הסיפורים של Unreal
זה קרה מהר כלכך מהרגע שבו הנחתי על לשוני את הגלולה הראשונה ועד הנשימה האחרונה, המצמוץ האחרון, המבט האחרון, הדמעה האחרונה שזלגה לי על הלחי. כל גלגולה שגלשה במורד גרוני […]
אז אחריי שצעקו עלי והשפילו אותי, שהדמעות שזלגו על פניי לא הפריעו לאף אחד. אחריי זה כבר הבנתי שדיי, שכשלהורים לא אכפת והם לא מאמינים, כשהבנתי שלאף אחד לא אכפת. […]
עברתי דרך הדלת והמשקוף האדום שמזהיר מפני כניסה לכיתת האימים שלנו בלט יותר מתמיד. אולי זה בגלל הדרך שבה היא ישבה במקומה, קצת עצובה, קצת שמחה. היא לא ידעה שאני […]
השעה הייתה שבע בבוקר, היא ישבה למול הקפה המהביל שלה וקראה כותרות בעיתון הבוקר שמחלק העיתונים השאיר לה על שטיח הכניסה לביתה לפניי כשעה לערך. ״שחיתות בממשלה״ ״ילדה בת שש […]
דווקא רציתי שהפעם תסתובבי, שהעיניים הכחולות שלך יחדרו עמוק לתוכי כמו סכינים. רציתי שתסתובבי ותגידי משהו יפה כמו שאת יודעת להגיד. רציתי שתצליחי לאהוב אותי ממש כמו שאני אוהב אותך. […]
הפנים האלו שהשתקפו אלי מהמראה הרגישו זרות. הן היו חיוורות ושקיות עייפות קודרות בלטו תחת העיניים המבריקות האדומות שלי. כבר לילות שלא ידעתי שינה. מידי לילה זוחלות המחשבות ממש דרך […]
הסתכלתי לה עמוק בעיניים החומות שלה וניסיתי להבין איפה בראש שלה היא נמצאת ועל מה היא חושבת. השפתיים שלה היו משורטטות במין דיוק מושלם שכזה. היא ישבה למולי ובהתה באיזה […]