מלאכים של אפלה- פרק שני- ליאן חמקה במהירות משערי בית הספר אל הרחוב ההומה והתקדמה לכיוון תחנת הרכבת. היא שנאה ללכת לבית הקברות לבדה, משהו באווירה כנראה, אבל נראה היה […]
הן נעצרו מול בניין שחור, אף חלון ודלת לא נגלו לעין. "אוקיי, קאיה, אני צריכה שתקשיבי לי בסדר?" אמה של קאיה התכופפה אליה והורידה את הברדס החום שלה. שיערה האדמוני […]
אביאל הרס לי את כל המצב רוח! לא מספיק ראיתי אותו, כשחזרתי לשיעור מסתבר שלא הייתי חצי שעה והמורה לא האמינה לי שהלכתי לבניין השני והעיפה אותי ! ליבי אצל […]
בין הגלים- פרק אחד עשר: נקודה רגישה ״מצטערת לאכזב. התנצלות לא מתקבלת.״ אמרתי בלגלוג ובקרירות, ובאתי לצאת. ״תקשיבי, אני באמת מצטערת.״ נופר אמרה ולא הרפתה מימני. לבסוף, בכמה נסיונות לצאת […]
הוא נעצר קצת לפני הכניסה לסטודיו בדיוק כשפרץ ריח של בנות מזיעות שטף את אולם הקבלה. הוא המשיך לחפש בעיניו את הנערה ההיא, מרגיש מוזר כשלא מוצא אותה. זה גרם […]
השעה מאוחרת. אחת או שתיים בלילה. אנחנו יושבות בעליית הגג המוארת. מדברות על נושאים פשוטים, לימודים, פגישות, בנים. היא יושבת על הספה לידי, זרועותיה כרוכות סביבי חזק, היא לא מדברת. […]
טמזין ארהרט הייתה בשוק מעצמה. בחיים היא לא עשתה דבר כזה. בחיים. היא מדדה כמעט כל שמלה שהייתה לה בארון, לא היה לה מושג מה לובשים למקום כזה. בסוף הלכה […]
תירדו לרציתי להוסיף אחרכך,קריאה מהנה :) -מנקודת מבט לידור- כל הלילה לא ישנתי מורין לא חזרה,גם היתקשרתי למתנאל הוא לא יודע איפה היא,דאגתי. זה באשמתי שהיא ברחה ככה,עם הייתי מיתאפק […]
"אנחנו לא יכולים לשחרר אותו עכשיו!" "אבל ידעו שחטפנו אותו!" ירייה. "בוא." ~לפני שבועיים~ -היי- -היי- -את יפה- -איך אתה יודע?- -התמונת פרופיל שלך- -אאאה- -אתה מתאמן?- -כן- -ככה זה […]
עדי – בת 16, כיתה י' , שיער חום כהה ועיניים כחולות , אני לומדת במגמת מוסיקה בבית הספר שלי. החברה הכי טובה שלי – שי כחלון- אני מכירה אותה […]
קווין התיישבה על הספה לידו. הוא לא זז לאחר שהחברים שלהם הלכו. "אתה מוכן לספר את האמת עכשיו? בלי שקרים?" היא שאלה. "מה את רוצה לדעת?" ענה. "טוב, קודם כל, […]
פגשתי אותך במסיבה. מסיבה גדולה למען האמת, מאוד גדולה. לך היה שיער שחור ועיניים יפות והיא הייתה בלונדינית. החיבור היה מהיר, חיבור של מבוכה. כדי להתגבר עליה, רקדנו, בסוג של […]
מלאכים של האפלה- פרק ראשון- קצב פעימות הלב של ליאן השתלב בתאום מושלם עם צעדיה במסדרונות בית הספר הדוממים, היא ידעה שהיא מאחרת, אבל משהו בשקט הזה, גרם לה להאט […]
"מה זה כדורגל עבורי? כדורגל זה שחרור, כמו מקום בו אני יכול לפרוק הכול. כדורגל זה אהבה, לשמוע את השם שלך נצעק בגאווה בקרב קהל האצטדיון. כדורגל זה שלום בעולם, […]
נקודת מבט תאיר: שלושתנו נכנסנו לקפיטריה שכבר הייתה עמוסה ומלאה בילדים. חיפשתי את זוהר בעיניים, זוהר תמיד נמצא בקפיטריה לפניי. אבל הפעם לא ראיתי אותו, מוזר. עשיתי שוב חיפוש בעיניי, […]
עיניו של גאזאן הסתגלו לחשיכה כשמחול הלבה הכאוטי הגיע לקיצו. הוא התחפר לעבר מינג כששני הפרחחים עזבו את המערה. הוא עצר לרגע ובעט באדמה, תר אחר גופה של מינג בעיני […]
״תתקשרי כל שניה שאת יכולה״ אמרה אמא ״אמא המונית מחכה לי״ אמרתי לאמא ״ביי ילדה שלי״ אמרה אמא וחיבקה אותי. ״אמא״ אמרתי כשהיא לא שיחררה אותי. ״אוהבת אותך ילדה שלי״ […]
מלאכים של האפלה- פרולוג- היא ישבה על יד הפסנתר, שיערה הזהוב אסוף לשניי קוקיות שוות והדוקות. השמש החלה לשקוע מחוץ לחלון חדרה והיא רק המשיכה להביט בפסנתר הכנף הגדול של […]
אני עובר שם, בין העפר בין הגופות, בין הצרחות בין הדממות הצורמות. אני חי שם, בין הכאב לבין הסבל, בין הרוע לבין הישועה, בין הבכי לבין הקללות. והם שוכבים על […]
אני ממהרת להכנס לשם, מהר לפני שאצא מהכלים. ראשי מסתחרר ואני כפקעת עצבים, רגלי קופצת באובססיביות ומסרבת להרגע. "הם לא יבינו אף פעם" אני שומעת את עצמי אומרת חלושות ,מאבדת […]
פרק הבא יהיה פרק ספיישל ארוך, אז יקח לי זמן לכתוב אותו (כבר התחלתי ואני כותב בכמויות אז יכול להיות שזה יקח פחות זמן) זה יהיה פרק ארוך במיוחד, אבל […]
שלום אני סיפור אותי כדאי לקרוא אחרת בחיים לא תדעו על הילד והילדה שנפגשו בסיפור יש חושך ואז אור אבל שם זה לא נגמר זה לא כי הילדה נמלטת בין […]
כשמולאים להארי שמונה עשרה שנה, הוא עובד. ובכן, עובד ומשתעשע, משום שאתה לא מביא חמישה בנים ללוס אנג'לס, לא משנה מי הם ומצפה מהם להשקיע את כל זמנם בצילום תוכנית […]
פרק 2 נ.מ לידיה "את מרושעת.." אמרה לי מיי כאשר שמעה את סוף הסיפור הבוקר, כן היא יודעת על הכוחות שלנו והיא היחידה אני מניחה. "הוא לא יכול לשחק ככה […]
שלום לכולם, אני אשמח אם תקדישו רגע לקרוא את מה שיש לי לומר כאן. העניין הזה סופר חשוב בשבילי בצורה משוגעת אפילו כי בחיים לא קיבלתי פידבאק על הכתיבה. כתיבה […]
כתבתי אתמול בלילה פאנפיק למארוול (כן עוד אחד) אבל אף אחד לא קרא.
גשם אנגלי מלוכסן ניתך על מטריית הוויניל האופנתית של טמזין ארהרט. שקיות הבגדים שאחזה, העשויות נייר, הלכו ונהרסו. היא הבחינה בשלט Café ומיהרה פנימה, מתנגשת חזיתית בחזה גברי. "סליחה," הוא […]
כשהבנתי על מה היא שרה הבנתי שהיא עדיין לא אוהבת אותי, וזה שהיא הפסיקה להילחם זה רק בגלל שהיא.. התעייפה והרגישה שהיא לא יכולה להילחם יותר. עמדתי שם הבנתי שהיא […]
מרשל עקב אחרי הרופא אל עבר היציאה. כמובן, בחודשים האחרונים הזדמן לו להיות בחוץ, אבל עכשיו… בבגדים רגילים לגמרי עם המזוודה שלו איתו, יוצא אל אוויר העולם… ונותר שם. הוא […]
מה עשיתי? מה עשיתי? מה עשיתי? מה עשיתי? מה עשיתי? מה עשיתי? המחשבה הזאת לא עזבה אותי. חזרתי על אותו משפש בראשי שוב ושוב בעודי הולכת אל האוהל הגדול ששימש […]
