"חכי חכי מה אני יעשה לך" דימה אמר והוציא את הכפית שהייתה כולה מלאה בגלידה. באותו רגע קמתי מהכיסא וברחתי, ודימה רדף אחריי, אחרי כמה דקות אחדות הוא תפס אותי, […]
(בנוגע לשאלה בפרק הקודם, הזכרתי שזה גן של ילדים אוטיסטים וחלקם לא אוהבים צבע מסוים, אז לידיה לא אוהבת אדום.) זאק הסיע אותי הבייתה אחרי שסיימנו לעבוד ב-4 וחצי בצהריים, […]
״מה עשית?״ צעקתי אל עבר הנעליים האדומות שלך, הם היו מונחות בפינת החדר וידעתי שיותר קרובה מזה אני כבר לא אהיה. ״אתה כל כך אנוכי! מה שאכפת לך זה רק […]
2.2.2008, אמסטרדם. סיימון פתח את מטרייתו השחורה, ופתח בריצה לכיוון המבנה הזהוב בסוף הרחוב. השדרה הייתה שוממת, שום אדם לא היה משוגע דיו כדי לצאת החוצה בשעה שמשתוללת אחת הסופות […]
״יכולתי להגיד הרבה דברים, אבל הדבר היחיד שאגיד זה שאף אחת בעולם לא תאהב אותך כמוני״ סגרתי אחריי את דלת ביתך בתחושה שאולי זו הפעם האחרונה שאראה אותך. אתה היחיד […]
היה זה רק עוד יום רגיל בבית הספר התיכון סאנבה. טוב, רגיל בבית הספר סאנבה, לא רגיל כמו שלנו. קיאנה קסלנה מתכוננת כרגיל ליום "שיגרתי" בחייה. שיגרתי של קיאנה – […]
'תתעוררי כבר!' צרחתי על עצמי. כל כך רציתי להתעורר, אך לא הצלחתי להביא את עצמי לנסות אפילו לפקוח עיניים. 'למה זה תמיד קורה לי?' המחשבה ריחפה בראשי. 'למה אי אפשר […]
פרק 4 שאלתי את אימא ' אני מכירה אותם ואיזה חברים? ' ענתה בחיוך ' כן אולי לא זוכרת אותם הם חברים ילדות.. בזמן שאני חשבתי מי הם היא בחרה […]
ליאל קווין- בת 17, כיתה יב, 1.74 מטר. עיניים ירוקות מהפנטות, שפתיים בשרניות ואדומות, עור בהיר ושיער שטני ארוך גלי. אוהבת להתבודד במבנה נטוש ואוהבת את הים. שקטה, כועסת על […]
צללית, אדם, איש שחור עמד שם, בקצה הרחוב, לא נע, לא השמיע קול. היה לילה, אך הכל היה מלא באור, הכל היה מלא באור, אך האיש היה שחור. היה שחור. […]
הטימטום האנושי. אני מרגישה כל כך עצובה שאני חלק מהאנושות הזאת. התאכזבתי מהמון אנשים, על דברים פי כמה וכמה יותר גדולים ממה שקרה, אבל זה, היה הדבר הכי מפגר, מטומטם […]
פרק 12: שני השומרים של גראוונד – ב' -נקודת מבט אקווה- "אקווה." האור קרא בשמי והתייצבתי מולו. "כן, אדוני?" שאלתי בחשש. "אמרי לי. את יודעת מדוע קראתי לך?" "אני מניחה […]
"מגנוס." אמרה אלווה, קולה שקט וקר, חד עד כאב. "באמת חשבתה שלא אבין? ציפיתי ממך ליותר. אתה זה שלימד אותי כיצד להלך ולתמרן את האנשים סביבי, וכיצד להבחין בין אמת […]
קמיל התבוננה במזוודה וחשבה באושר "סוף סוף אני עוזבת את המקום הזה" ובמקום הזה, התכוונה לבית שלה. ההורים שלה היו ההורים הכי גרועים עלי אדמות- הם לא תמכו בה ואפילו […]
היום ריטה סקיטר ראיינה את המשתתפים בטורניר – לא יכול להיות גרוע יותר. היא גררה אותי לאיזה ארון כלים והשתמשה בעט-צטט-אותך, שמעוות את מה שאתה אומר. היא בדקה אותו, ולהלן […]
לא מזמן, ממש לפניי תחילת שנת הלימודים בהוגוורטס, הלכתי לאליפות העולם בקווידיץ, בולגריה נגד אירלנד, יחד עם משפחת וויזלי והרמיוני. כמובן- הייתי בעד אירלנד אבל המחפש הבולגרי, קרום, פשוט מדהים! […]
אחרי שהזקן נעלם המשיך האמוות לאיש הבא, "-זה בטח יהיה מאתגר-" חשב האמוות "-לקחת אלכימאי-" הוא נעלם מעבר לפינה והלך (אבל קודם ברור שעצר בפינת הקרקס הנודד הטרראוקיאני ואכל שם […]
גרסה שמחה ========== אהבתיה עד עולם אהבתיה בטירוף ואהבתי כמו קונפטי אדום על הצלחת עליו מונח זר פרחים מלבלב אני תולש את עלעליו אני אוכל את כותרתו טוב לי להיות […]
לפני הפרק אני רוצה להודות לכולן על התגובות מהפרק הקודם, אתן לא מבינות מה עשיתן לי, חיממתן לי את הלב. אני באמת מודה לכן אתן הכי מדהימות שיש בעולם! אוהבת […]
"עכשיו כבר מאוחר מידיי" קולה של רון הדהד בראשי, לא יכולתי שלא להיזכר בטיול שעשינו בנחל עמוד לפני שנה ביחד, איך הייתה רצה קדימה וצועקת לי שהיא אוהבת אותי ואני […]
מסביב העולם מתפוגג, נעלם. מסביב מהרים לגבעות למישור. מסביב מתייבשים אוקיינוס וים. מסביב עם הליל הכל נהיה שחור. ורק נקודה אחת עוד נותרת. אילו הייתי גמל בחולות המדבר, אילו הייתי […]
אחרי שהתעוררתי, לקחו לי כמה דקות להבין שיש לי עבודה היום. דחפתי את עצמי למכנסי ג'ינס נוחים וטי-שירט אדומה פשוטה. אבל אז נזכרתי שלידיה תשתגע, והחלפתי לאחת ירוקה. ההורים שלי […]
עוד לפני שנכנסתי למועדון, גופי התחיל לרעוד מהפחד שזה יפגע ביחסים ביני לבין נייט. אבל בכל פעם שזה קרה, הוא הניח את ידו על כתפי ומשך אותי בעזרת זרועותיו. הוא […]
זהו , מספיק עם הרחמים העצמיים אני חייבת לגרד את עצמי מהמיטה , אני חייבת לקום כבר, אני חייבת לצאת מהבית , עזבו מהבית אני חייבת לצאת מהחדר. אמרתי לעצמי […]
היי, תקשיבו הסיפור כרגע מופסק עד שבוע הבא. תכננתי להעלות פרק היום, אבל אין לי בכלל קוראות. חוץ מילדה אחת ממש חמודה, דני מאליק חח, שמגיבה לי על הכל ועוקבת […]
"טוב, חבר'ה, " אומר ג'יימס בשמחה. "אנחנו הולכים. למשרד של פליטיק. להתראות. " ממש לפני שהוא יוצא מהמועדון הוא אומר: "תשתמשו באוזניהעזר שדוד ג'ורג' נתן לי לסיום החופש הגדול, יש […]
