איך אדבר אתך, ואתה כל כך רחוק? איך אתרחק ממך, ואיכה אוכל לשתוק? לא לדבר, לא לספר, לא ללכת ברחוב? איך אברח ממך, ואתה כל כך קרוב? עובר דרכים אנוכי, […]
מדוע סער הים? למה קוצפים גליו? על מה חשב? למה נודדת שינה מעיניו? מדוע סער הים? אולי נשבר ליבו? אולי נגוז חלומו? או שמא רוגז הים וקורא הוא בעוז פשוט […]
הזקנים שבכפרים מספרים על יצורים קסומים ורוחות שחיו בממלכה הזו . הם מספרים על מכשפים ומכשפות בעלי קסמים מדהימים וגדולים, על גיבורים ונבואות. אבל היום, בחיים האמיתיים, טוב, לפחות באלה […]
סליחה אני יכולה להתקשר אלייך? אתה בטח עסוק, אני אצלך בהמתן, עד שנפגש במציאות. תגיד, איך חוזרים אחורה בזמן? ומה אם אחזור ולא אעשה מה שעשיתי- היית מסוגל לאהוב אותי […]
הנה זה מתחיל יותר נכון נגמר חוזר על עצמו במעגל שאינו נשבר נמשכת לאותו הטיפוס עושה את אותן טעויות חוזרת על אותו הדפוס מקריבה אותן הקרבות ואיכשהו המסע חוזר על […]
הולכים הם בצמוד לכוחות הבכירים, הבודקים אם הייתה חדירה לישוב, או סתם מעבר גדר. הם מומחים בלדעת אם דרכה רגל אדם, חיה או סתם כל דבר אקראי במקום מסוים. אך […]
היא הייתה יפייפיה. למרות שמאפייניה היו רגילים – עיינים חומות ושיער חום – היא עדיין הייתה יפייפיה. מאט ישב עם הבנים בקפיטריה. היא סקר את מבטו על הרחבה, והתבונן בנערה […]
מאדי היא נערה ביישנית. אולי בגלל זה מציקים לה בבית הספר, אולי בגלל זה אין לה חברים. היא ביישנית ומופנמת, ואין לה את הכוחות לשנות זאת. בכל פעם שהיא ניגשת […]
כמעט כל היום היא לובשת אותי, משאירה אותי בכל מקום ובמשך רוב היום אני מחובר לצינור ההנשמה שלי. לפעמים אני מרגיש שאני היחיד שמשמח אותה חוץ מהאוכל, בזכותי היא שומעת […]
בבידוד, במרחבי הזמן המרחפים מעליי ומנסים לטלטל אותי אבל גם להשאיר אותי במקום, לקום בשעה רגילה זה "כלי עזר" כלי עזר האמור לתת לי הרגשה של שגרה, נורמטיביות, הכל בסדר. […]
רק שלא תעבור לידי. אם היא תעבור לידי היא תגיד לי שלום ותתעניין מה קורה איתי. אני אענה לה שהכל בסדר ואזרוק בדיחה שאני עדיין מחפש את האחת למרות שכבר […]
ככה אני מבקשת. בפשטות. תסיר הכל. את כל ההגנות. בוא נהיה מטורפים שנינו. זה לא כל כך נעים להיות מטורפת לבד. זאת שטורפת את הקלפים. או פשוט מניחה אותם על […]
מכתב לשישה מליון שלא הכרתי , אני אפילו לא יודעת איך להתחיל את המכתב הזה, אני לא יודעת איך להרגיש, איך אני אמורה לקלוט את הזוועות שעברו. עשן, אפר, דם […]
קול בדממה \\איריס לוי/ ליום השואה ברגעים של דממה בהישמע קול הצפירה זעקת הנספים נשמעת , תזלוג הדמעה אל נרות הנשמה , השמש מסתתרת בתוך האפור ואותם אותם לא נשכח.
״חד פעמי ..אוקיי?״ יונתן אמר בכבדות בזמן שהוא מחזיק בפניו של דין ,ועוצר אותו לשנייה מהנשיקה ,ומנסה להסדיר את הנשימות שלו תוך כדי. ״שמת לב…״ דין אמר לו ועצר אחרי […]
אני מסתכלת על תמונה של סבא וסבתא רבא שלי מחייכים למצלמה ומחזיקים ביניהם את סבתא שלי- ילדה קטנה, חמודה וחייכנית- ומבינה לאט לאט שאני מביטה אל תוך עיניהם של שני […]
ילדה, שאני לא מכיר. אותה. ילדה שלא אכיר. לעולם. ילדה, בינו קיר של שתיקה שבוער ומתלקח עמוק בפנים שנים, שעובורת, אנחנו עדיין זרים וימים, ולילות. שמעלינו חולפים. ברגע ההוא שהכל […]
"אתה רואה את ההר ההוא?" שואל אותי אחי הבכור. אני מביט ומהנהן. הר גבוה המסתיר את קרני החמה, ניצב איתן ליד עננים שבריריים. עטוף בשכבות שלג כמו פרוותה של ארנבת […]
את יכולה לבחור את התבנית לעצמך אבל לא לחנך אליה אחרים אני מכורה לגיוון וכן יש מוסכמות חברתיות שאני מקשיבה אליהן אבל בצורה רדודה ביותר הלוואי והיה לי לתת שווה […]
תפקחו את העיניים הסתכלו סביב: פה ושם נגמר הסדר ונכנס אביב, בתעלה בצד בדרך מוטלות גופות, אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות. אנשים רגילים צועדים בדרך, אנשים צועדים […]
מה?! מה נסגר איתך?! רק עכשיו נזכרת בי, הא? רק עכשיו, כשאתה עמוק בזבל נזכרת בקיומי? דווקא עכשיו, פתאום, נזכרת לדבר איתי? מה קרה בכל התקופות הטובות, שאנשים הקיפו אותך […]
ביער פגע בי נמר של נייר עליתי רכבתי הרגיש נהדר ביקשתי לרדת נהם "רק מחר, נגיע לדלת נבדוק אם אפשר.” הקצתי עם שחר לפני התפילה ראשי מסוחרר ובבטן בחילה לנמר […]
החלק הכי גרוע בטראומה הוא הרגע אחרי. הכל התפוצץ כבר ורק אתה נותרת מהטבח. אבק השריפה כבר התנדף, הכותרות בעיתון כבר התחלפו בחדשות. ואתה נשארת. קצת בודד. אתה והאנשים שסביבך. […]
הימים הם ימי מגיפת הקורונה. אני, משפחתי והחתול שלי קרול נמצאים "בידוד חברתי" בבית. " כבר 4 בבוקר ואתה עדיין במיטה" ? פתח בקול צרוד קרול, שרגיל לקום מדי יום […]
קישור להקדמה הלוחמים – הקדמה הרשמה הם יצאו לדרך. הם התחלקו לשלוש קבוצות. הם סיכמו שיפגשו ב"שוק ההרפתקנים" לאחר שבוע. גרגורי וסטון הלכו לעיירות שבקרבת ההרים. גרגורי היה בן אדם […]
Thousand doors-Chapter tow set on the bench. I felt…paralysed. I couldn't stay at town anymore, but at the same time, I didn't new where the fuck was I. I knew […]
הלכתי ברחוב. הייתי בצורת האדם שלי. הסתכלתי בשני הצדדים כדי לבדוק שאף אחד לא מסתכל עלי ואז פתחתי את היד, הייתה שם להבה מנצנצת. מהר מאוד הופיעו שם הפנים שלה, […]
"אז לפעמים החלומות שלי מתגשמים יותר ממה שאני תמיד חושב…וגם מתגשמים לצערי". "כמו שאמרתי בחלומי כבר…לבעלת הכנפיים המסתורית שפגשתי בדרכה נעלמה לה לדרכה, פתק קטן על הכרית זה כל מה […]
זה היה בקיץ 43. הגרמנים כבר היו קרובים להכניע את הגטו, אבל כוחות המחתרת התבצרו בעמדותיהם. הייתה התרגשות קלה, מלווה בפחד עמוק, אך עדיין התרגשות. הגרמנים כבר היו קרובים מאוד […]
ליוגי היו שבעה אחים ואחיות. כולם אפרוחים חמודים, נוצותיהם צהובות ומקורם פחוס. למרות שיוגי נראה בדיוק כמו אחיו ואחיותיו, הוא הרגיש שונה. ואכן תחת כנפו הימנית היתה ליוגי נוצה אחת […]
