היה היה נער, דני קראו לו. נער עירני, קצת רציני אבל לא יותר מידי. הימים היו ימי סיום בית הספר היסודי והמעבר לתיכון. זה היה אמור להיות שינוי משמעותי, לצאת […]
היי, ממה שאני מבינה בזמן האחרון אני אומרת ועושה דברים שמעצבנים אותך או נשמעים לך לא מדויקים. הייתי רוצה לשמוע על זה עוד, אבל לא בדרך המזלזלת שאת מדברת אליי […]
"אוצר? את לא עובדת עליי נכון?" הוא אמר בהתלהבות. החיוך שלו נהפך לרחב יותר. "כן, אני אומרת את האמת" אמרתי בקול רם. "רק שנייה, לפני הכל אני מצטער, על אימא […]
בתא המדידה אני והחולצה אני והמכנס אני והגופייה הממש צמודה שתמיד רציתי שהיא תראה עליי כמו במודעה וזה קרב מתיש שידוע מראש לא צריך לספור אפילו לא אחת שתיים שלוש […]
"הסיגריות האלו שאנו מעשנים. כל הנפלאות, כל הניסים." מזמזם חמי רודנר בטלוויזיה, ודיכי חושב שהוא חייב לבלות לפני שייקרע. במאפרה שלו יש פירמידה יפה של בדלי סיגריות. "קום, תתלבש," אמר […]
הרבה זמן לא כתבתי, אם כך אבקש סליחה מעצמי. שלא לקחתי את כל רגשותיי המרחפים וקבעתי אותם על הדף. יש נקודות בחיים שאתה עוצר ואומר פה השתנתי, פה החיים כמו […]
פרק – שלג בירושלים~ מיכאל מצא לעצמו זמן טוב לטיול ערב בירושלים. הרחובות היו ריקים מאדם והוא ניחש שהאנשים כרגע בבתיהם אוכלים ארוחת שישי או מסתגרים באיזו מסעדה נדירה שעוד […]
זה היה במוזיאון לאמנות. אירוע פתיחה של תערוכה חדשה. אירוע עתיר מוזמנים ומזדמנים. "מה שלומך? שנים שלא נפגשנו" הוא אמר בקול בוטח כשעל פניו מרוח חיוך רחב. הוא טפח בכף […]
נדרש הרבה אומץ בשביל להיות פגיעה. לספר על העלבון. ואני, כמו חתול מפוחד מדחיקה. ואז מגיעה לפגישה בלי חשק. פתאום כל החסרונות שלך צפים לי מול העיניים. אני לא יכולה […]
"אוי, זה מביך, מעולם לפני זה לא לבשתי בגדי נשים", זה מה שחשבתי תוך כדי שלבשתי את השמלה הוורודה עם הכנפיים. השמלה הייתה די צמודה, אבל נראה לי שככה בגדי […]
הכל התחיל מרעיון טיפשי. אחרי ששנה שעברה כל החבר'ה קטלו אותי על זה שלא התחפשתי למסיבת פורים, השנה ערן הבהיר לי שאני לא יכול לעשות שוב את אותה טעות. אני […]
מבוסס בחופשיות על "גולדשטיין", "השיטה הרציונאלית", "אלוהים מדבר מתמטיקה", עלוני "דבר מלכות" (המאמר 'מאריכין בדל"ת'), וסדרת "הארי פוטר". ראינו שהמספר שלוש מבטא שלמות מִבנית, וראינו שהמספר שש, שהוא כפולה של […]
|(ליובל, איפה שתהיה.)| לא היה ל-הפי מה לעשות. הוא ישב בחדר והקפיץ כדור כמו משועמם טוטאלי. יש שיעורי בית שהוא שם עליהם זין. יש אותה שאי אפשר לדעת אם היא […]
הרהרתי בעולם חשבתי על החיים תהיתי על דברים שלא האמנתי שקיימים הרגשתי בראשי הארות מוזרות הארות שמזמן שכחתי למצוא העליתי בתודעתי החלטות די קשות החלטות מעיקות אותן נועדתי לקבור
אני מרגישה אדישה בעצם אני לא מרגישה שום דבר אני מסתכלת מסביב ושום דבר לא נירא מוכר, הכול רחוק כאילו הוא מתקיים במימד אחר וכל מה שאני יכולה לעשות זה […]
נכנסנו לבר. עיני הגברים בחנו את גופה של לילית. דווקא הבנתי למה. היא נראתה כמו מלאך מהגיהינום, יפה שזה מכאיב. עורה הלבן, פני הבובה, שיערה השחור הארוך ובגדיה השחורים. אני […]
רק עוד כמה דקות. כל מה שאני רוצה זה לישון, רק עוד קצת… רק עוד כמה דקות. עיניי נפקחות למחצה באיטיות, מנסות להבין את פשר הטשטוש הירוק-חום-כחול מעליי. אוויר קר […]
אני לא מכיר אותך דמות שתומכת בשקט אבל בגלל כאבים אישיים אני לעולם לא התעמקתי את היית שם כדי שהוא יהיה שם תמכת כדי שיהיה לי אבא אבל לעולם לא […]
ישבתי על ספסל באמצע שום מקום והסתכלתי על העננים. הם היו נראים כל כך רכים וזה גרם לי לרצות לגור עליהם ולהרגיש נוחות בפעם הראשונה בחיי. שמתי לב פתאום שהציפורים […]
כותבת מחשבות שלא הצלחתי להגות כותבת זיכרונות שלא יכולתי לשנות כותבת על פעמים בהן הכול הפך כואב כותבת על כמה זה קשה להתאכזב אני כותבת על חיים שהפכו כבר די […]
טריי "מה נראה לך שאתה עושה?!" אני לא נסוג אחורה, למרות שאשקר אם אגיד שלא רציתי. "ארו, נסי להבין!", אני מנופף בידיי בייאוש, "הרי למה היא עדיין שם? את זוכרת […]
השעה הייתה 3 וחצי בצהריים והלימודים כבר נגמרו. כל התלמידים עזבו חוץ ממני. הסיבה שלא עזבתי היא בגלל גברת אנדי, המורה לכימיה. היא אמרה לי שהיא מצאה תלמיד שהתאים לי […]
"עדיין לא סיימנו לעצב את הבית. ג'יימס רוצה להתייעץ עם מעצב פנים אבל אני חושבת שמספיק להסתובב בחנויות רהיטים כדי לקבל השראה.- היא צחקה – ג'יימס רוצה בית מודרני, מעוצב […]
לביא עזב את בית הוריו כבר בגיל 36, הוא עוד לא מצא עבודה מסודרת או אישה שיוכל לגור איתה וללדת ילדים, אבל משהו בער בו בקרביים, קול פנימי אמר לו […]
עליתי על הרכבת האחרונה לאותו יום. ידעתי שהולך להיות ריק שם, אבל עדיין הייתי מופתע מכמות האנשים על הרכבת. אחד האנשים שם עמד למרות כל הכיסאות הריקים שהוא יכל לבחור […]
השקיעה הייתה קפואה, שמי דם-להבה-ורד נשפכו ממערב כמו ענני עירוי לנשמתו של מיכה שישב על הרמפה של בית האריזה הנטוש, סיגריה מרלבורו בין אצבעותיו, ועיניו צופות וחוקרות את הפרדס הנטוש […]
קטע ראשון – משפט כפול: מה מסתתר מאחורי זגוגיות המשקפיים? עיניים קרות, חסרות נשמה קוראות בעיון את כותרות היום. מה מסתתר מאחורי חולצת המשבצות? אדם חכם? אולי מניפולטור. עליי, החוכמה […]
