תבכה. תצרח עד שריאותיך יכשלו, וישוועו לחמצן. זה בסדר, אני מבטיחה. אני יודעת שנדמה כי אין מנוס, נדמה כאילו אין דרך לברוח. הכאב יקירי, הכאב ירדוף אותך לנצח. אני יודעת […]
ככל שהזמן עובר, הכאב עובר לזיכרון והחור בלב עדיין נשאר כמו מגנט על הקיר זה נראה כאילו רק אתמול חפרנו את הבור שלנו, והיום הוא עוד תמונה בתוך הקיר שלי […]
המשכנו להתנשק…נשיקות עדינות ומתוקות "מה קרה?" שאל כששם לב שאני צוחקת "אתה מדגדג אותי" אמרתי ושמתי את ידי על העורף שלו "אני לא"אמר "אז חלק ממך מדגדג אותי" אמרתי בחיוך […]
היי! זוכרים אותי? "סהרוריותו של שרלוק"? זוכרים? לא? אולי אתם מכירים אותי בשם אחר… "אופוסומן". אההה, עכשיו אתם נזכרים. כן, אז ככה, אני יודע שאמרתי שאני חוזר לפני בערך חודש, […]
עברו יומיים מאז שנישקתי את נטלי , כלום לא התחדש המצב אותו מצב חרא .. " אז בוקר טוב ילדים " יואב אמר כשהתיישבנו לאכול ארוחת בוקר " מאז המקרה […]
"את רוצה להיות החברה שלי ?" הוא שאל כל כך רציתי להגיד כן, אבל אז נזכרתי במור … איזה חברה מגעילה אני, איך שכחתי ממנה בכל הסיפור ?! אין מצב, […]
לפני שנים רבות, שני חברים טובים יצאו למסע כדי להגיע למעיין המזל . לאחר שעברו הרים, נהרות וכפרים רבים, הם הגיעו לבית פיה, שצרחה צרחות מחרישות אוזניים. לאחר שנכנסו ראו […]
חשוב שכל אדם יסתכל על עצמו במראה ויראה את עצמו. יראה מי הוא. אם תביטו במראה תראו שאתם בני מלך. תתנהגו כמו שבן מלך אמיתי מתנהג. תכבדו תתנו מעצמם ולעולם […]
"אנ-ני אוהבת אות-ת-תך" אילונה אמרה בגימגום עצוב "גם אני אותך אבל אין מה לעשות זה חייב להגמר" אמר רועי "עשיתי משהו פגעתי בך הרסתי לך??" היא התחילה לבכות "זאת לא […]
ארמטיס הייתה הראשונה לצאת מן הסירה ברגע שהיא עגנה ליד האי הקטן. היא לא התרגשה במיוחד, או הייתה בהלם מן המבנה מולם, אלא לקחה את המזוודה שלה והתקדמה לעבר הבנים […]
אני מרגישה מטורפת. הצרחה מבעבעת בתוכי ומשתלטת עליי, אבל אני לא יכולה לצרוח. זה לא יעזוב אותי לעולם. זה תמיד יישאר כאן, בפינה החשוכה הזו, אשר איש לעולם לא מגיע […]
"משחק העולם" כשהייתי קטן המצאתי משחק מיוחד במינו. כזה שאני משחק כנגד כל העולם בו זמנית. החוקים מאוד פשוטים. אני צריך לעשות משהו שאיש מעולם לא עושה באותו הרגע. וזה […]
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . […]
אני מאמינה, אני מאמינה שיש אהבה בתוכך, רשת נעולה על השדרות המאובקות, בתוך ליבך, רק מפחדת להעלם. אני יותר, אני יותר מחפת פשע, אבל רק תקח סיכון ותתן לי להכנס […]
בלילה אחד בכפר, נולד ילד קטן. כמובן שאף אחד לא ידע מי הוא יהיה כאיש בוגר. ה"אקשן" של סיפורנו מתחיל בצהרי יום קיצי. הילד, שכבר גדל והפך לנער רגיל, גבוה […]
נ.מ של עידו "זונההההה"צרחתי לה כשהיא הלכה ואני וחברים שלי מתנו מצחוק,כשבאתי לכיתה כל הבנות קפצו עליי ,"אוממייגאאדד מסייבהה??"שאלה מורן בחיוך "מאמי רדי מימנו הוא שלי"אמרה שרון בחיוך שלה ונישקה […]
כשמישהו מת אני קוטפת פרח ואומרת לעצמי \"יש לך עד שהוא נובל להתאבל\" אני בוכה וצורחת ולא עוזבת זה הפרח רואה איך עט עט נשמתו של פרח זה גם היא […]
בליין הרגיש את סבסטיאן נצמד לו לצוואר ואת היד של סבסטיאן עולה לו לגב. הוא לא עצר אותו, אבל שאל, "לכבוד מה זה קורה?" והרגיש את העיניים שלו נעצמות מעונג […]
היי מי שעדיין קורא את הסיפור שלי(בהנחה שקוראים אותו)- ההודעה הזאת בשבילו אז ככה, אני בלחץ עצום בלימודים וכו' כך שאני מקפיאה את הסיפור החל מפרק 20, עד סוף הבגרויות- […]
זה לא היה מפתיע ודי כואב. סיירה לא שמה לב לקיר בזמן, והיא נתקעה בו. "אאו!" היא נאנחה בכאב. היקארו החלה לצחוק. "זה לא מצחיק!" היא התעצבנה. "זה דווקא כן." […]
אוקי לפני הכל חשוב לי לציין שזה לא הולך להיות סיפור אהבה קיטשי ומפגר למרות שהשם שלו די משדר את זה. הולך להיות בו אהבה אבל לא רק יהיו בו […]
פרק 13: נקודת המבט של בר: "את מושלמת!!" צרחתי וחיבקתי את אלינור, היא לבשה חצאית שחורה וחולצה קצרה בצבע בורדו מהממת ונעלה נעליי עקב שאליסון הביאה לה שהתאימו בול. בשיערה […]
לאהוב אותך , אני אוהבת אותך ואתה אותי . אני יודעת , מאותו הלילה האחרון והיחיד שהיינו יחד . משהו קרה לשנינו אני יודעת . אתה יודע . אף על […]
כולם אומרים. כולם דוגלים. כולם צודקים. תמיד. צודקים. ואף אחד לא טועה, וכולם דוגלים בצדק. בשוויון. כולם. חוץ ממני. וכולם מדברים. לא שותקים, לא עוצמים. לא מדמיינים. מדברים. מברברים עוד […]
בלה: 'אוי לא!יורדות טיפות, דווקא עכשיו אמא שלי החליטה שאלך לקנות לחם וחלב?' חשבתי לעצמי והתחלתי להגביר את קצב ההליכה שלי. הלכתי מהר כמה שיכולתי וראיתי את יואב יושב ברכב […]
-דרור- עמדנו שלושתנו בסמטה חשוכה. אני, בני, ואבי מורדכי. "דרור" לחש אבי, והניח את ידו על כתפי. "תעיף את היד שלך" כעסתי, ומשכתי את כתפי. "דרור…"רמז בני שתגובתי מוגזמת. "תשתוק […]
בן ליווה אותי לחדר, כל הדרך הייתה שתיקה, הוא לא ביקש לדעת למה בכיתי וזה גרם לי להרגיש טוב. אני לא חושבת שהייתי עומדת בזה. "תודה בן", אמרתי לבן כשהיינו […]
"הקופסא" פרק ח' – מאת אסנת צדוק ג'ון התהלך בחדרו בקוצר רוח . שלוש לפנות בוקר ומחשבותיו עדיין נודדות, עדיין טורדות. השינה כבר היתה ממנו והלאה ידע. הוא לא יסלח […]
תקווה…. . . . אה, אתם מחכים להמשך? לפעמים אני חושבת שזה מספיק.. תקווה…. . . . אה אתם לא?, איך אני יודעת? אני יודעת כי אתם ממשיכים לקרוא תכנסו […]
נ.מ של יוליה "קומיייי מוותתקקק" צרחה אמי מלמטה עם המבטא הצרפתי שלה,קמתי בלת ברירה והבטתי בחדר השומם שלי רק אתמול עברנו וכבר לבית ספר הזה?,הסתכלתי על עצמי במראה עייני הירוקות […]
