"אור קומי" אבא צעק לי. שמתי בידיוק את החצאית הג'ינס על הטיי'ץ השחור ולבשתי חולצה ורודה של בית ספר אמית בנות ונעלי ספורט ורודות של נייק , וענדתי את השרשרת. […]
סיפור על אור נערה בת 16 וחצי , שהתאהבה באביאל בחור בן 21.אור היא מסורתית כלומר באה ממשפחה ששומרת חגים ושבת , אבל מותר לה ללכת עם מכנסיים אבל לא […]
נמ זאין כל הדרך אני והבלונדית,שאני אפילו לא יודע את שמה,המשכנו לנו בשלנו-בנשיקות,בנגיעות-למרות שלואי אפילו ביקש שנרגע. נישקתי אותה-לא מתוך אהבה או תשוקה אלא מתוך רעבתנות וראוותנות,מתוך הצורך לשכוח אותה-את […]
הברקים הבזיקו בשמי הלילה הכהים, חסרי הכוכבים. הרעמים נשמעו באיחור קל ומפתיע, כל פעם מחדש, והרעידו את השמיים השקטים. "לוס," נשמעה לחישה מהקצה השני של החדר. "לוס." הייתה זו אחותי. […]
ואמר לי: את יודעת… בהתחלה ממש שנאתי אותך? הסתכלתי אליו בחיוך ואמרתי: "שנאתי?" בדיוק אבא שלו יצא מהחקירה… הסתכל עליי בצער והלך… עידו קם ממקומו בלי שלום ובלי ביי, בלי […]
אלון: \\\"לא\\\" הססתובב… והלך אני הייתה המומה לרגע! ברור שאחרי שנייה צרחתי על חברתי ועזבתי את המקום בכעס. השנה ממשיכה ואני מפחדת להראות את הפרצוף שלי בפניו הייתי נותנת הכל […]
אתם רואים אותם? כל כל הרבה צבעים מעורבלים וצורות חסרות מבנה מסתובבות סביבי, ריקות מאישיות, כאילו תפקידן הוא להסתובב סביבי ולהוציא אותי מדעתי. הן זורקות מתוכן קולות וצלילים חסרי גוון, […]
פרק 13 נקודת מבט רייצ'ל נפלתי. ושוב נפלתי. ושוב נפלתי. "מהתחלה" אמר אנג'לו, הוא ישב על המדרגות, מביט איך אני רצה על המהירות הכי גובה בהליכון, "אני לא כזאת זריזה, […]
מחוייבת לזוז ללא הפסקה, שוחה עמוק בבריכה ריקה. הולכת אבל לא מתקדמת, נשארת מאחור, רוצה לברוח – לעולם לא לחזור. במין עולם של כזה בין רע לטוב תוהה לפעמים אם […]
לאן נעלמתם? אתם הייתם כאן, כתבתם! אתם שיפרתם, רוממתם, עכשיו הכל ניפרק, החומה שבניתם הלבנים כבר נופלות, הדבק מתכלא איפה אתם, אנו זקוקים למפתח של הכלא. אתם עזבתם איתו, אנחנו […]
– נקודת המבט של נייל – ״מה אתם הכי רוצים לעשות כאשר תגיעו לניו יורק?" הארי הכריז במטוס. "לישון!" הכריז לואי בתשובה. "לא!" התרעם עליו הארי. "לא לזה התכוונתי! התכוונתי […]
הוא היה נראה לי שונה לחלוטין! בדיוק השינוי שדיברתי עליו! מכיתה ז' הוא איתי בשכבה ובכול זאת הוא לא משך את צומת לבי כמו באותה שנייה. קוראים לו בן הוא […]
נקודת המבט של אלידור: ניסיתי להסתובב לראות מי זה, להדוף אותו מהצד, אבל הוא לא נתן לי. " מי אתה? " צעקתי. – " זה לא חשוב עכשיו. אתה צריך […]
הרבה אנשים מפחדים מהמוות. וגם אני, כשהייתי קטנה פחדתי מהמוות. פחדתי מייסורים, פחדתי מלהרגיש חלשה בעולם של חזקים, פחדתי מסוף סוף לגלות מה יש אחרי המוות. פחדתי לאבד את כל […]
התעוררתי בבת אחת ופלטתי שיעול ארוך ומייגע. גרוני היה יבש וצלעותיי כאבו. לא ראיתי כלום, הכל היה חשוך מסביבי. שחור, שחור ושחור. לא הצלחתי להזיז את ידיי ורגליי, וכעבור כמה […]
תחילת שנה…. סוף סוף עולים לכיתה ט' אחרי החופש הגדול המייגע הזה…. צריך לקרוא לו החופש הארוך לדעתי. זה מדהים כמה הפכפכים ילדים ובכלל אנשים יכולים להיות. בחופש רוצים בית […]
אנחנו נוסעות במכונית. נהיגה מבוהלת היא הסוג הכי גרוע של נהיגה. אני לא יודעת למה אמא שלי מבוהלת. אנחנו עוברות אנשים, מכוניות, אופנועים. אנחנו ממהרות לאנשהו, ואני לא יודעת לאן. […]
״יאלה בואי נצא לאנשהו , די אם החדר המסריח הזה כבר ״ הוא משך אותי ״תתלבשי״ הוא פתח את הארון , הסתכלתי עליו במבט של ״מה?!״ ״חחחח אל תדאגי אני […]
אני: "אני לא מאמינה, זה היית אתה …" עידו: "מה אני ?" אני: "יבן זונהההה !!!" לקחתי לו את הראש דפקתי לו בתוך הקיר אמרתי לו "אני שונאת אותך" והתחלתי […]
שחור על לבן, תמיד ילכו יחדיו כך זה בכל מצב אסור להזדחל מאחור כמו צב. אלה החיים אלו שמפספסים לא חוזרים, כמו מישחק, אם נופלים לא כולם חוזרים זה רק […]
" יודעת, מירה, אני די בטוח שלא כל המפלצות מסוגלות להסוות את עצמן כמו בני אדם כל כך טוב." אמרתי בחיוך. " יכול להיות שאתה צודק." הודתה. " אז מה […]
אני יודעת שלא העלתי פרק הרבה זמן-אני מצטערת הייתי עמוסה. פרק 18 נמ נייל-המשך בל ושירן נכנסו לבית והתקדמו לעבר המטבח. החלטתי לנצל את ההזדמנות הזאת שבל לא כאן עכשיו […]
פרק 17 טענה שקרית ירדן הסתכלה על האיש בתדהמה.היא לא ציפתה שיבוא ויאמר לה את מה שאמר.תמר שהייתה מאחור,גם לא האמינה למה ששמעה,ואז ירדן אמרה לאיש:"אתה משקר.זה לא נכון זה […]
לאחר שאכל הרבה ושתה שני בקבוקי מים, כריס היה סוף סוף כשיר לדבר נורמאלי. "אתה בטוח שלא היה שום דבר מיוחד במקום בו הגל פגע בכם? שום שלט גדול, בניין […]
אני נוהגת כבר שעה. אין לי מושג לאיפה ובקטע זה מוזר- זה ממש לא מזיז לי שאני לא יודעת. איך כשאתה בחושך, בפחד, הזמן לא עובר ואתה מקנא בכל אדם […]
הוא היה דייג. דייג פשוט שנקלע לאי בודד בעקבות סערה שהתרחשה עמוק בלב ים. הוא לא ידע למה זה קרה דווקא לו, הרי הוא תמיד הסתפק במועט ואף פעם לר […]
פרק 1: "כן,נכון,גם אני שמעתי.. זה אמיתי?, זה נכון?, דיי לא היא לא, ברור כולם יודעים.." זה הדברים ששמעתי מאחורי הגב .. עכשיו מישהו מוכן להסביר מה קורה כאן? הלכתי […]
כולנו זזנו באי נוחות בכיסאות שלנו. זאת הייתה הפעם הראשונה של כולנו שם. ישבנו במעגל – הנחתי שבכל פגישה זה ככה. המדריך(אני לא בטוח שנכון לקרוא לו כך) שנדמה לי […]
כל היום חשבתי על אותו פתק מאתמול בלילה, כל כך רציתי לדעת מה היה ההמשך מה מסוכן כל כך? מה אני? המורה לספרות התעצבנה עליי כי חלמתי כל השיעור וסוף […]
פרק 1: הבוקר החדר היה מסודר להפליא אם מתעלמים מהחולצה המכופתרת הלבנה שהייתה שעונה על הכיסא על יד שולחן הכתיבה. אור החל לבצבץ מהחלון הפתוח בחדר הוורוד. במיטה שהוצבה בקפידה […]
