הסיפורים של It is just too late
אני מודה, את היית אהבת חיי. הייתה תקופה בה היית הסיבה היחידה לעובדה שליבי עוד פועם. והאמת שכרגע, אני לא יכול אלא לחשוב כמה מטומטם הייתי. כול כך מטומטם שנתתי […]
הידיים שלו חלפו בשערי, כל-כך רכות ועדינות. הבגדים שלו היו על הרצפה של חדרי, או לפחות כך אני מניחה, ליל אמש מעט מעורפל, וכל מה שאני יודעת זה, ששפתיו על […]
אני שונא את המקום הזה, אני באמת שונא אותו, אבל מה לעשות אני רק צריך לשרוד עוד כמה דקות, עוד מעט והמשמרת שלי מסתיימת. אבל כמובן, שנייה לפני שאני יכול […]
"אתה לא יכול להגיד דברים כאלו" אני אומרת, המומה כי הוא באמת אמר את זה, שהמילים ההן באמת יצאו מהפה שלו. "למה לא?"הוא שואל, ומשפשף את עיניו, הוא נראה עייף, […]
אני לא בטוחה מה גרם לי לנשק אותו, אני רק זוכרת כמה קרובים היינו ושחשבתי 'למה לא?'. השפתיים שלו היו רכות, כמו עננים וידעתי שגם אם זה יהרוס הכל, זה […]
כאשר עמדנו מחוץ לבית של הוריו, הייתי מוכנה לעזוב הכול לברוח. אני לא יודעת איך ציפיתי שביתם ייראה, אך אני מניחה שלא כך, לא ציפיתי שהם יגורו באחוזה. ג'ייקוב ראה […]
אני לא רוצה להיות פה. אני רוצה להיות בכול מקום, לעזאזל, אני מוכן להיות מת וקבור עמוק באדמה, העיקר שאני לא אצטרך להיות בדרכי לארוחת ערב עם ארוסתי ומשפחתי. רוזי, […]
אני צדקתי אתם, יודעים, זה היה רק חלום, אך מה זה יכול להיות מלבד זה? הרי אין באמת מצב שג'ייקוב הציעה לי נישואים אתמול בערב, הרבה יותר סביר שזה מין […]
זמן הסגירה הגיע, והגיעה גם הזמן בו אני צריכה לפנות אל ג'ייקוב. הבטתי בו, מרים את הכוסות ומסדר כיסאות, ולא יכולתי שלא לחשוב, אפילו אם רק לרגע, איך זה יהיה […]
"הנסיכה המתה." מישהו אמר מאחורי, ואני רק נאנחתי, זה הכינוי שלי במקום הזה, סירבתי לומר לאיש את שמי, אז הם המציאו לי אחת משלהם. אני מניחה שזו מין בדיחה על […]
הבטתי בו וניסיתי שלא לחשוב על העבר, ניסיתי שלא להיזכר בכל מה שאיבדתי, אלא רק בכול מה שזכיתי בו, כאשר נטשתי את חיי עבורו. אבל לפעמים, בשעות הקטנות של הלילה, […]
אני שונאת אותו, והוא אוהב את זה. הגעתי למסקנה שהוא כמו קופידון הפוך, הוא נאחז בשנאה וכאב. אני מודעת לכך שאני כנראה טועה, אבל הוא כל-כך נהנה מהשנאה שלי אליו, […]
אני לא יכולה ממש להצביע על הרגע בו הבנתי שהוא פה, הנער בעל העיניים השונות, פשוט הבנתי שהוא פה, בדיוק כמו שאני יודעת מתי על-טבעיים אחרים נמצאים ומתי הם סתם […]
אני שונאת את החיים שלי, אני חושבת שזה פרט שולי שחשוב לציין. אני לא שונאת אותם מהסיבות הרגילות, בגלל שקמתי על הצד הלא נכון של המיטה, או בגלל שמישהו נפרד […]
אני עומדת על שולחן, נעליים כסופות לרגליי, והכול מלא בארנבים. זה היה חלום, אני כמעט בטוחה בזה. הזהירו אותי שזה יקרה, שהחלומות שלי כבר לא יהיו שלי, בהתחלה, לא הבנתי […]
"את לא יכולה לעשות לי את זה." הוא אומר, ואני רואה את האש הזו בעיניו, הדבר שכל-כך משך אותי אליו בהתחלה, אבל עכשיו פשוט גורם לי רצון לברוח עם הזנב […]
"אני לא מבינה מה הבעיה שלך." היא אמרה, אך לא מביטה בי, כאילו אין לה זמן בשביל זה, בשבילי. "הבעיה שלי, היא שאת לא מציבה כללים." אני אומר, כמעט צועק, […]
אני מלצרית, אבל למה עוד אתם יכולים לצפות מנערה כמוני? עצם העובדה שיש לי עבודה, זה כבר טוב, משום שעם ניסיון כמו שלי, הייתם מצפים שאני אהיה ברחוב, חיה מנדבה […]
הרוחות אהבו את הפלאפריות, אני מניחה שבעיקר מתוך סקרנות, הן תמיד הלכו אחרי הפלאפרית הראשונה שראו. העישון, השתייה, הבגדים, הכול היה כל-כך חדש להן, בעיקר משום שרובן היו רגילות לראות […]
רוחות רפאים הן יצורים מוזרים. אני מתכוונת לא בגלל הדרך בה הן פועלות, גם אני מבקשת תשלום על כל טובה או עזרה שאני נותנת. לא, הן יצורים מוזרים, משום שהן […]
הייתי רוצה לקרוא לסיפור שלנו סיפור אהבה טיפוסי, הייתי רוצה להגיד שאני הייתי רוקיסט מגניב והיא הייתה נערה קלאסית שבמקרה עברה במקום ומאז הכול היסטוריה. אבל האמת היא, שהיא הייתה […]
שנאתי את זה, כל רגע. כל צביטה של התופרות בעוד הן לוקחות את מידותיי, מחמיאות לי על גזרתי ומתלוננות על גובהי. כל אדם בארמון הקורע לי ברך, כל ילד הלוטש […]
השיירה הגיעה ביום למחרת, וזה היה מוזר, משום שציפיתי שלמלך ייקח לפחות שבוע להתגבר על האגו שלו בכדי לבקש ממני לחזור אל הארמון. הייתי בטוחה שזו דרכו לבקש סליחה, עד […]
מתברר שהוא צדק, הוא הסוהר שלי, אבל לא כמו שאתם חושבים, הוא לא מחזיק אותי כלוא בחדרי או מענה אותי, הוא יותר כמו הצל שלי, הוא עוקב אחרי לכלמקום ואני […]
ברגע שיצאתי אל רחובות העיר, לא יכולתי לגרום לעצמי לחזור, לא אל הארמון, הבטחתי לעצמי כי אחזור דבר ראשון על הבוקר, אבל רק לא הלילה, הלילה הזה, כולו שלי. אתם […]
לא השקרים יהרגו אותך אלא האמת. זו אמרה המסתובבת במשפחתי כבר מאות על מאות של שנים, כולם ידעו למה הם נכנסים, אבי ואביו לפניו, וסבו לפניו שניהם, הם כולם הסכימו […]
הוא הבטיח לי את הנצח, ואני רק צחקתי. הייתי צעירה, אך כבר מזמן הבנתי שנצח הוא מושג יחסי, הוא יכול להימשך זמן רב, או אפילו רק שנייה. זה מוזר, שאני […]
זה היה יום הרבה יותר מידי שקט. נראה ששום דבר לא זז, הרעש של ההרמון פשוט נדם, אפילו הציפורים לא צייצו. השקט הרועם הרס לי את השינה, אפילו לפני שהוא […]
אהבתי להסתכל על ציורים של אימי, היא תמיד נראית שונה כל-כך. כל-כך רחוקה מלהיות אותה אישה קרה שהכרתי. היא הייתה כל-כך קורנת בציורים שלה, תמיד גבוהה, תמיד יפהפייה. אך, ציוריו […]
באותו הערב הגיע משרת עם מתנה עבורי. זה היה ענק אבני אודם, והיה גם פתק. היה כתוב, אבני אודם- לאישה כלילת מידות, זה לא היה הכול, היו עוד הרבה הבטחות, […]