במשך השבועיים הבאים כול מה שעשיתי היה להתאמן,להתאמן ועוד פעם להתאמן. הייתי הולך לבית הספר רק כי הייתי חייב; לרוע מזלי אנדרו עדין עקב אחרי הלימודים שלי. אבל הפסקתי לבוא […]
התעוררתי לנקישה על החלון הגדול שהיה ממש ליד מיטתי הגדולה. הזדקפתי לישיבה, מבולבלת. תמיר רכן על חלוני, חיוך גדול על פניו היפות. הוא אפילו נראה טוב יותר בבוקר. שערו הזהוב […]
הלחי עדיין כואבת, הסכין חתכה את כל הזיפים הורדתי את הזיפים כי את לא אוהבת, אז אסור אני מסתכל עלייך ומתכדר לכדור, רק שלא תראי רק שלא תבחיני שאני מנסה […]
אז קמתי בבוקר למחרת על ספסל ברחוב קרוב לבית משפחת אדאמס, עם זר פרחים על הראש וחולצה ענקית שבחיים לא ראיתי שהגיעה לי עד לברכיים, בחוסר ידיעה איך הגעתי לשם. […]
היה כאן שמח בסוף שנות ה-60 בניו-יורק. קראתם לנו היפים, קראתם לנו מתנגדים, נערי הפרחים.. אהבתי את המכלילים שהחליטו שכולנו הומואים. הרי סביר להניח שאם אנחנו בעד שוויון זכויות, יציאה […]
כתבת היום: טריסטן ג'ונס, מנהל הבנק הגדול באמריקה: בנק ג'ונס, הכריז היום שהוא לא יעביר את ההנהלה לסגנו לתקופת האבל, אלא הוא ימשיך לנהל את הבנק. טריסטן ג'ונס הכריז היום […]
"לאן זה?" שאל אביה של איב כאשר היא יצאה מן הבית ודהרה לעבר סוף הרחוב. איב לא טרחה לענות לאביה, היא משכה בכתפיה והמשיכה לרוץ. לא היה אכפת לה שאביה […]
מלחמה, חושך. ושקט, בעיקר שקט. כולם בהפסקת אש, מניחים את הנשקים, חוזרים משפחות, לחיים הרגילים. ואז שוב, הם חיילים שנלחמים. לרגע הם אנשים רגילים, אבות במשפחה ואנשי עסקים. לרגע הם […]
מתעקש להתחבר לעולמות עליונים עם משקפיי שמש עדשות כחולות שנמסות זולגות את השמש הופכות כל העולם לים ובטח שהוא דג כשהכול כחול אבל הוא עצוב, כי בדר"כ שמים עדשות ירוקות […]
תשמעי, אני מחבב אותך מאוד, אבל זו לא צורה לנסות להשפיט אותי. כן, אני גם ממש נמשך אלייך, אבל זה לא הופך אותי לכלב. את לא צריכה להשתמש בתשוקה של […]
אני נכנסת לבית. עוד מעט הבלגן יגיע. אני מתיישבת על הספה. הדבר הראשון שקורה; היא נכנסת על קוצים. מבעד לדלת, שיערה החלק מסודר, קשת וורודה מונחת בו. "מה נשמע?" אני […]
"את יפה" יאיר דיבר בקול חלש אך ברור. "תמיד פחדת שנגיע למצב הזה.." החזרתי בעצב. "איזה מצב?" שאל פתאום בקול גבוהה. "המצב הזה.המצב הזה שכל מה שנשאר לנו להגיד אחד […]
מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו בשביל מישהו? אם זה להציל בעל חיים משוטטת ברחוב אם זה לתת יד ועזרה עם הקניות של השכן הקרוב אם זה לחייך לזרים ברחוב , […]
יושב וחושב ומפקפק ביכולותיי למה כל הדברים הרעים נופלים דווקא עליי? מה עשיתי לא נכון שדווקא את לבי שוברים? אפשר לחשוב כאילו גנבתי יהלומים. למה אלוהים? למה לא יכולת להניח […]
אנשים לא מבינים איך אנחנו חברים. הרי אנחנו כל הזמן רבים, צועקים. אנשים מרחמים עלינו, מייעצים שנפרד. אבל שנינו לא מקשיבים, כי אנחנו יודעים את האמת. בכל ריב שלנו אני […]
היה היה פעם, לפני שנים רבות, שלישיית נסיכים. כל הנסיכים נראו בדיוק אותו דבר והיה קל מאוד להתבלבל ביניהם. הנסיכים היו גבוהים יחסית לתינוקות שזה עתה נולדו, היו להם עיניים […]
"אפשר לשבת?" שאל הקול השברירי והתיישב בלי לחכות לתשובה. מעמד הגבהים בינינו השתנה כשהקול התיישב ואני, שהלם עדיין נפרש על פניי עמדתי. היו לי כל כך הרבה שאלות שרציתי לשאול, […]
מכירים את זה שיש בן אדם שגם אם אתם מדברים איתו הרבה אתם מתגעגעים אליו? מכירים את זה שיש בן אדם שעושה אתכם מאושרים כל כך שאף אחד אחר לא […]
היא הייתה הכול בשבילי. היא הייתה לי כמו אמא, שבלי הודעה ממנה לא יכולתי להירדם. היא הייתה לי כמו סבתא, תמיד יודעת איך ומתי לגרום לי לחייך. היא הייתה לי […]
השמיים היו בהירים וכחולים והשמש מילאה את האוויר בהרגשה של יום חמים ונעים. מדי פעם ענן בודד חלף לו על פני השמיים בשלווה והמשיך בדרכו מעל העיר הגדולה. לפעמים היה […]
רציתי לרשום משהו עמוק, אבל לא הצלחתי. אז חשבתי על כל הדברים שמפריעים לי בעולם ועל כל מיניי מילים גבוהות וקולחות. רציתי לרשום טקסט מרשים, אבל כשחשבתי על תוכן פשוט […]
אני מהלכת לי בחדר, אנה ואנה, בעודי מהרהרת על הריב הגדול שהיה לי אתמול עם תום. תום הוא הידיד הכי טוב שלי, אני מרגישה שאני ממש כועסת עליו, אני לא […]
שובו אלי טבע עד אגלי השקט שובו אל ירוקת מרחבי תקוה הבטחת האופק לרוחב השמיים רחש סוד הפלג ריח אדמה מפחד שחור הכסף על טומאת כפיים סבך שרכי השקר מדמנת […]
היא החברה הכי טובה שלי. והיא יפה. היא יותר מדיי יפה. אבל לא אכפת לי, אני מפרגנת. היא החברה הכי טובה שלי, והיא חכמה. היא יותר מדיי חכמה. אבל לא […]
כשהגעתי לבית של אווה ראיתי את החבורה עומדת שם. אמה, בת'אני, לילי, טיילור, זואי וקארן. הצטרפתי אליהן ושאלתי "שניכנס..?" "האמת.. ממש לא בא לי. אני חושבת שצריך לתת לה עוד […]
היה זה יום קודר עבורי, זה היום שהפנמתי – אין לי חברים. יש כאלה שיגידו שיש לי חיי חברה, שיש לי "אנשים", שיש לי קבוצה משל עצמי; אלה אותם האנשים […]
ה-12 באוקטובר, 22:30 בלילה המשטרה כיסתה את גופת המת, מר אגון ופלשה לתוך מחסן הדייג הנטוש בנמל נהר ההדסון. הבלשית למון נקראה למקום כתמיד, היא הצטיידה באקדח 42 מ"מ ופנס […]
היום קעקעתי את עצמי. חרטתי על גופי את המילה "אומץ". היום לקחתי יוזמה, הייתי אמיצה מספיק כדיי לבצע משהו בלתי הפיך. אולי זה בכלל לא אומץ. אולי זאת טיפשות. היום […]
