מה אשמה אישה שנוצרה-או נולדה שניה? ואם זה לא מספיק –אז היא נוצרה מצלע.. כדי להיות ענווה, צנועה, או פשוט שקופה? לא נראית, בצילו של הגבר? למה? האשה רוצה להיות […]
לא הפסקתי להתעסק עם ידי, הייתי כל כך לחוצה שלא ידעתי איפה להתחיל. "קודם כל כדאי שנגיד לך שרותם ביקשה לבוא לטיפול, אנחנו לא הבאנו אותה לפה." אימי הסבירה והוא […]
אני נכנסת בטריקת דלת מרעישה, נועלת את הדלת ומתישבת על המיטה, חלולה. אני כבר לא אותה אחת עם המשקפיים והפוני שמסתיר חצי פנים. אני כבר לא האחת שממנה כולם מתרחקים, […]
אינני עשיר אבל עוד לא עני מה שיש זו דירה בסגנון בורגני התמונות על קירות לא ממש מבהירות מה היתה האשמה בשלה הן תלויות ולכיסוי הכתמים במרכז הסלון שטיח כבד […]
התנתקתי במהירות מהנשיקה רואה את דין מתנודנד על רגליו כתוצאה משכרותו, מצחקק בקול גדול. חיבקתי את מותניו באופן כזה שלא ייפול וגם כדיי לראות את פרצופו של תום נהפך לאדום […]
יש לי חבר ממש טוב. אנחנו מדברים כל הזמן, צוחקים והולכים ביחד כל בוקר לבית ספר והכי חשוב, לא רבנו אף פעם. כבר הרבה זמן שאני מרגישה לא בנוח. לפני […]
כמתי בבוקר והסתכלתי מהחלון, זה היה יום אפור גשום וקודר. התארגנתי לבית הספר כמו תמיד לקח לי בדיוק 5 דקות,הגעתי לכיתה כולם ישבו דיברו והרגשתי שזה הולך להיות יום אחרוך. […]
אם היו נותנים לי שקל על כל פעם ששנאו אותי, לא היה לי כמעט כלום. אם היו נותנים לי שקל על כל פעם שצחקו עלי, היה לי ממש מעט. אם […]
פתאום הזמן עובר מהר מדי, מביטה אחורה ואומרת \"זהו?\" הכל שונה ממה שדמיינתי. חשבתי שכבר אדע מה אני רוצה, שכבר אהיה בחצי הדרך אל המטרה… ואתה אפילו לא כאן כדי […]
פרק 6 שובל יצאה מהבית נרגשת. מיד כשיצאה התחיל החמסין של אותו היום להאיר על פניה, אוווווףףףף ,נאנחה בחיים לא יהיה לה יום מושלם עם חברים. כשהגיעה לחוף (סוף סוף) […]
הייתי בטוחה שאולי נצליח לשמור על קשר אבל משהו קרה, הקשר הזה היה כלום בשביל שנינו הייתי בטוחה שיש סיכוי שנפגש עוד אבל לעט אני קולטת שאתה אפילו לא זוכר […]
"עטלף ענקי מעופף!" צרח בבעתה הנער כחול השיער שבדיוק התעורר משנתו. "הו… סוף העולם הגיע. אני מת, נכון?" התחיל מלמל לעצמו בפאניקה ובהה ביצור בעל כנפי העטלף שעף לכיוונו במהירות […]
הכרתי אותך בפסח, שעבדנו ביחד בבית קפה. החיוכים שלך כל בוקר ואיך שהיית מציק לי תמיד בהפסקות בין לבין, הצחוקים שהיו לנו ושתמיד היינו ממציאים סיפורים על הלקוחות שבאו. אחרי […]
ניב: הגעתי עם האוטו לכניסת בית משפחת הדסון. דוממתי מנוע, מחכה, פשוט מחכה. סימסתי לה בערך שתי דקות אחר כך שאני למטה, מחכה שתיפתח הדלת ואני אראה אותה יורדת לקראתי. […]
היא הסתובבה אל עבר השיח ומתחה את החץ, מכוונת אותו לעבר השיח. השיח רשרש בשנית. "מי שם?" היא קראה, קולה קצת רעד. וכשלא שמעה תשובה, ירתה את החץ, אך כיוונה […]
זה היה מקום חשוך לא יכולתי לראות כלום חשבתי שזה הסוף שאיבדתי את התקווה ואז משהו קרה ראיתי אור נוצץ, זוהר ממרחק אבל זה היה ממש קטן כמעט כמו חיידק […]
עברה שנה, הם אמרו, ושוב יש מתיחות באוויר, וזו מתיחות מוכרת, אך כזו שאף אחד לא רוצה להזכיר. כשאני עוצמת את עיניי, פניו מופיעות, וזה כואב, כי פתאום כל התחושות […]
״אני לא עושה את זה!״אמרתי מאדימה בלחיי. ״נויה,הבן אדם שילם עלייך חשבון של לפחות 300 שקל.הקצת שמגיע לו זה שתלכי אליו״היא אמרה. ״אני לא מבינה מה הבעיות שלו לבקש מספר […]
בס"ד נקודת מבט של עדן: קמתי בבוקר וירדתי למטבח ,הוצאתי את הספל הקבוע שלי והתחלתי להכין את הקפה. בשביל לצאת מהעייפות שאני שרויה בה. מזל ששבת בבוקר אחרת אין מצב […]
היא נכנסת לחדר המקלחת, מדלגת בדרכה על המראה. היא לא רוצה לראות את הגועל שישתקף במראה ברגע שהיא תעמוד מולו ותסתכל. אוי, כמה שהיא מכוערת. היא מורידה מעליה את הבגדים […]
״בואי לרקוד כבר!״הם משכו אותי כל אחד ביד אחת. התחלתי לצחקק מביטה בהם,הם היו שיכורים מאוד. הבטתי בר שעמד ליד הבר ולגם אלכוהול,הוא תוך כדי התעסק בשעון החכם שלו. ״אל […]
הבושה , הבכי , העצב, הכעס , היא שומרת אותם בפנים לא מראה ולא מספרת … הצלקות כבר שם מזמן פיתחו לה מן הרגל שכזה סיפוק אפשר לומר היא שבורה […]
כולנו עסוקים בחיים הרגילים שלנו, בדרמות הרגילות והלא דרמתיות, במי שכב עם מי ומי שתה במסיבה והתחיל לעשן, במי אוהב את מי ואיזה זוג בדיוק נפרד. עד שזה בא, באה […]
מנסה להתנהג יפה מזמין אותך לכוס קפה מנסה להיות מנומס הקפה בפנים נמס רגיל לשתות אלכוהול… מכניס אותך אלי להול בית יפה את אמרת תנדרי ששקרת… לא היה לי כוח […]
בפרק הקודם בן ואליס לוקחים את הקטנים לישון ומנסים להתקשר ליונתן ונופר, לבסוף אליס מחליטה ללכת לישון ובן נישאר בסלון ושומע דפיקות בדלת… פרק 20 ~בן~ ישבתי בסלון, פתאום דפיקות, […]
ושוב מחשבותיי, אובדות, אל שדות, שאני איני מכירה, ואל אנשים, שאני איני רוצה לחשוב עליהם, והשקט שהיה, נעלם.
ילדי סתם חוזרים לבית הספר / עֶדְנָה אֲפֵק © ירושלים 2016. כל הזכויות שמורות לעדנה אפק מָחָר, אָמְרוּ לַסְּתָמִים ההוֹרִים, מָחָר חוֹזְרִים לַלִּמוּדִים. אָז יֶלֶד סְתָם וְיָלְדָה סְתָם וְסַבְתָּא סְתָם אָמרוּ: אוּף…זֶה לֹא נִרְאָה לָנוּ, וְגַם… וְלֹא סִיְמוּ אֶת הַמִּשְׁפָּט, כִּי אַבָּא סְתָם וְאִמָּא סְתָם הִבִּיטוּ בָּם בְּמַבָּט כּוֹעֵס וְגַם חָכָם. לִישׁוֹן מוּקדָם הוֹלְכִים, אָמְרוּ אָז ההוֹרִים. לִישׁוֹן מְאוּחר הוֹלְכִים, לָחָשׁוּ שְׁנֵי הַיְלָדִים. אֲבָל אַבָּא סְתָם וְאִמָּא סְתָם, נָתְנוּ בָּהֶם מַבָּט שהַיְּלָדִים מִיַּד הֵבִינוּ שמחר זֶה לֹא שַׁבָּת. […]
רוצה לספר לך את כל הסודות על מה שהיה רוצה לך להודות רוצה לספר לך על המחר אני יודע שזה קצת מאוחר אני עדיין עוד לא מוכן לספר לך אני […]
לפעמים כשאני הולך לישון אני נכנס לכל מיני מקומות מוזרים. זאת אומרת, בחלום שלי. כל מיני מקומות שאני יודע שאני לא אמור להיות בהם, מקומות שמרגישים אמיתיים. כשהעיניים החלודות של […]
גם כשאת לא איתי עכשיו תדעי שאני בך מאוהב לא רוצה אותך לעולם לעזוב גם אם זה יגמר במכאוב תדעי שאני אוהב נישבר לי כבר הלב רוצה לספר לך על […]
