"אתה מוכן?" היא נועצת בי עיניים נוצצות שאני רואה במשך מיליוני שנים. אני מופתע לשמוע את קולה, והוא נעים רק שהוא בלתי נחוץ. האם אנו זקוקים למילים, כאשר אנחנו כה […]
התעוררתי בבוקר לכל צעקות שבקעו מבחוץ. קמתי מהמיטה במהירות והתקרבתי לחלוני. הסטתי את הוילונות האדומים ופתחתי אותו לכדי סדק צר. מחוץ לביתי הייתה התקהלות די גדולה של אנשים במדים אדומים […]
א. אני נכנסת לביתה של טיה, בית נחמד מאוד. אני מטיילת בין המסדרונות בביתה כי טיה נעלמה לי לרגע. טיה עומדת מול המראה באמבטיה, גבה חשוף. היא מעבירה את ידה […]
אני קמה בבוקר לצלילו הצורם של השעון המעורר שלי. בטח הייתם מצפים שזה יהיה בסגנון 'זה היום הראשון של הלימודים ואני לא רוצה לאחר' או משהו קלישאתי כזה. אז זהו. […]
אני והזמן לא כל כך מסתדרים אפשר להגיד שאנחנו לא חברים, כשבא לו הוא בורח מהר וכשמתחשק לו הוא ישן ונוחר, אבל איכשהו בלי כוונה זה בדיוק ההפך ממה שאני […]
ואם תהיה לו מישהי? מה יהיה איתי? כל התהליך שעברתי ייזרק לפח? אפילו לא סיימתי אותו, אני רק באמצע הדרך. כבר הבטחתי לעצמי לא לשלוח לו הודעה, אבל אני כל […]
"זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לִי,” אֲנִי מְשַׁקֶּרֶת בַּקּוֹל שֶׁלֹּא גּוֹבֵר עַל לְחִישָׁה, כְּאִלּוּ מְפַחֶדֶת שֶׁאֲנִי אֶשְׁמַע. אֲנִי מְשַׁקֶּרֶת לְעַצְמִי קְצָת יוֹתֵר מִדֵּי. בִּמְיֻחָד בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה, בִּמְיֻחָד בִּתְקוּפָה אִתָּךְ. זֶה קְצָת מְשֻׁנֶּה […]
אני כל כך אמיצה. וואלה, כן, אני ניצחתי את העולם. אני המשכתי לאהוב גם כשלא הייתה סיבה. אני קמה בבוקר ומחכה להודעה ממך, ואיך אני מתאכזבת שזה אף פעם לא […]
היי לך, אני יודעת שאנחנו אקסים. איך אני שונאת את המילה הזאת, אין לך מושג אפילו כמה. הכרתי מישהו, שהזכיר לי קצת אותך לפעמים, בגרסה הפחות טובה, כי ככה זה. […]
הוא חי אבל בעצם הוא מת. הוא לא עושה הרבה, אוכל, שותה, מחרבן, רואה טלוויזיה, מתקלח וישן בעיקר ישן. הוא קם מתעורר בחוסר חשק, גורר את גופו ברחבי הבית פותח […]
סיפור פנטזיה על שבתאי . בשבתאי חיים אנשים עם עיניים בכל הצבעים וגווני עור בכל צבע . יש להם קרניים וזנבות וקעקועים על כל הגוף . יש להם את אלי […]
שבץ תש כוחי לשבץ מילים במשבצת, המילים קטנות ודהויות ואני בקושי מזהה,אמר האיש והוסיף, משבץ מילה ועוד אחת ,לאט כמו הצב מתקדם שמעתי שמישהו פתר תשבץ בעמידה והלך לו לא […]
התעוררתי לאחר חלומות מרגשים, מוכת תדהמה ושיכרון חושים, אינני מסוגלת לחשוב שבמעמקי נשמתי, שוכן רצון כה עז ועוצמתי. חלומות שבהם אתה לצדי, מחזיק את ידיי ומלטף את שיערי, חלומות שבהם […]
החשיכה הלילית על הארץ נשכבה, השתתק כל העולם ובחלום המתוק, לרישרוש הלילה אני מאזין בשלווה, שוכב על דשא קטיפתי צבוע בירוק. * מענגת הרוח החמה את תלתליי, את הפנים ואת […]
כן, אני כבר מכיר אותם. על אף שעדיין חשוך מעט ושמש טרם זרחה, אני יודע להכיר אותם בפנים, בשיער – האם הוא בעל קרחת ומעט שיער, או שיש לה שיער […]
ש רגעים בחיים אני רוצה לנצור אותם הזמן עומד מלכת, הרגעים לא תמו, הרגעים הם כאן פנים של אבא, מקרוב, גופו נוכחותו, הוא נוגע באצבעותיו מלטף חלש את הלחי קולה […]
שמש היא מקור החיים מאז הימים העתיקים בני האדם את השמש מאדירים השמש מעניקה לנו את הלילות, את הימים השמש מעניקה לנו את השנים, את החיים קרני השמש אותנו מחממות […]
בסיפורי ילדים העלתי פרק משלי של בובספוג. אחרי שאסיים את הסיפור ארנבי, אני יכתוב סיפור בסיפורי ילדים שימשיך את הסדרה וונדר מציל את העולם, אחר כך אולי עוד פרק משלי […]
ביום שבת בובספוג קיבל הזמנה ליער שוניתיל היפה שנמצא מסביב לשונית המחסום האדירה. בהזמנה כתוב שהיום האוטובוס ליער יגיע בשעה 12:00 ושאפשר שעוד 2 יצטרפו. בובספוג ידע מראש שהשנים האלו […]
רינה קמה משנתה מוקדם מהרגיל, פתחה את חלון חדרה ושאפה אל ריאותיה את האוויר הקריר. היא ניגשה לפינת האיפור שלה, הביטה במראה והתחשק לה נורא לצבוע את עצמה. היא התחילה […]
סיימתי את השנה האחרונה שלי בבית הספר. כזאת הקלה. נפרדתי מחבריי ונסעתי הביתה. לא התכוונתי ללכת לשום מסיבה. אפילו שהיו כצה מסיבות שרציתי ללכת אליהם, אבל לא יכולתי. ההורים שלי […]
פרק 25: חבריי לקבר "חשבתי שהוא צולע," מלמלתי בשקט לאסטריד כשראיתי את רג'ינאן מתקדם מהר יותר מבנאדם צולע, ומהר יותר מאיתנו. אסטריד נאנחה והסתכלה עליי, היינו בדרך לארמון של הל, […]
אחרי ארבעה ימים כבר יכלתי ללכת שוב. אקדי נתנה לי שני מקלות הליכה, וכך היה לי קל יותר ללכת. יום יום אקדי יצא ליער, ואני נשארתי בבית. כשהיא הייתה חוזרת […]
הוא אוהב אותי, אמא. באמת. זה קרה רק פעם אחת, הוא בחיים לא התנהג ככה לפני. נו, מגיע לי.. עצבנתי אותו, הוא בן אדם, טבעי שיתעצבן. לא כאב לי בכלל. […]
אבק דרכים ננער ממעילו השחור. הוא קם לאט, מתבונן בסביבותיו. מגפי העור שלו חורקים כנגד הקרקע וקומתו לאט מזדקפת. הוא מיטיב את שיערו הפרוע, השחור. מוציא מכיס הג'ינס האחורי את […]
כמו עלה שצף על המים, היא הניחה לחיים לסחוף אותה ממקום למקום. באדישות גמורה היא נהגה להרפות את כל הרגשות והדעות, ולהניח לזרם העדין להביא אותה ממקום למקום. הלילות היו […]
ט. אליס מניחה את הספל על השולחן ליד הכסא שהיא יושבת עליו, ומעבירה את אצבעותיה מתחת לעיניה, היא בוכה. אני תוהה למה היא בוכה, אני כמעט בטוחה שזה קשור אליי. […]
בעודך נושם את נשימת חייך, אתה בוכה ובעודך נושם את נשימת מותך, אתה מחייך. אירוניה, היא לא נמצאת כאן, אלא החוויות נמצאות כאן, החוויות הקשות, הכואבות, המוות שראית באנשים הכי […]
