הלילה יורד, השמיים האפורים מתחלפים בצבע שחור כהה שלא ניתן להסבירו. אותם שמיים שאני עתה בוהה בהם, מדמיין ששרה מסתכלת על הכוכבים כמותי, מדמיינת אותנו נפגשים לאחר סיום הטרור הזה. […]
זה היה ערב מושלם, עם השלג העדין מחוץ לחלון, והבחור שלא יכול להוריד את ידיו ממני. המסיבה רק התחילה, אך היה ברור שהכול מתחמם מהר למרות הקור העז, זו תהיה […]
בדיוק לפני שעמדתי להירדם האוטובוס הארור נעצר. המדריכה קראה לכולנו לרדת למטה, כי הסיור תכף מתחיל. " אני לא מרגישה את הגב", יללתי לעבר לורן, החברה הכי טובה שלי שבמקרה […]
בס"ד לפעמים הדמעות לא יורדות כי אני לא בוכה עכשיו. לפעמים הדמעות לא יורדות כי ניגבתי אותם עוד לפני שהספיקו. לפעמים הדמעות לא יורדות כי אני תינוק בן יומיים וחצי, […]
בס"ד שלום לך, ארץ קדושה ואהובה, זאת אני, חנה'לה שלך. כשהשמש תסיים לשקוע אני אהיה בת שתיים עשרה, תאחלי לי מזל טוב? יש לי משפחה. אבא ואמא, אחים ואחיות. אבל […]
היה משהו כועס בצורה בה הוא הביט בי, משהו בעיניו הקטנות החזיריות שצעק תברחי. אני כמובן לא ברחתי, אני אולי פחדתי ממנו פחד מוות, אך מעולם לא ברחתי מפיו, ואם […]
הייתם הורגים אדם שאיבד ארבעה מאחיו? אדם שגדל עם אבא שיכור ואלים? הייתם הורגים אדם שחי את בעוני כל ילדותו? שאביו ואמו מתו? אדם שכל שרצה היה להיות אמן, אך […]
והבוקר של היום ההוא הגיעה בבוקר. בידיוק כמו תמיד ואפילו כדור הבוצ נאלצ להודות בעיקופ הגדול. עם השמש במרכז. חבורה של אגוצנטרים כולם- אבל לי לא היה אכפת- הבוקר מגיע […]
"אני מציע לך להכניס אותי." הוא צועק ודופק על הדלת, אני ממש יכול להרגיש את כאב הראש שלי מתפתח ויודע שזה עומד להיות יום ארוך. אני באמת לא מבין למה […]
הסבל הזה,הסבל הזה שהם עברו הוא בלתי נתפס. הנאצים האלה הרגו מבוגרים זקנים ולילדים,בלי רחמים,כל מי שהיה יהודי סבל באותה תקופה מאוד. שישה מיליון יהודים מתו בשואה. אימהות ראו את […]
"אני מתגעגע לימים ההם, שהייתי ילד צעיר באוקראינה", הזקן מספר לי. הוא מרכין את ראשו הכבד, הוא מנסה להיזכר. היה אז קטן, כעת אדם בוגר שלא התחיל את לימודיו. היה […]
מרגישים תהרגשה הזאת שאתם רוצים שהיא תישאר ואז פיתאום אתם לבד וזה גובר , וגובר, לרגע אחד אתם מרגישים מאוהבים ומתמזגים בעולם אחר עם רגשות אחרים ותחושות משונות והכול מתנגן […]
היי, אני יודעת שהבטחתי להעלות יום פרק אל אלי פשוט לא יכול, יום הוא ערב יום השואה ערב עצוב וקשה לי אישית באופן קשה מאוד לכן אני לא אעלה פרק […]
"אני כל הזמן מדמיינת אותו מצמיד לי אקדח לראש, אני מתה. אני כל הזמן חושבת איך הוא הצמיד לאמא שלה אקדח לראש והיא לא כאן. אני כל הזמן חושבת מה […]
סוף סוף! אני הצלחתי לסיים את הפרק הזה, ואני כמעט גמרתי עם הפרק הבא (שאגב, הוא היה האחרון. כן.), והוא יפורסם בקרוב! אני יודעת שהפרק הקודם היה עצוב, ואני באמת […]
שוב אני מוצאת את עצמי בין הדמעות , בוכה מנסה לצעוק כמה קשה לי ובכול פעם שאני נזכרת בך כואב לי כול כך בכול פעם שאני שומעת את השירים שלנו […]
דיינה מסתכלת עליי במבט רצחני ואומרת: "ואת! אני הזהרתי אותך!" "ואני מפחדת" אני אומרת בציניות. "זה מה שאת אומרת עכשיו, אבל חכי" אומרת וצועקת: "תצאו מכאן!" "לא רוצה, הם איתי" […]
פרק 2: באנטוסריוס פלרק צעדנו בשקט במסדרון של המפקדה, אף אחד לא החליט לפצוח פה ולהתחיל שיחה. בטח שלא אני. הוא רק הביט בי למבט קצרצר כאשר יצאנו מבית הסוהר […]
וואו. זה הדבר הכי מרגש שכתבתי. במשך שנה שלמה רק חיכיתי ליום הזה. ליום שאני אומרת בקול "שנה באתר! שנה באתר! והנה היום הזה ש נ ה באתר! אני זוכרת […]
עליתי על הרכבת העכורה, היא הייתה מלאת חלודה וחרקה בכל תנועה שלה. סביבי ישבו המוני אנשים, חלק עם מבטים עצובים וחלק עם מבטים מתים. הם יודעים שהגיע הסוף. הרכבת החלה […]
הקרנף ואלף מטבעות הזהב מאת=טל טאובה השנה היא 1919, המלחמה הגדולה מתקיימת בצרפת. האחים שלי, ג'ו ומיילין. האחות הגדולה שלי, מיילין, תמיד מגנה עלי במלחמות קשות. על ג'ו אני מגן […]
פלאשבק ללילה הראשון של בליין וסבסטיאן יחד בבית הקפה סבסטיאן ישב קצה המסעדה וצפה בקנאה בקורט ובליין שחלקו עוגת קצפת. לבליין נמרח קצת קרם על הסנטר וקורט ניגב לו אותו […]
בדאלטון בליין צעד למחרת בבוקר אל תוך דאלטון וכל הבנים זינקו עליו וחיבקו אותו וחייכו אליו ולחצו לו יד. וואו, חשב בליין. הם באמת התגעגעו אליי. ובזמן שכל הבנים התגודדו […]
מספר על היד, זה מה שאני זוכרת. תדמייני לך עולם, שבו לא רוצים שתהיי קיימת. תדמייני לך עולם, שבו כולם שונאים אותך שנאת חינם. תדמייני לך, שאין את שומעת את […]
בבית הקפה "היי," אמר סבסטיאן וקם לחבק אותו, לספוג עוד קצת מהשלמות שלו לפני שילך לקורט. בליין הופתע כשסבסטיאן חיבק אותו, אבל זה היה כל כך מענג שהוא לא הצליח […]
בבית של בליין בליין התעורר בשעה שש בבוקר והתחיל להתארגן לבית הספר החדש שלו, מקינלי. הוא לבש חולצת טי עם סוודר אפור ועניבת פפיון שחורה שתאמה את הפס השחור על […]
במשך כל הארוחה, ג'ייק זרק לעברי מבטים, סוג של בוחן אותי, הרגשתי משועשעת מהסיטואציה, אפילו שמחה, בחיים לא חשבתי שהוא יסתכל עלי כל כך הרבה בזמן כל כך קצר. "קלטת […]
"כמה מעצבן…" מלמלתי לעצמי בהרהור. אחרי כמה שעות של מחשבה בעודי יושבת על הנדנדה שבפארק, החלטתי לחזור לביתי ולארוז לעצמי תיק לקראת היציאה. החלטתי שהדרך הטובה ביותר היא לברוח, לפחות […]
1. אנשים שאומרים לך "אל תיעלב\י אבל.." ואז אומרים משהו מעליב. כאילו אם אמרתם לי לא להיעלב אני לא איעלב 2. אנשים שאתה מספר להם בדיחה והם לא צוחקים 3. […]
" הוא היה כל כך קטן," היא אומרת, צופה בו משליך את התיק על גבו. אך הגבר כבר בן 28, איננו תינוק עוד, לא. אל הקרב הוא יצא, דרוך מוטיבציה, […]
