מזל טוב המזל הטוב הוא מצרך יקר הוא לא זול ולא מוזל הוא גם לא נזיל, הוא נדיר אם הוא נעלם זה מחדל עם זאת הביקור שלו אפשרי אצל בעלי […]
"ואתה, חמוד, תבטיח שלעולם לא תדבר על מה שקרה כאן" ליז אמרה לילד בן הארבע שישב על הכיסא השבור. הרוח נשבה בין החורים של העץ שממנו היה פעם בנוי הבית, […]
השמש קופחת על גגות הבתים במלוא עוצמתה, אגלי זיעה החלו מבצבצים על מצחי וגבי. חולצתי כבר מזמן נהפכה למטלית רטובה וגופי החטוב למחצה שינה את צבעו וכעת נראה כמו צבע […]
פרק 28 אני ורותם יוצאים כבר חודשיים, אני לא אשכח את היום הזה שסיפרתי להורים שלי שיש לי חבר, ואבא עוד שנייה רצח את רותם ואמא כמעט התעלפה. ***פלאשבק:*** התלבשתי […]
אני גונחת ונאנקת ,הלשון שלו יודעת בדיוק מה לעשות בדיוק איך לגעת ואיך לענג. אני גונחת כל כך חזק שאני פוחדת שהשכנים ישמעו אותי… מזל שהחלון סגור. לפתע הוא מפסיק.אני […]
מיום שאלחנדרו חוזר למקסיקו עם משפחתו שהוא הקים עם מריבל , היריבה המושבעת של רובי, שעברה תאונה קשה ומנסה לאחות את השברים. אבל משהו בוער אצל רובי והוא רגש עז […]
לא הבנתי את מה שיובל כתב לי. "מתי זה קורה?" שאלתי אותו. "כבר ביום שלישי הבא אנחנו עוברים" הוא ענה. "ולא חשבת להגיד לי את זה?" שלחתי לו כשאני כבר […]
נפלתי. נפלתי כל כך הרבה, וכל כך מהר, שלא יכלתי לנשום. אמרו לי פעם שכאשר בן אדם עומד למות, חייו עוברים על פניו. חיי עברו על פניי פעמיים. למעשה, פעם […]
איך גומרים את הסבל? רובי שאלה את עצמה את השאלה הזו כבר הרבה זמן. למעשה, מאז שעלתה לכיתה ז. מאז שהתחילו להעליב אותה. אמא תמיד אמרה שצריך להרים ראש ולחלוף […]
פרק 2:מקום הגעתי לכניסה של המושב ברגל, משם חיכיתי לטרמפ שייקח אותי לתחנה המרכזית שב"אורנים", העיר הגדולה שקרובה לצופן, הייתי נוסעת לשם פעמים בודדות עם רזיאל אז זכרתי פחות או […]
"ליומן. לאלוהים יש כתר בצבע זהב עליו משובצים יהלומים ופנינים יקרות. אמנם הפנינים קטנות מאוד, אבל כאשר קרני השמש פוגשות בהן, הופכות הפנינים לנוצצות ומבריקות יותר וצבען משתקף באורה הייחודי […]
בעיר אחת חי חרש כלי נשק זקן. הוא יצר פגיונות, חרבות, חניתות ומגינים, מכר אותם וכך פרנס את משפחתו. הוא היה אומן מעולה ותהילתו התפשטה גם לארצות שכנות. באו סוחרים […]
*אלירן* עייני נעצו בה ממש ,השמחה אף פעם לא נשארת לעד או לפחות רק אצלי. ״אתה לא שמח בשבילנו אלירן?״ אני קצת בהלם אני לא יודע כל כך מה להגיד, […]
אילו הייתי עץ. הייתי… קורא לציפור השיחרור שיבוא לבקר בקרבי. אף בעונת הסתיו, נחניאלי היה מקבלני בברכה בין ענפיי הארוכים. הסנאי, היה מחפש מקום ללון בין סדקיי ומשכין בין המעברים […]
פרק 1:בית. רצתי קדימה אל הלא נודע הוא המשיך לקרוא מאחוריי "עומר תחזרי" ידעתי שאני צריכה לחזור הרי אין לי מושג לאן אני הולכת, מאז התאונה לא יצאתי כמעט מהמושב […]
הראש של דילן הסתובב ולא סירב להפסיק, הוא הרגיש כאילו נמצא תלוי באוויר. חסר כל תחושה. "דילן!" קפצה אליו ג'ייד. היא הרימה את ראשו וסובבה אותו, בעוד היא מטה אותו […]
שיט! "אה… אני כבר לא-" אבל בן קטע אותי. "כן. כל A-A פה. אפשר לשיר איזה משהו. תתאספו לפה בני זונות!" הוא אמר בהתלהבות. לא הבנתי מה הקטע של בן […]
מדרגות המילה עלתה בדעתי בשיעור התעמלות כשהמורה רות ביקשה לעשות תרגיל במדרגה והוסיפה..לאט ובהדרגה. מילה מדורגת להפליא. ואיש רם דרג אחראי על אולם ההתעמלות שיש בו סולמות ומדרגות. גור חמוד […]
"אתה צריך לעבור הלאה דני." המשפט הדהד במוחי שוב ושוב. התחלתי לכתוב. העיניים האדומות שלו קרועות בינו לבין האיש שהוא נהיה באיטיות ובבטחה הוא נופל לתוך הקבר אף פעם לא […]
אל תדאג אני כבר חושבת עליך פחות מבעבר. בעיקר מקווה שטוב לך עכשיו,שמצאת מישהי אחרת לעשות איתה שטויות אינסופיות,להצחיק ולדאוג… כמו שהיית פעם איתי. אין ספק שאני מתגעגעת למה שהיינו […]
"תפסיק להרביץ לכל דבר שזז דני!" הוא אמר. הייתי בטוח שהוא יחזיר לי אגרוף אך הוא לא עשה את זה. "בן. אל תתחיל אפילו לדבר! אני לא רוצה לשמוע אותך! […]
התעוררתי מהצרחות של מנהל הלהקה. "דני! הזהרתי אותך כבר כמה פעמים לעזזל! אמרתי לך לא לקחת כלום!" הוא אמר. לא זכרתי כלום, אבל זכרתי שלא לקחתי כלום. איך אני לא […]
זאת הייתה הבחורה המקועקעת ממקודם. "חשבתי שאת עם בן." אמרתי והסתובבתי אליה. היא עמדה מולי ואמרה "אתה הסולן, דני. למי אכפת מהשאר?" היא אמרה והתקרבה אליי. "אתה יודע מה השיר […]
************************************************************************************ אודי צדק. כדי להצליח עם בנות כנראה שאתה חייב לדעת לשחק איתן "במשחק שלהן", כי אחרת אתה מפסיד מראש. "זה בסדר" כתבתי לספיר, רק מתוך אהבה אליה. "גם לי […]
כמה מפחיד להימצא במקום בו אני אין בו מפלצות או שדים וזה כלל לא סיוט החדר ריק בכך הוא מפחיד החדר ריק מקירות ריק מתקרה אין כאן רוח ואין כאן […]
דפיקה בדלת העירה אותי ב12 וחצי בצהריים. "הדלת פתוחה!" צעקתי בזמן שבן נכנס. "דני! איזה גדול היית אתמול!" הוא אמר והתקדם למיטה שלי. "אתה זוכר בכלל משהו מההופעה?" הוא אמר […]
היא לא הייתה מספיק חזקה כדי לבצע את כישוף המעבר, אז הייתה צריכה לרוץ כמה קילומטרים כדי לקחת את לורי ולהסתלק מהעיר. בפחות משעתיים. היא הייתה חבולה, פגועה נפשית, החברה […]
דפיקות חזקות נשמעות מבעד לדלת. "אליס!!!" ליאר אומרת מהצד השני. כולי בוכיה ומלאה בדמעות, אני לא מתכוונת לפתוח לה. טיה שמה לב שאני נרתעת מלקום לדלת ומובילה אותי אל חדרה. […]
כל הקלפים על השולחן עכשיו פתוחים הקטע הבא יכיל הרבה יותר ממילים כי אנשים שאתה נותן בשבילם את הנשימה הולכים ו משאירים לך חור בנשמה וזה גורם לי לתהות כמה […]
"דני איך אתה בכלל תצליח לעלות לבמה ולשיר היום? אתה כזה מסומם בנאדם!" בן אמר וצחק. "אני בסדר." אמרתי בזמן שקמתי מהרצפה. לא הייתי בסדר בכלל, הראש שלי כאב וראיתי […]