אני זוכר אותך שמחה שרה לעצמך שירים קטנים אני זוכר אותך יפה עם חיוך על הפנים אני זוכר אותך רוקדת מפזזת בצעדים קטנים אני זוכר אותנו על החוף משחקים כמו […]
"תמיד יש לך מחבת בחדר?" אימא הורידה את כלי הנשק שלה. "ריילי, מה את עושה ערה בשעה כזו?" "לא ישנה. זה בטוח." אמרתי באדישות מותשת והוצאתי חלב מהמקרר. "גם לי […]
"אתגר," אמר לוק לליאו כשהוא הוא שוכב על הספה האדומה וידיו משמשים לראשו משענת, "היא משימה כלשהי שהפנימייה נותנת לכל הבתים השונים. המשימה מורכבת מכמה חלקים, שמותאמים לתכונות הבולטות של […]
פרק 2- עולם מפחיד הרגשתי בתוך עולם מפחיד, נפלנו מהמגרש לפני כמה זמן כולה, כל אחד למקום אחר. אני בבגדים של פעם. אני מרגיש קסם אי אפשר להסביר את זה. […]
שג\'ון וביין התרחקו מביתו של ג\'ון בצורה מספקת ביין התחיל לדבר \" הם רוצים להרוג אותך, כי הם חושדים בך בגילוי הסוד שלהם\" ביין הסתכל לג\'ון בעיינים ואמר \" זה […]
מישהו מכיר אולי מקום שאפשר לפרסם בו סיפורים ושאנשים בו אשכרה יקראו אותם? כי פה בקושי יש לי קוראים. אם אתם מכירים מקום כזה, אנא שתפו אותי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בגמגום. היד רעדה לי והסכין כמעט החליקה מידי. "שאלתי אותך שאלה" הוא אמר בקול צרוד והתקרב אליי. "גם אני" כולי הייתי מלאה בביטחון. אני חושבת […]
כשהיית קטן, כולם באו ואמרו "איזה ילד חמוד", "ממש בובון" צבטו לך בלחיים ופינקו אותך במתנות בשקל. ואז גדלת קצת למדת לספור עד עשר וכולם מחאו לך כפיים, "גאון הילד […]
בפרקים הקודמים: היא נכנסה לחדר שלי כמו סופה, ויצאה כמו רוח. והשאירה אותי לבד עם המילים שלה מרחפות באוויר. בחיים לא חשבתי שארגיש משהו כלכך כואב, צריבת האובדן. פרק 33 […]
פרק 1- ההתחלה הסיפור שלי מתחיל בבית הספר, אני עמית, וחברי ארז ועידו הברזנו משיעור גאוגרפיה והלכנו לשחק כדורגל. התחילה סופת ברקים ורעמים. בעטתי לארז את הכדור וארז אלי וגם […]
לכל אדם יש משקל פנימי קטן. אולי הוא מודד בקילו אולי באונצ'ים, אבל לכל אחד הוא קיים. הוא יושב ליד הלב ושניה לפני שהלב שולח אות למוח, זה עובר דרך […]
כילד דניאל פיירוס אהב לתפוס גחליליות,הוא אהב את אורם המנצנץ ואת השלווה שלהם,הוא אהב גחליליות… ********************** מסבאת הסוס השיכור הייתה מלאה, הקולות שיצאו משם היו לא ברורים… קולות של מכות? […]
כך בלונדון של שנת 2050 מתחת לכיפת המגן שמגנה על לונדון,ממלחמת האימים שבוערת בחוץ. אבל האם החיים בלונדון החדשה עדיין בטוחים? האם אין סודות לממשלה "הנפלאה"? סיפורנו מסופר מנקודת מבטו […]
המקרה הזה התרחש לפני שבע שנים. מכשפת הדרום עדיין לא הכירה את גורלה, אז קראו לה אריקה, והיא הייתה אישה רגילה ונעימה. קשה לדמיין את זה, הא? טוב, הזמן והחיים […]
בזמן הליכתם למאורתו של מרלין, לאיב יצא לבחון את כריס בקפידה עקב השעמום העצבני שתקף אותה יחד עם השקט המדכא שבמשימה החדשה שלהם. היא עברה עליו מראשו ועד רגליו. שיערו […]
הבטתי באלירן מזרחי, יד ימינו של טום אבוטבול. מבטנו הצטלבו וכל אחד הביט בשנאה אחד בשני. שנאה נוטפת ושקופה, לא מסתירים את העובדה שבכל רגע אחד מאיתנו עלול לאבד שליטה […]
תמיד יש את אותה הדלת! תמיד! לא משנה איזו דלת, לא משנה כמה הזהירו אותי. תמיד יש את אותה הדלת. כשאני יודעת שזו טעות להתקרב לשם, כשאני מבינה שהדרך הכי […]
דני ונירה התחתנו בסתיו, אחרי קצת יותר משנתיים שהיו ביחד, ובשלב הזה היא כבר ידעה שהוא עובד במוסד וגם הכירה כמה מהחבר'ה שלו שבאו לחתונה. היא רק לא ידעה שהוא […]
בית הספר לטוב ולרע הוא לא בית ספר. בית הספר לטוב ולרע הוא לא מוסד. לבית הספר לטוב לא לרע אתה לא יכול להיבחן. את בית הספר לטוב ולרע אתה […]
שמעתי מישהו אומר פעם, שיש שלוש דרכים לספר סיפור: הדרך הראשונה היא לספר מהצד. לספר כמספר כל יודע, שיודע את מה שקרה, מה שקורה ומה שיקרה בסיפור. הוא מכיר את […]
'תצלמי לי מה את לובשת עכשיו!!' שלח דור הודעה, 'למה?' שאלתי 'כי רק עכשיו ראיתי את המדים של הבנות ואני רוצה לראות את שלך' הסביר לי "אלכסנדר, אתה יכול לצלם […]
נקודת מבט של עדן : אחרי שסיימתי את השיחה בוואצפ עם אליאב. " חצוף" מילמלתי לעצמי…. "מה קרה אחותי?" , תהל שאלה אותי כנראה היא שמה לב שאני לא מורכזת […]
שלום לך מיכל …. לא דיברנו כבר הרבה זמן.. מה? את לא זוכרת אותי? זאת אני, את, אנחנו… אני מבינה… עברו שנים רבות מאז שדיברנו… אבל גם את יכולת לתקשר […]
אני רוח רפאים אני אוהב גבינה רקדתי על שתי החתונות וגם אכלתי את העוגה כי אני יכול יכול הכל גם לטוס לחלל כן כן ובתוכי יש תולעים הן רוקדות ועושות […]
הטיסה אמנם ערכה כמה שעות, אך אלו היו כמה שעות ארוכות ומייגעות במיוחד. למה אתם לבטח שואלים, טוב… נתחיל מהבחור שישב לידי ולי אימי ולא הפסיק להקיא אל תוך שקיות […]
היום בבוקר קמתי,היום בבוקר קמתי וראיתי את אמא עם פנים כאלו,כאלו עם שחור מתחת לעיניים, אז התחלתי לצרוח על מברשת השיניים,ולא רציתי ללבוש את הג׳קט. כי למה אמא עצובה? היום […]
אנדרסון הקטנה גררה אחריה את מזוודתה, רואה שענני סערה מתאספים מעל ראשה בעודה נאבקת בבוץ שהתייבש ומתגבש על גלגלי המזוודה הכבדה מלאת הספרים שלה. בין התחביבים היחידים שהיו לה, ומאוד […]
"ריילי, את תישארי בחוץ עוד הרבה זמן?" אימא יצאה אלינו. איגרפתי את ידיי באכזבה. זה היה רגע מדהים. "מה השעה?" התיישבתי והסתובבתי אליה. "חצות מותק." כבר חצות? שכבנו כמו שש […]
