יש צמר-גפן בקירות. אליס אומרת שזה סתם קורי-עכביש, אני אומר זה שערות סבתא. מהסוג שמוכרים בלונה-פארקים בתוך מערבל גדול, ומלפפים אותו על מקל, ואוכלים אותו כמו הסוכריה הכי גדולה בעולם. […]
דרקון הנקבה שהיא דרקון בעל ראש רב שמשתמשת בקוצים רעילים הגיעה לבית של המאהב ובת זוגתו ותפסה את שניהם עושים אהבה אחד עם השניה,הוא הניח את ראשה על החזה שלו,הדרקון […]
בת הזוג של המאהב שכבה בבית חולים כמעט שבוע שלם אחרי הקוצים הרעילים שקיבלה מהדרקון,פתאום היא רשמה את שם הדרקון שחבריו שלחו לכיוון שלה והייתה מופתעת לגלות שזו הייתה דרקון […]
רציתי לבכות אתמול, כשהקריאו את השמות, רציתי לבכות, כשהאנשים על הבמה דיברו מילים עצובות, רציתי לבכות, כשהסתכלתי סביבי, וראיתי אנשים, כל כך הרבה מהם, עם עיניים נוגות. כל כך רציניים, […]
אבא, מתי תספר לי סיפורים? שואל הקטן. עוד רגע הוא יהפוך לסנדוויץ'. אני אספר לך סיפור מופלא. שאף פעם לא סיפרתי. על החבורה הסודית שלי מרעננה. אתה יודע שחוץ מהחברים […]
אז, מה אתה עושה כשאתה קולט ששום דבר לא יתקן אותך? הכדור לא יתקן, הבירה לא תתקן, הפייסל לא יתקן, הטלוויזיה לא תתקן, החברים לא יתקנו, חיות המחמד לא יתקנו, […]
ניסיתי שלא להסתכל על אחרים ועל עצמי כאילו שאנחנו אותו דבר. ניסיתי לא לתת לכאב העמוק והלא מוסבר שבי מקום, לא בני לבינו ולא עם אחרים. ניסיתי שלא להטריד אנשים […]
הוא מתרגש כשאני שולחת הודעה, הוא מתפתל מצחוק כשאני מספרת בדיחה, הוא דואג לי, הוא רוצה לשמור עלי, הוא מספר לכל החברים שלו עלי, הוא מחייך חיוכים מפגרים כשאני מסכימה […]
כואב לי. וזה לא כאב רגיל. זה כאב בלי שם. בלי תגובה חדה. בלי בהירות. אני כלום. בלי הבנה ובלי מוצא. יש לי רק את מה שלקחתי איתי. אני באה […]
אוליבר: את היית רוצה להכיר את החברים שלי ? אלין: זה יכול להיות מעניין אם ניפגש איך שהו איתם, מי החברים שלך? הכי טובים שלך אוליבר: דניס ותומר הם החברים […]
פעם היה לי ביטחון עצמי, אמנם לא הייתי על גג העולם אבל היה לי ביטחון עצמי. פעם הייתי מסוגלת להישיר מבט אל הקהל, לדבר בלי לחשוש לעשות בושות או שיצחקו […]
לו רק הייתי שוב קיץ. שמש מאיר של בוקר, על פנים רעננות, שוחקות. צל מִשְחָק צהריים, משעשע, לא נפרד. מקניט ונרדף, רודף ונצמד. בין ערביים, קצף גלים אל חמוקיים נשטף […]
היום הגדול הגיע לונה ולקסה ארזו כל מה שיכלו לתיקי הגב הגדולים שלהן והתקדמו לעבר דלת הכניסה .אביה באותו הרגע בדיוק יצא ממשרדו ונתקל בשתיהן בדרכן אחוצה לכיוון המכונית . […]
יום הולדת 24 נפל עלי בחוזקה רבה- כאילו נפל משמיים כמו לבנת בטון ישירות על ראשי. הרגשתי סחרחורת רבה, מעדתי ואפילו נפצעתי והרגשתי איך מערבולת של אוויר שהיא החיים עצמם […]
וכל מה שרציתי וכל מה שביקשתי הייתה רק אהבה לקבל את החיבוק הזה ממך בכל פעם שאתה חוזר מהעבודה ואם אני מרגישה רע אני תמיד יכולה לדבר איתך לשתף אותך […]
וגם כשלא היה לו עוד כוח, הוא העניק לה את חסדיו. היה חופף את שערה, מתיר את הקשרים, מסבן את גופה הלבן-זהוב, ומשכיב אותה לישון על מצעים נקיים שהיו מאווררים […]
זהו. נגמרה החופשה שחיכינו לה כל השנה. הגיע הזמן להיכנס עם המזוודות הביתה, לפרוק את הוויברטור, הטמפונים, המגבות, המטליות הלחות, האיפור חזרה לשולחן האיפור, והתחתונים לסלסלת התחתונים. ערב בחוץ. נדמה […]
ערב. אני נכנס למקום הקעקועים ומישהו פונה אליי מעבר לדלפק. כמה עולה קעקוע? אני שואל. תלוי איזה קעקוע, הוא אומר, תלוי איזה גודל. יש ממה לבחור? אני שואל. הוא מחווה […]
מילים הורגות. מילים ישנות. מילים שקריות. מילים מכאיבות. מילים שורטות. מילים שופטות. מילים מאשימות. מילים מאכזבות. מילים , מילים , מילים, שק של סכינים. תמצאי את המילה שתחזק אותך מבפנים.
– "בוא רגע", יעל קראה לי מהסלון – "מה יש מה קרה?" – "בוא תראה." בטלוויזיה הקרינו את התוכנית הרפואית. המנחה הציגה רופא בכיר מבית חולים גדול. אדם מרשים, בלורית […]
המקומות שבהם היא והמאהב שלה בילו ביוון-אתונה לפני שחזרו לגור ברחובות-עיר בישראל: מתחם האקרופוליס האתר המפורסם ביותר באתונה הוא כמובן, האקרופוליס שפירושו – העיר העליונה. אקרופוליס זה שם כולל לכל […]
הזכרה: אז חלמתי חלום ואז קמתי, לפתע ראיתי שחור ומעורפל והתעלפתי התעוררתי בבית החולים עם אימי, הרופאה "הדס" נכנסה ואימי הייתה צריכה לצאת הדס בדקה לי את פעימות הלב עם […]
הקדמה: אז אבא שלי קרא את השיר שכתבתי באתר על השואה "יש עוד סיבה לדאגה?", והחליט שהוא רוצה שאכתוב לו שיר. שאלתי אותו "אני לא יכולה לכתוב לך סתם שיר, […]
שמעתי את הנשימות שלי… הן היו קצרות… הלב שלי דפק… הכל סביבי קפא… עד שלפתע… משהו צץ… משהו גדול… משהו מפחיד משהו… "אוליביה קומי!" אימי צעקה לי מהמטבח "קמה!" צעקתי […]
מפגש עם אנשים, לא תמיד מטעין אותי. הרבה פעמים, הוא דווקא מרוקן אותי. אני לא רוצה להתרוקן, אני רוצה להתמלא, באנשים שמטעינים אותי, בדברים שאני אוהב, בעצמי. כן. אני אוהב […]
כי את חושבת שהכל תמיד סובב סביבך ואנ'לא מבין שבמקום אני דורך את לא מבינה שאנ'לא אמשיך כי אם את לא רוצה, אז לא צריך כי את סתם ילדה קטנה […]
זה שיר כחול, שיר די קצר, והסיבה שכתבתי אותו היא בשביל שתוכל לחשוב עלי מחר. בגלל שהצבע הכחול, הוא זה שאהוב עליך, אז כתבתי שיר, כי ההרים שמסביבך כחולים, והשמים […]
אימא, למה הנחלים ממשיכים לים? והים לא מתמלא הפלא שוב חומק מהידיים, והשקט חודר למטבח בינתיים, אנחנו כבר שנתיים במין מערבולת של רגשות מעורבים למה אנשים לא קרובים לא מבינים […]
התחלתי לכתוב ב2019, ממש עם הסגר הראשון. היום, ספרתי, ויותר מחצי מהכתיבות שלי עוסקות באותו הנושא: שואה. זה כמעט נשמע אבסורד שילד בגיל ההתבגרות מעדיף לכתוב על שואה מאשר על […]
שישה מיליון שרק הם יודעים, את כל הצרחות את כל העינויים. את כל הכאב, את כל העלומים, שישה מיליון שבשמיים שותקים. שישה מיליון שרק הן זוכרות. את כל הגיבורים, את […]
התראות
