותי מהאופל,שהראית לי את האור בקצה המנהרה בטוחה שלא באת בכוונת תחילה? האם אני רק חולם על פגישתינו הראשונה באמצע החיים? או שזה גורל שנינו שהפגיש ביננו? לא […]
״יש עוד דגים בים. אל תדאגי.״ הוא אמר לי בזמן שראשי שכב על ברכיו, דמעות שחורות ממסקרה זולגות לי מהעיניים, הוא מלטף ומעסה לי את הגב, ומנסה להרגיע אותי כבר […]
דיכאון זה כשהגוף נלחם עם המחשבות על החיים. כשהגוף רוצה להמשיך לחיות והראש רוצה לשכוח. מחשבות. אי אפשר לכבות את זה. אי אפשר להתעלם, לפחות לא לנצח. הכאב,הבדידות, העצב שאי […]
הינה אני, רק שאני כבר לא ילדה, הולכת ברחוב מחייכת לעצמי. בדרכי ל"חוג" רק שעכשיו אני לא תלמידה, עכשיו אני המורה! וזה לא עוד סתם "חוג" בלשון ילדותית, עכשיו זה […]
בקשתה האחרונה של וולי נפלטה מגרונה כאילו הייתה דבר סטנדרטי ורגיל שאומרים בכל יום. קולה היה חלק, כמעט רגיל, וביתחשב למצבה, יוצא דופן. השלשלאות כבר השאירו סימנים אדמדמים על זרועותיה […]
עברו מספר ימים מאז אותה פגישה ראשונה ביניהם, אותה פגישה חסרת מילים. בשל האופי העקשן שלו, אורן לא מסוגל היה לשכוח מה שקרה שם. הוא התעסק כל היום בשאלה הטורדנית […]
יצאנו לעשות סיבוב בבית ספר אני ניקה ומיראל והיינו שלושתינו לבד כדי שאני אשאל למה ניקה הייתה כל כך נרגשת לצאת החוצה, או יותר נכון לנחש למה היא הייתה נרגשת. […]
אני גר במאה שערים. חרדי לכל דבר ועניין, שלוש תפילות ביום, לומד גמרא מהבוקר עד הלילה, ולמה? לא יודע למה. ככה חונכתי. אבל לא עלי אני כותב, בסיפור הזה אני […]
~פרק חמישי~ כשעתיים עברו מאז פגישתם של לוריאן והאחים מן מיסטיה. הרהורים וחששות החלו להיווצר בלוריאן. היא לא הייתה בטוחה אם תוכל לסמוך על צמד האחים שהגיעו מן הממלכה שבמלחמה […]
" מגיעה בראשון מישהי חדשה לגדוד, היא תהיה פקידה…" אמרה דורית. " נחמד לשמוע" ענה אורן. ענה באדישות, אך בהחלט התרגש בתוכו. אורן היה מהוותיקים בפלוגה שלו. הוא לא היה […]
אחד יהיה מרוצה אבל אחר יהיה מאוכזב וגם אם תצליח להתפייס עם השני יקום אחר לא מרוצה מתחתיו כי אי אפשר לרצות את כולם ולא משנה מה תעשה ואין שום […]
כשהבית כבר לא מרגיש כמו בית כשהרצפה כבר לא תחת הרגליים כשהתקרה כבר לא מגינה על ראשך כשהמנורות כבו והנרות דועכים למה בעצם אני לא כמו כולם? כשהשמיים שהיו פעם […]
מה עושים כשרוצים למות אבל זה טיפשי מידי? מה עושים כשתחושת המוות מעקצצת באצבעות והפגיעה העצמית כל כך משתוקקת לחרב לאן פונים? לא, אני לא אתקשר לפסיכיאטר. לא, אני לא […]
מדוע את נחבאת אל הכלים מדוע אופייך כה סגור הביטחון העצמי עטוף מלא כיסויים הפנים מכוסות באיפור והאמת שלך זוהרת מבעד למחיצה שהצבת בין העולם ובין עצמך ואת פוחדת שיראו […]
הם המשיכו ללכת בדרכם לקמלוט. יומיים הליכה נשארו להם. באנג'י עברה תחושת הקלה ששלושת הלילות הקריטיים בחודש עברו, ומעכשיו היא תוכל להסתדר בשקט, עד לפעם הבאה. הוקל לה עוד יותר […]
"מיליון עבור השניים- פעם ראשונה." עובד הדוכסית שעמד על הבמה דפק בפטיש על המעמד הגבוה בפעם הראשונה. "פעם שנייה." הוא הקציב את הזמן של אלי ונואה, שלא ידעו מה לעשות. […]
"מהיום שיטת המשחק שלנו תהיה קצת שונה. בכל מפגש תצטרכו לשחק אירועים של שבוע- ואם לא תספיקו, הדמויות שלכם יתקדמו את שארית השבוע לבד." ששת השחקנים בקבוצה של בית הספר […]
"הילי חמודה, קומי" אמרתי "לא רוצה" ענתה לי ומשכה בכתפיה "עומר!" צעקתי "אני בא" צעק ככה זה כל בוקר הילי לא מוכנה לקום רק אם עומר יקח אותה היא תקום. […]
אני יודעת, כן אני יודעת שאני לא הכי גבוהה. אני יודעת שאני לא כותבת הכי יפה. אני יודעת שאני די כישלון לאומת אחרים בגילי. אני יודעת שאני כותבת עם טעויות. […]
שוב אותו סיפור. השעה כמעט 2:00 בלילה, ועוד כמה דקות ספורות השעון הדיגטלי יתחלף ל3:00 כניד עפפף. שוב אותו חיסרון, שוב אותן טעויות, ושוב אותו לב שבור, ואם זה לא […]
לקראת הערב, אמא ביקשה שאני יזרוק את שקית הזבל לאשפה בחוץ, נעלתי נעלים ולבשתי סווטצרט ויצאתי מהבית, הלכתי כמה שניות פתחתי את הפח אשפה וזרקתי לתוכו את השקית. באתי להסתובב […]
ישבתי במדרגות של הבניין, היה קיץ, אבל הבניין היה קר כל כך עד שהרגשתי שישבן שלי קופא! עד כמה שזה נשמע מצחיק. שכנים חדשים הגיעו… לא שאני מופתע, השכנים מתחלפים […]
