הקירות האפורים כבר מתקלפים, העציצים שפעם השקתה באהבה נבלו ונזרקו לאשפה. הספה הישנה והבלויה שפעם אהבה לשבת בה עם משפחתה, כבר מתפוררת, ואיתה מתפוררים גם הזיכרונות. רק שספה קל להחזיר […]
אכול גאווה ועצוב בתאווה, מתרסק כמו גל על אנשים שהם חוף מחבק. הנה מה שנשאר ממני, חייתי ומצועף, הייתי ואינני. לשקוע בשנת תעלומה, שנים יחלפו כמו דפים בספר מלחמה. תצרף […]
-נקודת מבט לקסי- יצאתי מהמיטה וניגשתי למראה. ״לא רע.״ אמרתי ובחנתי את גופי. הלכתי לאמבטיה וכרגיל עשיתי את ארגוני הבוקר שלי במשך ארבעים וחמש דקות, מסורת אף פעם לא משתנה. […]
ראו ותרעדו, תאכלו בשקט זמן הוא רוח, שאינכם מרגישים והוא נושב עליכם בשאננות ארציים אתם, ועוברים שינויים תהליך פיקוק הנשמה בגוף אדם הרכבת ילדותו ונעוריו פירוקו בגיל העמידה עד לזקנה […]
השבט כולו התאסף מסביב לבור המזון, כמו שעשה בכל מחזור שלם של הירח. האנשים של השבט שבו כולם במעגל מסביב לאותו הבור, כל אחד יושב בתנוחה אחרת. אותן התאספויות לא […]
אחריי שליאן יצאה מהמכונית חיכיתי טיפה לראות שהיא באמת נכנסת לבית ספר.. אין לי מושג למה עשיתי את זה. כשראיתי שהיא נכנסת המשכתי לנסוע, האמת התכנון שלי היה לנסוע לבית […]
היא ערמה את הקלפים בחפיסה מסודרת. "מה אתה רוצה לדעת?" היא שאלה את הגבר שישב מולה. הוא נאנח בהיסוס, כאילו שמע את השאלה הזו כל כך הרבה פעמים עד שנמאסה […]
השמיים לפתע ניהיו שחורים, כאשר עזבת אותי, חשבת על רק על עצמך, אני עדיין אוהבת אותך. הכאב לא יעבור הוא בחיים לא יתרפה, אני רוצה אותך, אני לא רוצה שום […]
ואז הוחלט לערוך השוואה בין הזמר הלא מגולח ההוא לבין איש אחד שהיה אוכל אבטיח שלם בלי לחתוך אותו למרות שלא היו לו שיניים. בצד של "המשותף" נמצא: אוהב לעשות […]
מכירה את הרגע הזה שאיו לך מספיק אומץ להגיד את מה שאת מרגישה? אני כן, גיליתי שאני מאוד פחדנית, ותמיד מצפה שהגורל ישנה את המצב. אני זוכרת את היום שאמרת […]
הוא עמד מאחורי הבר והשעין את האמות על הדלפק מולו. מתאו נאנח. הלקוח העשירי הערב הזמין בירה. הוא נאנח שוב. למה הוא מופתע ? היום יום רביעי, אמצע השבוע. זה […]
מאי ועידן-פרק 3 מנקודת המבט של ליאור: חזרתי הביתה מאוחר בערך באחד בלילה הייתי עייף ושתיתי מלא לא שמתי לב מה אני עושה עליתי למיטה ופשוט נפלתי לתוכה ונרדמתי עד […]
כבר לא אכפת לי לחבק אותך כמו גבר רק ביד אחת כמו שתמיד היית עושה לצלקות שמכסות את ידי שכבר לא יהפכו לגלדים יש את החיוך שלך ואת אפך הסולד […]
שלושה ימים עברו להם במהירות. הסתכלתי על עצמי במראה ובחנתי את הנערה שנמצאת בה. היא לא מכוערת, אבל היא לא יפה.. היא לא נמוכה, אבל היא לא גבוהה.. היא בסדר. […]
"נהנתי נורא" הוא אמר לאחר שהחנה את האוטו מול הבית וכיבה את המנוע. "גם אני" עניתי לו בחיוך. שתיקה של כמה שניות גרמה לי להתעשת על עצמי ולשלוח את ידי […]
לקראת הערב התחלתי להרגיש קצת לא טוב , לא בגלל המזג אוויר ולא בגלל המערכת החיסונית הנמוכה מאד שלי אלא בגלל כל התירוצים , הכחשות והשאלות הבלתי פוסקות שיש לי […]
"truth or dare?" Patty's voice asked playfully. "that's so childish Patty, lets play something else." realizing she was overly confident agreeing, Maka started to regret her decision. "Chicken." Patty determined, […]
אין כמו לשתות משמעות בבוקר להתעלות מעל לאתמול של עצמכם למודי לקח, ניצתים בחשכת הזמן אנשים כמוכם שיודעים לנצח מן הראוי שהחלטות יפלו בידיכם רעבים לעוד נפילה מחסד ייאוש יהיה […]
"אז לאן אנחנו נוסעים?", מל שאלה בזמן שהתנעתי את המכונית ועשיתי סיבוב פרסה מהיר בחניה הגדולה שלנו. "לאן שמתחשק לך", משכתי בכתפי ומכונית המוסטאנג השחורה שלי החליקה לכביש הצר, תופסת […]
״ זהו ? הבנת ? ״ אמרתי להדר כשאני כבר מיואשת , אחרי שאנחנו לומדות 4 שעות למבחן בהיסטוריה . ״ לא , תסבירי עוד הפעם ״ אמרה וחייכה . […]
״ זהו ? הבנת ? ״ אמרתי להדר כשאני כבר מיואשת , אחרי שאנחנו לומדות 4 שעות למבחן בהיסטוריה . ״ לא , תסבירי עוד הפעם ״ אמרה וחייכה . […]
סיפורה של ושתי שמי ושתי, נולדתי לפני המון שנים בפרס העתיקה ,עוד בתקופת המלך אחשורוש הידוע גם בכינוי המלך הטיפש. הייתי ילדה יפה מאד מרגע לידתי, אך לצערי ואולי לא, […]
כשהתלבשתי היום לבית-הספר ידעתי מה אני הולכת לעשות בזכות יובל שממש עזר לי לבחור את הבחירה הנכונה באתי לבית-הספר הלכתי לחצר איפה שורדי תמיד הולך לפני שכולם באים. רציתי להגיד […]
היי שקטה, מריונטה עצובה שלי חוטייך הסבוכים, מזיזים נשמה נקייה תנועה מניפה יד, ללטף כאב אנושי מריונטה אין לה דבר מלבד עצמה שברירית וערירית שלי, הביטי ראי כיצד העולם מתייחס […]
פורים. כולם באיזור התיכון, כל שנה מעבירים שם קרנבל ענקי, והתיכוניסטים בונים מבנים לתחפושות. שני פסלי מיניונים, סגול וצהוב, קמו בן לילה ועכשיו כבר כוסו בכל מיני הנפצים והקונפטי שסידרו […]
אבישג• עברו כמה ימים מאז,ללא הפסקה בכיתי,בקושי יצאתי או אכלתי,כולם התחילו לדאוג לי ממש קמתי לבסוף,הרגשתי עייפה וסחרחורת קלה החלטתי אחרי שבוע ללכת לבית ספר ״שוג…היי״,אלירן אמר לי בחיוך ״היי..״,עניתי […]
הערב כבר מתחיל לרדת, ונהיה קריר, דיינה ואני עדיין בחוץ, בגינה, מתנדנדות, מעלות זיכרונות, אני עוד מחזיקה ביד את התמונה של דין ולוק, מנסה להיזכר באותו יום גשום, יום אפור. […]