אני לא אוהבת אותך. אבל אני חושבת עלייך כול יום ואני נרדמת עם חלומות שתנשוף לי בצוואר. אני לא אוהבת אותך אבל אני מקנאה בטירוף בכול אישה אחרת ותמיד רוצה […]
לפעמים כשכואב, כשעצוב, וכשרע לי על הלב. אני מתחילה לכתוב לפרוק הכל מקטן ועד גדול להוציא מליבי את הכאבים שלי הכתיבה עוזרת לי היא משחררת. פתאום נדמע לי שאני עדיין […]
אז צפיתי בו קצת יותר מידי זמן כשהוא הרים את החתולה השחורה הקטנה והכניס אותה אל תוך הקופסא, כדי שיוכלו להוציא אותה לבחוץ מבלי שהיא תשרוט אותם. הוא היה אמיץ […]
טעם של חול ומלח ים מילא את פי, וכל צעד הרגיש כמו מדקרות סכין בשעה שכשלתי לאורך החוף, שהיה עדיין חם. השמש כבר החלה לשקוע במערב, הולכת וקטנה, שולחת קרניים […]
קמתי בבוקר עם חיוך על הפנים, כמה ייחלתי לעצמי להרגיש משהו למישהו ועכשיו זה קורה, ועוד לבן אדם מדהים כמו ניק. התמתחתי על מיטתי ואז ניגשתי לאאון הבגדים שלי, לבשתי […]
תמיד אמרו לי, שהדבר שהכי קל לעשות… זה לפרוש. להרים ידיים וללכת. לוותר. פשוט לוותר… לעצמי, לאנשים סביבי. לוותר על מה שעושה לי טוב כי קצת קשה, מה שבאמת משמח. […]
עברו יומיים. הייתי עסוקה רק בלנסות לא להתחרפן. ישבתי הרבה בחדר, מנסה ללמוד. האותיות בספר התבלבלו לי, הטלפון היה לצדי ורק חיכיתי לרגע בו אקבל הודעה והמסך ירצד. חיכיתי הרבה, […]
כבר אין מקום בראש למחשבות ואין סיבה לחשוש מאכזבות להתמודד עם אהבות כוזבות ועם דלתות סגורות וסכינים חדות, זעקות אילמות ותובנות קשות… קח אחריות – ותעזוב. ולא תהיה יותר כבשה […]
היא מעולם לא ידעה לעוף, רק בחלומותיה הייתה פורשת כנפיים וקופצת למעמקים, מסתובבת בריקוד מסחרר לעבר המוות, ריקוד אובדן שכזה, עם חיוך על הפנים. ותמיד רגע לפני פגיעה, הייתה עוצרת. […]
היא עומדת שם. עם התיק על הגב. נעלי ואנס לבנות. גבוהות יחסית. השיער שלה. שונה. מיוחד. טי שירט נחמדה. זרוקה. גינס בויפרנד. כמעט נופל מעל גופה הדקיק. היא לא צריכה […]
פרק 1 – מלחמה במשך חודשיים הייתי לבד, או שלא בדיוק לבד, אני התכתבתי ושוחחתי עם אלינור בכל הזדמנות שהייתה לי, היא אפילו חזרה לפייסבוק במיוחד בשבילי על מנת שנוכל […]
פעם כשהייתי קטנה, הייתי בטוחה שכשאהיה גדולה הכל יסתדר. יהיה לי חבר , ציונים טובים, חברות תומכות. זה לא קרה. ואני שמחה שזה לא קרה. זה כנראה לא צריך להיות […]
היא צריכה גיבור, מישהו שיציל אותה, מישהו שמגע ידו המושטת לעזרה כבר תפתור את כל הבעיות. היא נערה, לכן הגיוני שתחלום על משהו כזה, כך כולם אמרו, אך הם לא […]
"אני נאכלת מבפנים על ידי המחשבות והרגשות שלי" על מה את חושבת? "אני חושבת על החיים האלו, על כמה שהכל כל כך מסובך ובעייתי. אני חושבת על הבדידות ועל כמה […]
בוקר יום ראשון, אחרי סופש מוצלח וגדוש, אני יושב וחושב איך אני יכול לחתום סופית את הסופש רגע לפני שחוזרים לשגרה השוחקת של השבוע. אני מרים טלפון לחבר טוב ועולה […]
לאיזו דמות אתן הכי מתחברות? רומיאו / חולייטה / ויטוריו/ לאונרדו?
עברו שנתיים מאז שיצא מהדלת של הבית, טלית שכולה תכלת עם כתמים שחורים, כתובים, מפוזרים ברחבי הרשת. אותיות של שקר ורוע שהביאו רייטניג גבוה לאנשים רעים שמחלקים שנים בכלא ואנשים […]
אל תתן לי פרחים, פרחים מזכירים דברים לא נעימים. שאנחנו לא נצחיים, שבעתיד התאים לא יהיו חיים. הפרחים לאט לאט עם הזמן באגרטל נובלים, הזקנה והמוות אותם אל סופם מובילים. […]
אני לא שייך לארץ המחברות בשבילי היא קרירה ומשמימה מעניין אותי רק סוג אחד של סדרות והוא לא הסוג שלומדים אני שייך לארץ החופש בשבילי היא נעימה וחמימה מעניין אותי […]
הם אהבו זה את זאת ומעולם לא גילה כי יש לו אשה וילדה קטנה היא התאהבה בו אהבה אדירה וכאשר ניסתה לדבר על ממוש האהבה הוא התחמק והיא ברוב אהבתה […]
מוקדש לאנונומית החביבה אני כתבתי באתר זה אלפי סיפורים ורק מתי מעט מהם זכו להערכה כה מדהימה כפי שזכיתי מהנפלאה אנונימית שלי. אמנם קיבלתי מחמאות על סיפורים כאלה ואחרים אך […]
פרק 1 – קמרון התיישבתי ליד הדלת של המכולת ונשמתי בכבדות לכפות ידיים שלי. קפוא בחוץ כרגע אבל ממש ליד הדלת אני יכול להרגיש קצת חמימות באה מהחריץ שמתחת לדלת. […]
-מנקודת המבט של טיילר- המסיבה החלה, אנשים ניכנסו אנשים יצאו, היו כלכך אנשים שאפילו לא מצאתי את ג׳ייס ותומס ישבתי עם מייקל חבר שלי ועם בירה ביד, אני אוהב את […]
כשאני משועממת בסוף כולם חברים שלי כולם נחמדים שלי בואו נעשה הכל. כשהויפי נכבה כולם מתוקים שלי כולם אדיבים שלי חברתם טובה מכל. זה קצת עצוב חיים שלמים הטלויזיה נעים […]
~ נקודת מבט ליאן~ הבוקר הגיע. נורא התבאסתי שסער הלך אתמול. רציתי שהזמן יעצר, שאני אשאר בין זרועותיו ואביט בעיניו הירוקות כדשא. הוא כל כך יפה.. אני מזנקת מהמיטה ומתלבשת […]
אל תברחו, זה ישאיר אבק מאחור. זה יטשטש את החיים שלנו. זה ישנה הכל. אל תתייאשו, זה עוד לא נגמר. אין לזה סוף. אנחנו רואים הכל כל כך אחרת ממה […]
״מה היה כל כך דחוף עופר?!״ שאלתי בעצבים. ״מה המסיבה הייתה כל כך שווה שאתה מתעצבן ככה?״ עופר החזיר שאלה. ״לא, היא הייתה מעפנה״ עניתי. ״הוא הכיר מישהי״ אביאל אמר. […]
